שיעורי הרב שלמה אבינר

מי אחראי על השריפה בכרמל?

[מאתר "סרוגים"]

שאלה: מבקר המדינה בנוגע לשריפה בכרמל, מתח ביקורת על שר הפנים ושר האוצר והטיל עליהם אחריות למחדלים. בעקבות הדו"ח ביקשנו את התייחסותו של הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב היישוב בית אל לנושא של אחריות מיניסטריאלית, כשלונות מערכתיים ותעדוף תקציבים. האם בכלל יש דבר כזה אחריות מיניסטריאלית?

תשובה: בוודאי השר הוא הקובע את המדיניות הכוללת. אך הוא לא יכול להיכנס לפרטי הפרטים של כל דבר, זה לא תפקידו והוא לא בהכרח מבין בזה.

שר הבריאות אינו רופא ולא תמיד שר הביטחון הוא קצין בכיר בצה"ל.

תפקידו של השר הוא לתת כיוון כללי, הנחייה כוללת, אבל זה לא אומר שהוא חייב ויכול לרדת לפרטי העניינים. זה לא התחום שלו.

שאלה: אבל התפקיד שלו להתריע ולצעוק על זה שאין לו מספיק תקציב?

תשובה: זה נכון שלא הזרימו מספיק כספים ולא היה מספיק ציוד, אבל נראה שככל השירותים החיוניים האחרים, אין מספיק ציוד.

צה"ל מתלונן שאין לו מספיק ציוד, ובתי החולים מתלוננים שאין להם מספיק ציוד ולקופות החולים אין כסף לממן כל התרופות, וגם לחינוך אין מספיק תקציב.

בכל מקום שתחקור, תמצא שאין מספיק כסף, גם בשירותים החיוניים וגם באלה שאינם בגדר פיקוח נפש.

שאלה: לא צריך להעדיף את החיוני יותר על פני החיוני פחות?

תשובה: לפני כשנה הייתה שביתה של העובדים הסוציאליים. הם מקבלים שכר מינימום, או שכר נמוך מאוד ביחד לעבודתם. נכון זה לא מוגדר כפיקוח נפש, אבל העבודה שלהם מונעת פשע באופן עקיף וחוסכת כסף מהמשטרה , אז גם היא מוגדרת 'חיונית'.

שאלה: אך אין העובדה שחסר לכולם, מורידה את האחריות משר הפנים ושר האוצר?

תשובה: יש נושא בכלכלה שנקרא 'תורת המשאבים המוגבלים'. כשאי אפשר לתקצב ולתת לכל נושא ולכל דבר, צריך להכריע ולמצוא פתרונות – פשרות, שכל אחד יקבל קצת ויסתדר עם מה שיש.

לפעמים צריך להזרים כסף לשירותים שאינם פיקוח נפש, למשל לחינוך. אבל אם תתן לחינוך יחסר לכבאים? יכול להיות, אבל אנו גם צריכים חינוך ונשקיע גם בחינוך למרות שזה עלול לפגוע בנו בשירותי ההצלה.

שאלה: ואיך זה מסתדר עם פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה?

תשובה: יש לזה דוגמה גם בגמרא. "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן". לפי שיטה אחת משום "דוחקא דציבורא". דוחק הציבור. לציבור יחסר כסף. מה יעשה הציבור עם הכסף? יסלול כבישים, ישקיע בחינוך ונושאים דומים.

ואתה תשאל, בשביל כבישים וחינוך אותו יהודי מסכן ימק בשבי?! כן! אין זה ישר לדבר בצורה דמגוגית וטראגית. אנחנו צריכים חינוך וזה בא על חשבון השבוי. הוא אמנם מסכן, אבל אנחנו צריכים כבישים.

שאלה: ואיך יודעים מה זה 'יתר על כדי דמיהן'? אולי כאן הייתה באמת רשלנות או פשיעה של המשרדים הממשלתיים?

תשובה: צריכים לעשות חשבונות איפה להשקיע את הכסף. שרפה היא דבר מסוכן וצריכים להיות ערוכים לקראתה, אבל צריך לקחת בחשבון את המקדם של אחוז הסיכון - כמה שריפות יש, כמה זה קורה.

אם שריפה הייתה קורת כל יום, היה שיקול אחד, אבל אם זה מאורע נדיר, שקורה כל עשרות שנים, בכלל לא בטוח שצריך להשקיע בזה.

ב"ה לעומת מדינות אחרות, השריפות בארץ הם מאורע נדיר, ואנחנו לא יכולים להשקיע את כספנו רק בנושא זה.

שאלה: ומה בדב דו"ח מבקר המדינה?!

תשובה: הדו"ח של המבקר הוא אמת, ואם אכן קרה אסון חייבים לבדוק ולהסיק מסקנות. הוא גילה שהיה חסר ציוד, אבל גם במקומות אחרים חסר, וחלוקת המשאבים של המדינה זה אינה תפקידו של המבקר אלא של הממשלה או הכנסת.

הדו"ח הוא חשוב, אבל המסקנות חייבות להילקח בפרספקטיבה כוללת: המשאבים שלנו מוגבלים והשריפות נדירות.

שאלה: האם השרים צריכים להתפטר לאחר שהוא מצא אותם אחראים למחדל?

תשובה: לאור כל הנ"ל, השרים לא צריכים להתפטר. יש האוהבים לחפש אשמים. קורה מקרה, מחפשים את האשמים ואז אפשר לנוח. זה לא דרך נכונה.

נלקח משאילת שלמה 234