שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

תולדות - ההבדל שבין אברהם ויצחק

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מה ייחודו של אברהם אבינו ומה יחודו של יצחק אבינו? מה המשותף בינהם?

שיעור שהועבר בתאריך: כ"ח חשון התשע"ד

השיעור משוכתב וערוך: תולדות ע''ד - עבודת ד' של האבות (מאמר)

שיכתוב השיעור:

"אלה תולדות אברהם, אברהם הוליד את יצחק" יצחק הוא מאוד שונה מאברהם אבינו, קוטב אופקי, אבל הוא נולד מאברהם אבינו. אלה תולדות אברהם- עיקר התולדות, עיקר ההיסטוריה, עיקר מה שהוליד אברהם בעולמו זה יצחק אע"פ שהוא שונה.

אברהם אבינו הוא ענק, האדם הגדול בענקים, היו ברבה ענקים, והוא הגדול בענקים, גם יצחק אבינו ענק, יש ביטוי אצל הראשונים, ננס על גבי ענק, אבל יצחק אבינו הוא ענק על גבי ענק, אברהם אבינו מידת החסד, תיתן חסד לאברהם, יצחק אבינו פחד, לולי פחד יצחק. אמנם אנחנו לא אוהבים פחד, אפשר להיות אמיץ, בצבא, אבל כתוב "אשרי אדם מפחד תמיד"! התוספות מקשים אך כתוב פחדו בציון חוטאים חרדה אחזה חנפים, כלומר אם אתה מפחד סימן שאתה חוטא, אם אתה חרד סימן שאתה חנף! מתרצים התוספות בגיטין נו, תלוי ממה אתה מפחד, אתה מפחד מבני אדם או אתה מפחד מרבש"ע, סמר מפחדיך בשרי, לא פחד שה' יתן לו מכות, זה יראת העונש, לא פחד מה' מהדר גאונו.

מסילת ישרים "שרים רדפוני חינם ומדברך פחד ליבי".. יראת חטא, שהיא מן המשובחות שבמדרגות, והוא שיהיה האדם ירא תמיד ודואג פן ימצא בידו איזה שמץ חטא שיעכבהו מן השלימות אשר הוא חייב להשתדל בעבורו. .. וכבר מצאנו שהמלאכים הגדולים והרמים, חרדים ורועשים תמיד מפני גאות ה' עד שאמרו זכרונם לברכה במשל חכמתם (חגיגה יג) נהר דינור מהיכן יוצא מזיעתן של חיות, והוא מפני האימה אשר עליהם תמיד מרוממותו יתברך פן יעדרו דבר קטן מן הכבוד והקדושה הראוי לפניו"

ואמרו זכרונם לברכה על משה ואהרן בענין שמן המשחה שמשח משה לאהרן שהרי נאמר בו (שמות ל') על בשר אדם לא ייסך, ולאהרן נצטוה שימשחהו בו, והיו מתיראים שמא מעלו בו באיזה צד שנהגו שלא כמצוה, זל (הוריות יב) ועל דבר זה דאג משה ואמר שמא מעלתי בשמן המשחה, יצתה בת קול ואמרה כטל חרמון וגו', ועדיין היה אהרן דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי, יצתה בת קול ואמרה וכו', הרי לך מדתם של חסידים שאפילו במצוה שעשו היו דואגים ואומרים שמא נתערב בהם שמץ פסול חס ושלום.

פחד יצחק, פחד מה', לא פחד מהעונש, פחד לא לקיים את דבר ה'. אמר הרבי מקוצק, מה ההבדל בין חסיד ומתנגד? החסיד מפחד מה', המתנגד מפחד מהשו"ע. אמר רבינו הרצי"ה וכי הפחד מהשו"ע זה לא פחד מה'? מה הכוונה? השו"ע זה רצון ה'!

לכן יצחק אבינו יש לו מידת היראה, מידת הפחד, מידת הדין. אברהם אבינו מידת החסד, חסד ה' בעולמו, והוא ממלא את העולם חסד, מלמד אנשים ממלא את א"י תורה לגייר ומחלק מזון, והבית שלו פתוח לכל הכיוונים, הוא הולך למלחמה ומציל את לוט, איש רב פעלים אדירים, הוא ממלא את העולם בחסד ה'. שליח אלוקי למלא את העולם חסד, גם חסד גשמי לרעבים לענים, לא כמו סדום אגואיסטים, גם דבקות בה', לפעמים משולב, כמו המלאכים שגם נותן אוכל וגם מברך. מתקבצים סביבו מאות ואלפים ומאות אלפים אומר הרמב"ם פרק א' ע"ז ראה בעלי ברית אברהם, ובספר שיחות הר"ן שאברהם אבינו עם המבוגרים הוא לא דיבר, הם תקועים, הוא דיבר עם הצעירים והמבוגרים לא אהבו את זה. זה בחינת רבי נחמן שבאברהם אבינו, או להיפך.

