שיעורי הרב שלמה אבינר

אנו עומדים מול התפרצות איתני הטבע, שלפעמים הם יותר חזקים מהטכנולוגיה שלנו. מול השריפה הגדולה בכרמל, השריפה הכי גדולה מאז קום המדינה ושיבת ציון, יש לענות על שתי שאלות: מה לעשות? מה לחשוב?

1. מה לעשות?

יש להוסיף תשובה, תפילה וצדקה.

תשובה: כשיש צרות צריך לעשות תשובה. כותב הרמב"ם בהלכות תענית (א, ג) שאם קורה דבר רע, אסור לומר שזה קרה במקרה ומי שאומר כך, הרי זו דרך אכזריות, שכן אינו מושיע את האדם מצרתו.

אם כן, יש לעשות תשובה, אך כיצד?

אין בזה דרך אחידה. אדם צריך לעשות תשובה במה שהוא חוטא ורק הוא יודע זאת.

יש שחושבים שאם ישנו את שמם ישתנה גם מזלם, אך הרמב"ם כותב בהלכות תשובה (ב, ד) ששינוי שם אינו קסם, אלא לאחר שהאדם שב בתשובה גדולה אמיתית, הוא משנה את שמו כדי לומר: "עשיתי תשובה ואיני אותו אדם”. הר"ן במסכת ראש השנה (ג,ב בדפי הרי"ף) מסביר באופן קצת שונה: אדם משנה את שמו, וכל פעם שהוא משתמש בשמו החדש זה משפיע עליו לעשות תשובה, כיוון שהוא אומר לעצמו: "אני יכול להשתנות”. יוצא שגם לפי הרמב"ם וגם לפי הר"ן שינוי שם אינו תחבולה בעלמא, אלא אמצעי עזר, והעיקר הוא לעשות תשובה אמיתית.

תפילה: כל אדם צריך להתפלל, לומר תהילים. מובא בספר "מחיצת רבינו" (עמ' מג) שכשנפטר הג"ר אהרן קוטלר הביאוהו לקבורה בארץ ישראל. באותה שנה נעצרו הגשמים והייתה צרה גדולה לכל יושבי הארץ. בזמן ההלוויה זקן אחד אמר שיש לו קבלה מזקני הדור שבזמן של עצירת גשמים ופטירת צדיק צריך לקבור עם הצדיק סמרטוט רטוב, וזה כבקשה שהצדיק יתפלל בעד הגשמים. אכן כך עשו ובלילה שלאחר הקבורה ירדו גשמים חזקים. כשסיפרו מעשה זה להג"ר קמינצקי (ראש ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק באותו הזמן), אמר שלא זו הייתה הסיבה לירידת הגשמים, אלא שבלילה זה התחילו בכל תפוצות הגולה לומר "ותן טל ומטר" והוסיף: "ומה אתם חושבים, תפילה היא קרון של זבל"?

צדקה: "וצדקה תציל ממוות" (משלי י, ב). מסופר על בתו של רבי עקיבא שנגזר עליה למות ביום חתונתה, בכל זאת התחתנה - ולא מתה. בבוקר שלמחרת החתונה, כשמשכה את סיכת ראשה מהחור בקיר נמשך אחריה נחש מת דקור בעינו. שאל אותה רבי עקיבא: "איזו מצוה עשית?” השיבה: "בזמן החתונה עמד עני בדלת, איש לא שם לב אליו אז קמתי ונתתי לו את מנת האוכל שלי”. אמר רבי עקיבא: "מצוה עשית!” ועל זה דרש: "וצדקה תציל ממוות" (מסכת שבת קנו, ב). מי שאין לו כסף יכול לעשות חסד, כי יש צד שחסד הוא יותר מצדקה.

2. מה לחשוב?

איננו יודעים למה ד' עושה את כל זה, אין לנו נביאים. באופן כללי אנו יודעים שהעולם הזה אינו גן שעשועים, יש צרות, שריפות, שיטפונות ורעידות אדמה.

אומר הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" (ג,יב) שהצרות בעולם הן מיעוט קטן ורוב הזמן אין שרפות, שיטפונות ורעידות אדמה. חכמי הרזים אומרים שמיעוט הצרות הזה הוא רע שיצא ממנו טוב.

אנו לא היחידים בעולם שיש להם צרות. היו שתי שריפות גדולות ברומי בשנים 64 ו161 למניינם, שריפה גדולה בעיר בורג' בצרפת ב-1487, שריפה שכמעט כילתה את כל לונדון ב-1666, שריפה בעיר המבורג בגרמניה ב-1842, שריפה שכילתה את כל שיקגו ב-1871, השריפה הגדולה בסאן-פרנסיסקו ב-1906, שריפה בדרזדן בגרמניה ב-1945, לפני 12 שנה הייתה שריפה במנהרה באלפים ששם נשרפו 39 אנשים ולפני 4 שנים בדרום קליפורניה היו שרפות ענקיות, מזג האויר שם הוא יבש וחם ויש שם רוחות של 150 קמ”ש. רק לקבל פרופורציה- דרום קליפורניה גדולה פי כמה מכל מדינת ישראל.

בכל מקרה, ברוב העולם אין צרות.

שאלה: השריפה הייתה בחנוכה, האם צריכים להיות עצובים?

תשובה: אין זה מבטל את שמחת חנוכה. על מה שקרה אנו עצובים, על חנוכה אנו שמחים. משל לאדם שאשתו ילדה ומתה, הדין הוא שמברך 'שהחיינו' על הילד ו'דיין האמת' על אשתו. לא בגלל השמחה על הילד יתבטל הצער על האם, אך גם לא בגלל הצער על האם תתבטל השמחה על הילד. לא בגלל הצער מפני השריפה הגדולה אנו נשכח את הנס הגדול של חנוכה.