שיעורי הרב שלמה אבינר

שנה ראשונה – לדיבורים

[מ"ראש יהודי"]

הדבר נכון גם בין איש לאשתו. גם ביניהם יש צורך בזמן פנוי כדי לנהל שיחה, במיוחד בשנה הראשונה לנישואים. בשנה זו – צריך להרבות בדיבורים. לאחר מכן יתכן להפחית. אלה שלא היתה להם "שנה ראשונה לנישואים", משלמים פעמים רבות את המחיר לאחר מכן. בשנה זו, יש להרבות לדבר זה עם זה בנחת, ולאו דווקא על איזו בעיה דחופה שיש לפתור. לשוחח על מנת לשוחח, להכיר, להתקרב. "אז נִדְבְּרוּ יראי ד' איש אל רעהו" (מלאכי ג טז). איסור עריות שבשבע מצוות בני נח נלמד בגמרא מהפסוק: "לאמֹר הֵן יְשַׁלַּח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר" (ירמיהו ג א). דורשת הגמרא: "'לאמר' – זו גילוי עריות" (סנהדרין נו ב). מה עניין גילוי עריות למילה "לאמֹר"? אלא גם האמירה שייכת לאינטימיות בין בני-הזוג.

מסופר בגמרא: מעשה באדם אחד שנתן עינו באישה אחת, התאהב בה כל-כך עד שנפל למשכב, והיתה סכנה לחייו. אמרו הרופאים: "אין לו תקנה [הוא ימות], עד שתִּבעֵל". מצב של פיקוח נפש! אמרו החכמים: "ימות, ואל תִּבעל לו!". אמרו הרופאים: לפחות "תעמוד לפניו ערומה!". אמרו חכמים: "ימות, ואל תעמוד לפניו ערומה!". אמרו הרופאים: "תספר עמו מאחורי הגדר!". אמרו חכמים: "ימות, ואל תספר עמו מאחורי הגדר!" (סנהדרין עה א). מה פירוש "לספר עמו מאחורי הגדר"? הכוונה לשיחה אינטימית שבין איש לאשתו. שיחת-נשמה, ושיחה כזו – אסור לדבר עם אישה אחרת מלבד אשתך! בסופו של דבר, אותו אדם ששמו נתן דצוּציתא לא מת ואף חזר בתשובה.

אם כן, אי-אפשר לספר מאחורי הגדר עם כל אחד; זה דבר אינטימי שבין איש לאשתו. זה יכול להגיע ל"יהרג ואל יעבור". זה חלק מחוזה הנישואים. כמו שישנו הסכם כלכלי בין בני-הזוג, כך יש מעין התחייבות נפשית-רוחנית לדבר זה עם זה תדיר, בלי עכבות, שיחת נשמה. אנחנו יודעים שחיי היום-יום שוחקים - יש קשיים ויש בעיות, יש בלבולים ויש מתחים, יש טענות זה כלפי זה – לכן צריך לדבר!

הפילוסוף שופנהואר סיפר משל על אדם שהלך לנשף מסכות. היתה שם אישה מאוד מעניינת, שלבו נמשך אליה. שוחחו ביניהם שיחה עמוקה לתוך הלילה. התענג אותו אדם וחשב בלבו: סוף סוף אישה נעימה המבינה ללבי, לא כמו אשת-המדנים הקודרת המחכה בביתי. כאשר בחצות לילה הסירו את המסכות – ראה לתדהמתו שזו אינה אחרת אלא אשתו! להיפגש בנשף מסכות ולפתוח את הלב – זו אינה חכמה גדולה; החכמה היא לחיות יחדיו בלב פתוח ואוזן כרויה.

• פורסם בשאילת שלמה 308 ו- 306