יצחק אבינו זה משהו אחר, זה חרדת קודש, זה למלא חובה, מידת הדין. ביטול היש. לפני רבש"ע. מהר"ל- אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד, זו היראה האמיתית, אין להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים. שואל המהר"ל מדוע יראת שמים ולא אהבת שמים? כי אהבת ה' אני אוהב את ה', זה אני, זה בעיה לומר אני.

בעל התניא יום אחד דפק בדלת הייתה לו שאלה של המגיד ממעזריטש, הוא שאל מי זה? אני, אסור לומר אני, מי שאומר אני יש לו בעיה, אז הוא שלח אותו לגלות וכו'.

אדם עלול כשהוא אוהב את ה' לומר אני, יראה זה ביטול היש, זה לא אני, יצחק אבינו זה מסירת נפש, על המזבח, עולה תמימה, היה רעב בארץ, טוב אברהם ירד למצרים, גם הוא, אמר לו הקב"ה אל תרד מצרימה, רש"י- אל תרד מצרימה, אז מה יאכל? לא יאכל. אברהם אבינו בחכמתו העצומה ממלא את כל הארץ וכל העולם בחכמה בחסד במזון בדעת ה', קורא בשם ה' בכל מקום, יצחק אבינו מידת הדין. יעקב אבינו, איש תם יושב אהלים, שני אהלים, אהל אברהם ואהל יצחק. הוא בשני העולמות. איש כפול, יש לו אשה כפולה, רחל ולאה, רחל- עלמא דאיתגליא, דומה לאברהם אבינו. לאה- עלמא דאיתכסיא, דומה ליצחק.

קושיא: יצחק אבינו הוא לא היה הולך ועושה חסד בכל העולם לא מלמד תורה בכל העולם? רמב"ם הלכות ע"ז א,ג: "כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו. כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דדך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה. וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם. ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים. וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו. כיון שגבר עליהם ונעשה לו נס ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם. וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו. וישב יצחק מלמד ומזהיר. ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו. אם כן גם יצחק אבינו! תשובה: שניהם היה להם הכל. השאלה היא מה נקודת המוצא? האם בגלל שאברהם אבינו הית הלו חכמה עצומה כמובן הוא הגיע ליראת ה' נוראה. או כיון שיצחק אבינו הייתה לו יראת ה' נוראה הוא הגיע לחכמת ה', הן יראת ה' היא חכמה. בוודאי היה לשניהם האת שניהם השאלה היא מה נקודת המוצא?

עולת ראיה עמ' רסט: כל אחד ואחד מהם קנה מדרגה מיוחדת בדרכי עבודתו. ואע"פ שהיו מחולקים במדרגתם מ"מ ענין האחדות הוא שלם ביחוד גמור של העבודה לגבוה מעל כל גבוה ית'. מדת אברהם, ההשגה מצד מעלת עיונו, ובה קרא באהבה בשם ד' להודיעו לכל, גם לפני הגיעו לקביעות דרך המעשה. יצחק במדחו, "פחד יצחק", הישיר ביראה, ומתוך היראה ראה את החכמה כמו שאברהם ראה את היראה מתוך החכמה. ומתוך שלמות מעלות החכמה והיראה יחדיו בא סדור ההנהגה המעשית בנחלת יעקב, בבית אלהי יעקב, "ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו".

כלומר השאלה היא מה היה העיקר. בוודאי שאחרי שנולד יצחה הוא היתעצם ביראת ה', אברהם אבינו הוסיף יראת ה' ליצחק אבינו, כמו שיצחק הוסיף יראת ה' לאברהם, כמו שכתוב שאברםה תיקן את שחרית יצחק מנחה ויעקב ערבית. אך כתוב בגמרא שתפילת אברהם אבינו כשהכותל מחשיך, כלומר מנחה קטנה! סמוך לשקיעה! אלא שאברהם התפלל גם מנחה אחרי שיצחק תיקן את מנחה. אלא אחרי שיצחק אבינו תיקן בעולם את הדרך של עבודת ה' ביראה גם אברהם אבינו הלך בדרך הזאת.

אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" אפשר לקרוא שאברהם הוא תולדות של יצחק, כי הוא למד ממנו מנחה, שזה יראת ה', אפשר גם לקרוא גם הפוך, שאברהם הוליד את יצחק כלומר שיצחק למד מאברהם אבינו, שניהם גם חכמה גם יראה כמובן א"י אפשר זה בלי זה.

במסכת שבת "אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו בהי עייל מכריז רבי ינאי חבל על דלית ליה דרתא בית ותרעא לדרתא שער לחצר עביד" יראה זו דלת חיצונית, תורה זו דרך פנימית צריך יראת שמים, מכריז ר' נאי חבל על דלית ליה דרתא, חצר, ועשה שער לחצר, כלומר אדם שעושה שער אך בפנים אין כלום.

אם אין חכמה אין יראה ואם אין יראה אין חכמה. יצחק מכה גלים לאחרון, ברא מזכה אבא.

צריך מידת הדין, שיתן דין וחשבון, שיעשה חשבון נפש, זה לא חינם העולם, זה בהלוואה, זה לא משנה, מתחיל בחסד, קודם חסד, אח"כ צריך לשלם, לא שילמנו להקב"ה על בריית העולם, כמו שכתוב צדיק חונן ומלווה, אבל אח"כ צריך לשלם. זה הלוואה. קין לא צריך לשלם, קין מלשון קונה, הכל שלי, הבל, זה הבל, אני שום דבר אם לא שילמתי. לכן קודם יש חסד, אח"F בא הדין, חסד בלי דין, זה חסד ישמעאל, דין בלי חסד זה דין דעשיו, קץ חי, יצחק אותיות קץ חי, זה דין של עשו, על חרבך תחיה.

יש חסד לישמעאל בלי דין, בסופו של דבר שניהם שופכים דמים, כמובן עשו הרבה יותר, אלא צריך את שניהם יחד, ויצחק אבינו הוא ואל בצד מנין לנו זה? הרי זה לא כתוב בתורה? נכון אך זה כתוב ברמב"ם, אך זה שזה לא כתוב בתורה זה חשוב, בכוונה ה' לא כתב את זה. לא הכל חשוב. כי כתוב בתורה שיצחק אבינו איש פילאי איש סודי, איש שלא מדבר, מדבר מעט מעט מעט, עושה הרבה, במיוחד בעולמו הפנימי, הוא פנימי, גם פנימי בארץ, לא יורד מן הארץ, בתוך עולמו הפנימי נבנים עולמות, עולם פנימי של מי שעקד את עצמו על המזבח, אנו לא מבינים את אותו העולם, הוא ניפעל ביטול היש כלפי רבש"ע אברהם אבינו אומר לו "ה' יראה לי השה לעולה - ואם אין עולה- בני" יצחק אומר בסדר גמור. מגיע אליעזר בן אברהם, שלום זה אישתך, זה אישתי? כן, תודה. הוא לא בחר, הוא לר חקר, הוא לא עשה שידוך, זה אישתך וזהו. חופר באר הפלישטים סוגרים, פותח עוד באר הפלישתים סוגרים, הוא פותח את הבארות שהם סגרו הם סוגרים שוב, פתח את השלישי לא סתמו, קרא לה רחובות, פתאום בא אבימלך, מדוע אתה בא הרי שנאתם אותי? כן אבל ראינו שאתה מצליח! ואז הוכיח אבימלך את יצחק אודות הבאר,

מה הקשר בין הדין לבין ביטול היש, דין הכונה זה שצריך למלא את החובה, או שאני אני, או שאני אעשה מה שה' אומר לי, צריך לקיים את הדין, יש חובה, מדוע אתה פה? כדי לעבוד את ה', אתה כלום.

גם יעקב אבינו, תיאורטית, אפשר לומר שאבותינו היו פראי אדם, ולאט לאט למדו ונעשו מתורבתים עד שאנו כאן תיפארת המין האנושי, ככה זה אצל הגויים, שההתעלות התחילה מלמטה למעלה, אך אנו מתחילים מענקי עולם, אלו שלא מבינים את זה הם רוצים להבין את ההיסטוריה שלנו כמו הגויים, ושהאבות היו סתם, תנ"ך בגובה גרביים, מדוע הם אורמים את זה? כי זה כמו הגווים. אך זה לא הכל אותו הדבר, אז אם הם היו גדולי עולם איך זה נפל? כי הם נעשו עם. גם אברהם אבינו, יצחק כן ישמעאל החוצה, יצחק- יעקב כן עשו החוצה. ועם- אין החוצה!! ישראל שחטא ישראל הוא. עשו שחטא עשו.

