שיעורי הרב שלמה אבינר

איך ניתן לשמור על המחשבות?

קודם כל כאמור שידע שיש בתורה מצוות עשה ולא תעשה של מחשבות. ואהבת לרעך כמוך, לא תשנא את אחיך בלבבך, לא תיטור, לא תתאווה, לא תחמוד, לא תטורו, ונשמרת מכל דבר רע. ישנם הרבה מצוות של מחשבות. ואם יש מצוות של מחשבה סימן שאדם יכול לעמוד בהם, כי הקב"ה לא מצווה על האדם דבר שאינו יכול לעמוד בו או בבלשון חז"ל- אין הקב"ה בא בטרוניה על בריותיו. מובא בגמ' בב"ת קסה- הרוהרי עבירה אין אדם ניצל מהם כל יום. כלומר, גם הצדיק הכי גדול כל יום הוא נכשל בהרהורי עבירה. עולת נדבה זה בא על הרהור, זה קורבן מאוד מיוחד, שאדם רוצה לזכך את המחשבות שלו.

תירוץ ספר התניא- הרהור זה בלתי רצוני, זה אונס. פתאום קופץ לאדם הרהור, והשאלה היא האם הוא מתייחס אליו ומרחיב אותו ויש לו עבירה, או שהוא דוחה אותו על הסף- ואין לו עבירה, ואפילו יש לו מצווה. הרהורי תשובה- זה בא לבד, אלא שהוא מרחיב אותו ולכן יש לו מצווה.

יש הרהור רצוני ויש הרהור שאינו רצוני. לא רק זאת שלאדם יש בחירה, אלא זה באמת מצד מה הכי חמור- "הרהורי עבירה קשים מעבירה". וכי זה באמת יותר חמור? כל עבירה יש בה הרהורי עבירה, אם עשיתי עבירה בלי הרהור אז זה לא עבירה. נפלתי בשבת וקרעתי את החולצה- לא הרהרתי, כי לא היה הצד הרהורי, השכלי, המחשבי. יוצא שבכל עבירה יש צד הרהור וצד מעשה. במו"נ אומר הרמב"ם שצד ההרהור הוא יותר חמור מצד המעשה, כי זה בחלק העליון שבאדם, בשכל, בנשמה, בנפש. מי שמהרהר הרהורי עבירה זה כמו טיטוס אשר נכנס לקוה"ק והוריד את הפרכות ובא על זונה על גבה.

ואם עשה עבירה רק עם הרהור, רצה לגנוב ופתאום ראה שוטר וכן הלאה. יש לו עוון, לא של המעשה, אלא של המחשבה. חוץ מהאיסור שההירהור עצמו הוא העבירה. כמו בע"ז- שעצם ההרהור בע"ז הוא העבירה. וכן לא תטורו- הרהורי עבירה, עצם ההירהור הוא העבירה.

ומעשה בנציב שבא לבקר את רבו ודפק בדלת ורבו לא פתח. אז הוא דפק ודפק, רבו הציץ דרך החלון ולא פתח. ישן בחוץ ובבוקר נכנס פנימה, ושאל את הרב, הרב אמר לו שהוא יודע שהוא רוצה לשאול ש

כלומר אדם יש לו שליטה על המחשבות, אלא אם כן הוא חולה נפש. יש לו מחשבות טורדניות כפיתיות- והוא לא אשם בזה. יש לו בעיה רפואית. אך אנו מדברים על הרוב שאין לו בעיות כאלו, ויש להם שליטה. ואיך? זה החשבון של כל אחד.

היו גדולי ישראל שהיה בא להם הרהורי עבירה הם היו צועקים עליהם, לא בנוכחות אנשים.. היו כאלו אשר מעבירים ידם על המצח- כדי כאילו למחוק אותם מעליהם. ר' משה קורדובירו היה יושב כל הלילה וכותב פירוש על הזוהר, אמרו בהשבעת הקולמוס היו באים עליו הרהורים הוא היה שורף אותם עם השם המפורש, אבל אנחנו לא במדריגה.. ומסופר על הגרא שלפני שהיה יוצא לשוק היה קורא במהירות את 4 הפרקים של הזהירות. אתה יודע שהיום ובנסיבות אלו יבואו הרהורים- תטקס עצה לפני כן כדי להכניס הרהורים טובים. למלא את הראש בהרהורים טובים. המסלש ממלא את הראש בהרהורים טובים עד שההרהורים הרעים לא באים. זאת היתה השאלה.

אם יש לך חבר אשר קודח לך בשכל, אתה אומר לו- אתה יכול לרדת ממני. פה החבר הזה הוא קודח מבפנים. אז תגיד לו- אתה יכול לרדת ממני, אין לך מה לעשות?

אדם יש לו בחירה, ולאט לאט במלאכה הזאת נעשית יותר ויותר קלה.