שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תורתנו הקדושה היא הרכוש הגדול ביותר לנו (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־18:11, 24 בינואר 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מעשה בישיבת "חכמי ירושלים" בבית שמש, שמכרו את העליות לתורה כפי הנהוג, כאשר אחד הבוגרים ביק...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מעשה בישיבת "חכמי ירושלים" בבית שמש, שמכרו את העליות לתורה כפי הנהוג, כאשר אחד הבוגרים ביקש לרכוש לעצמו את אחת העליות המכובדות בסכום של 30 אלף דולרים. אולם לתדהמתו של הגביר הודיע אחד הבחורים כי ברצונו לרכוש את אותה עלייה תמורת התחייבות ללמוד במשך השנה הקרובה 1400 דפי גמרא.

שאלו את ראש הישיבה הגר"ש פוטש: מי יקבל את העלייה? הוא הכריע, כי העלייה לתורה מגיעה דווקא לבחור שהתחייב בלימוד דפי הגמרא ולא לאיש העסקים שהתחייב לתרומה הגדולה לישיבה על פי הפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (תהלים קיט עב), שלא נאמר כמליצה בלבד, אלא כהלכה למעשה וכפסק על פיו נהג ראש הישיבה בדוגמא אישית משכנעת.

בעל קיצור שולחן ערוך בספרו אפריון על התורה (פ' בשלח) דן במה שכתוב בגמרא ברכות (ט א) שד' אמר למשה רבנו: "בקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק [אברהם אבינו], 'ועבדום וענו' אותם קיים בהם 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' (בראשית טו, יג) לא קיים בהם". אם כן, למה משה רבנו הסיע את עם ישראל מים סוף ומנע מהם לאסוף את מכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות בהם עטרו מצרים סוסיהם (שמות טו, כב. רש"י), הרי הם יכלו להתעשר עוד?

הוא משיב בשם הרב בעל אוהל יעקב, כי בהיותם עוד מגושמים במצרים לא הבינו שהרכוש אינו לא כסף ולא זהב, ולכן הוצרכו לרכוש גדול כפי דעתם העניה, אבל לאחר שעברו בים וזכו להשגה נפלאה, כמו שדרשו חז"ל שראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי (שמות טו ב. רש"י), עתה יש להם להבין שהרכוש גדול באמת הוא קבלת התורה ולכן משה רבנו הסיעם.

כתב הרמ"א (יו"ד רסה, יא) בשם המהרי"ל בשם רבינו פרץ: "דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כדאמרינן גבי קטורת: חדשים לקטורת". כלומר, כשם שכהן אחר הקטיר את הקטורת כל יום, כי מי שהקטיר התברך בעשירות (תמיד ה, ה. יומא ב, ד, כן הסנדק הדומה למקטיר את הקטורת.

אך הגר"א ביאורו (יו"ד רסה ס"ק מו) כבר תמה על כל זה, וכתב: "שלא ראינו סנדק מתעשר". וכן שמענו מהג"ר צבי שכטר כשלמד שו"ע יו"ד הלכות ברית מילה עם הגרי"ד סולוביצ'יק, אמר הגרי"ד: "אני - כמו הגר"א - שימשתי הרבה פעמים כסנדק ולא התעשרתי...".

אלא סיפר הגר"ח קניבסקי: "שאלו פעם את אבא ז"ל (הסטייפלר) היכן עשירותו מהסנדקאות [שהרי הוא סנדק כמעט בכל יום, ועד לפני כמה שנים היה נוסע בכל רחבי הארץ בשביל מצות סנדקאות], והצביע על ספריו שחיבר שזוהי עשירותו" (דרך שיחה ח"ב עמ' רא).

אשרינו שזכינו שיש לעם ישראל הרכוש הכי יקר שבעולם: תורתנו הקדושה!

  • פורסם בשאילת שלמה 518