בעם ישראל אין אף אחד בחוץ, רק מי שיוצא החוצא מעצמו. הקראים אמרו עלינו אתם בחוץ, אנחנו לא אמרנו אתם בחוץ, הם אמרו את זה אז הם הוציאו את עצמם מעמ"י, ליתר דיוק הם הוציאו אותנו החוצה ובזה הם הוציאו את עצמם. את את ישמעאל הוציאו, קרש את בן האמה הזה כי לא ירש עם בני עם יצחק. עכשיו אנו עם, לא זורקים אף אחד החוצה, צבור ר"ת- צדיקים בינוניים ורשעים. יש ירידות בעם, אבל התחלנו מגדולי האומה אנו לא כמו הגויים.

בעצם למה לא? מדוע שאצלינו לא יהיה כמו הגויים? תשובה: אם אתה בא מאברהם יצחק ויעקב זה בטוח שתגיע בחזה אם אתה לא בא משם איך אתה יודע שתגיע? אז באמת אצל הגויים איך הם יודעים שהם יגיעו? כי יש את עמ"י בתוך המין האנושי, בלי עם ישראל הם לא יצליחוח. חדש ימינו כקדם, מה אז זה סתם סיבוב? לא, כשהיינו גדולים זה היה יחידים וכשנחזור נחזור בתור עם, אנו נעלה מדרגה, עם.

אז יצחק אבינו הוא מידת הדין, מידת הפחד, יחד עם מידת החסד של אברהם אבינו, שניהם יחד, זה שלמות, חורבן ישמעאל, זה אברהם בלי יצחק, ועשו זה יצחק בלי אברהם, יש גם משה בלי אברהם, מה זה? בלעם. כמו שיש לכם נטול לחם, אלכוהול נוטל אלכוהול ודומיהם אז יש גם משה רבינו נטול אברהם יצחק ויעקוב- זה בלעם. לחם בלי גלוטן, בלי סובין, יש גם סבון בלי סבון, שמיטה בלי שמיטה. נטול שמיטה.

צריך שניהם יחד.

ש: אך יעקב זה שניהם יחד, אז מה ההבדל בין יעקב לבין שאר האבות? ת: אברהם זה אברהם אך יש לו צד יצחק וכן להיפך, יעקב אבינו, מיטתו שלמה, בכיר האבות, הרמוניה מדוייקת. יעקב איש תם יושב אוהלים, שני עולמות, לכן 12 שבטים הם שלמים, היו בעיות צרות, אך כולם בפנים.

ש: אז מה נוסף ביעקב? ת: זה כאילו אני אומר איש מתחתן עם אישה ולאישה יש קצת מבעלה ולבעלה יש קצת ממנה, הרי יש ילד, הילד הוא שני ההורים במזיגה הרמונית, אז מה יש בילד נוסף על ההורים? יש אחדות שכנית ואחדות מיזגית. אחדות שכנית זה לשים שני דברים יחד, אחדות מזגית שנעשה דבר חדש. למשל מימן- גז, עם חמצן- גז, שמים את שניהם בשפורפרת זה יוצר מים. H2O השילוב יצר משהו חדש.

ש: יצחק הוא ניפעל, אך לכאורה עם הפלישתים הוא לא ממש ניפעל? ת: הוא כן ניפעל אך בסוף הוא ניצח, הכח השקט, הם התעייפו, בסוף בא אבימלך ואומר ראינו שה' איתך. הוא ניצח אותם. אמנם רק בסוף, אך הוא לא ממהר. במקום לריב הוא חופר עוד אחד. אגב את הבורות שסתם אבימלך בסוף הוא פתח אותם. והוא חפר את אותם הבארות של אברהם אבינו. אלו בארות מים, אך גם כל הבארות שחפר אברהם בעולמו של הקב"ה פרו עבדי יצחק, גילו את אותו אור, את אותו אור אלוקי, חפירת אברהם וחפירת יצחק. מגיעים לאותו אור, אך אלו חופרים אחרים.

אותו אור של אברהם אבינו גילה יצחק אבינו אך בצורת יצחק אבינו, בצורה אחרת. כאילו אברהם אמרנו הוא תולדה של יצחק, אלו תולדות של יצחק:אברהם. ביחד.