שיעורי הרב שלמה אבינר

שמירת שמיטה בזמן המשנה

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]

שאלה: האם בתקופת המשנה שמרו הלכות שמיטה?

תשובה: זו בעצם שאלה השייכת למחקר ההיסטורי. אנחנו רואים בהרבה מקומות במשנה ובגמרא הוכחות שאכן שמרו שמיטה. למשל, כתוב בגמרא סנהדרין (כו' עמוד א'): "מכריז רבי ינאי פוקו וזרעו בשביעית משום ארנונא"- תרגום: "לכו וזרעו בשנת שמיטה בגלל שיש מיסים כבדים". מובן מכך שלולי המיסים הכבדים לא היו זורעים בשנת השמיטה. הוכחה נוספת: חכמים גזרו שאסור לאכול דברים שצמחו לבד בשדה בשנת השמיטה ("ספיחי שביעית"), אחרת אדם יזרע ויגיד שזה צמח לבד ומותר. מכאן אנו רואים שאנשים לא העזו לעבור על הלכות שמיטה בגלוי.

בקשר לשמיטה, מוזכר הרבה הביטוי: "חשודים". כגון, "חשודים על שביעית (-שמיטה) יותר משבת". יש יותר חרדת קודש לגבי שבת מאשר לשמיטה. לכן בשמיטה החמירו, כי שמיטה קלה בעיני אנשים, אז צריך לחזק אותה כדי שלא יעברו במזיד. בגלוי אנשים לא עברו על הלכות שמיטה, אבל היו כאלו שעברו בסתר. חכמים החמירו הרבה בשמיטה.

כתוב בגמרא סנהדרין (כו' עמוד א') שראו אדם אחד, כהן, זומר כרם בשנת שמיטה, אמרו: "כהן וזמר"- כעין מה שאומרים היום בצבא: "אה, דתי ומשקר..." ניסו להסביר שאולי צריך את אותו ענף שזומר מהגפן בשביל לקשור חלק מה"עקל"- מכונת עיבוד הזיתים בבית הבד. אמר ריש לקיש: "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות". רש"י: לבו יודע אם הוא באמת צריך את העצים לבית הבד או עובר על השמיטה ולא מעז להגיד זאת בגלוי.

אנו רואים מהרבה מקורות שהדיונים על שמיטה הם לא באופן תיאורטי כמו בזבחים, מנחות וכד' (שכבר לא היה את בית המקדש). אלא גזרו החכמים בגלל סיפורים שקרו בזמנם.

לכן יש הרבה מקורות ששמרו שמיטה בזמן המשנה. בזמן בית ראשון לא שמרו 70 שמיטות ולכן היתה גלות של שבעים שנה. בזמן בית שני עשינו תשובה על דבר זה. אמנם חלק מהאנשים רימו, אך כעם עשינו תיקון בשמירת השמיטה.

• פורסם בשאילת שלמה 373