שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ישיבה וכבוד הורים

ש: אני מעוניין ללמוד בישיבה גבוהה, והורי מתנגדים בכל תוקף, ברצונם שאלמד מקצוע. מה לעשות?

ת: עמוד על שלך. תלמוד תורה קודם לכבוד אב ואם. שו"ע יו"ד ר"מ בסוף (דן הגר"א ווסרמן בקובץ שיעורים ח"ב סי' מז על זה, והעלה - אמנם ללמד לבנו אומנות הוא חפצי שמים, אך במה דברים אמורים לכלל העולם, אבל אם רואה אדם בבנו שהוא מוכשר להיות גדול בתורה, בזה אמר רבי נהוראי - בשלהי קידושין - איני מלמדו אלא תורה, ולא פליג ר"נ אהא דחייב אדם ללמד בנו אומנות, ע"ש שהאריך בזה – מ"צ).

בית ספר דתי

ש: ילד רוצה ללכת לבית ספר דתי לכיתה ט והוריו מתנגדים בכל תוקף. מה לעשות?

ת: יעמוד על שלו. אין בזה חובת כבוד הורים. גם יגייס בני ברית (שו"ע יו"ד ר"מ כה).

גיוס קרבי

ש: אדם שאחיו נהרג בתאונת אזרחית והוא רוצה ללכת לקרבי והוריו חוששים, האם יכול ללכת נגד רצונם?

ת: יכול כי אלו חיים שלו וזו מצוה (עיין שו"ע יו"ד ר"מ כה).

שינוי שם

ש: רצינו לשנות שם משפחה, אך אין דעת הורנו נוחה מזה. האם יש בזה איסור משום כיבוד אב ואם?

ת: אין איסור. אך כדאי שיהיה מוסכם עליהם. וכן אפשר לצרף השם החדש ועם הישן (שו"ת שאילת שלמה א שמח).

ארוסה או אבא

ש: אבי רוצה משהו בחתונה וארוסתי מתנגדת. מה לעשות?

ת: החליטו יחד – אתה וארוסתך.

תרומת כליה

ש: אני בן 30 ורוצה לתרום כליה ואבי מתנגד. האם אני חייב להימנע מדין כיבוד אב ואם?

ת: כן לתרום. עיין שו"ת מהרי"ק קסו מובאת בסוף שו"ע יו"ד רמ (ועיין שו"ת יחוה דעת ג פד. לנתיבות ישראל לרבני הרב צבי יהודה במאמר למצות הארץ א קנז).

ישיבה וכבוד הורים

ש: מה לעשות אם הוריי רוצים שאעזוב את הישיבה?

ת: אמרו לו הוריו לחלל שבת לא ישמע. וכן לעשות כל עבירה או לא לקיים כל מצוה. קיצור שו"ע קמג יא. לימוד תורה הוא מצוה גדולה מאוד. לכן ימשיך ללמוד ויפייס איתם. אפילו רוצים שילמד בישיבה אחרת, ילמד איפה שליבו חפץ. שם יב. ובאמת קיום מצוות כראוי זהו הכבוד הגדול. שם כא.

צבע כיפה וכבוד הורים

ש: אני חובש כיפה שחורה אך זאת רק בשביל כבוד אבי. לאחר שאסיים בעזרת ד' את הלימודים בישיבה תיכונית אני חושב ללמוד בישיבה גבוהה ציונית. אני רוצה להחליף ולחבוש כיפה סרוגה למרות התנגדותו של אבי, אבל ברצוני להחליפה כבר עכשיו, כיוון שאלה הן השקפותיי וזה יותר יפה. דיברתי על כך עם אבי פעמים רבות, אך הוא נשאר בעמדתו, דעותיו הרוחניות בדיוק הפוכות משלי.

ת: אין בתורה הדרכה לגבי צבע הכיפה, כל הכיפות שוות, והרמב"ם כותב בהלכות דעות שעניין הכיפה הוא צניעות, ולכן ככל שהכיפה גדולה, יותר היא משובחת, אך לצבע אין חשיבות. אם לצבע הכיפה הייתה משמעות הלכתית, היה מקום לא לציית להוריו, שהרי אם הוריו אמרו לו לעבור על ההלכה, אין לשמוע, בין מצוה מן התורה בין מצוה מדרבנן, ואפילו מנהג שמובא באחרונים, בתנאי שזהו מנהג ברור ומוסכם.

אך מצד שני רוב הפוסקים סוברים שאם אין להורים שום תועלת אישית והנאה ממשית מן הציווי שהם נותנים לבנם, אין חובה לשמוע להם. בכל זאת כתבו האחרונים שאם אין לבן צער, בכל זאת טוב שישמע להורים שלו; אך אם יש לו צער אינו חייב לשמוע. למשל אם מבקשים ממנו שילבש בגד ובגללו חם מדי לבן (עי' ספר מורא הורים וכבודם השלם לרב נפתלי יונה פרק א סע' נ הערה 49). לכן אם יש לבן צער רב מזה שהוא חובש כיפה מסויימת, אינו חייב לשמוע. אך כאמור, אין לצבע הכיפה שום משמעות ציונית, וגם בישיבות הציוניות הרבה תלמידים חובשים כיפה שחורה, ורבנו הרב צבי יהודה עצמו חבש כיפה שחורה. אבל אם יש לך צער רשאי אתה לחבוש הכיפה שלבך חפץ. ואולי עצה טובה היא שכאשר אתה בא הביתה, תחבוש כיפה שחורה מתוך התחשבות בהורים שלך.

סכסוך

ש: הוריי רוצים שאנתק קשר עם אחותי עקב סכסוך ביניהם. לשמוע להם?

ת: אמרו לו הוריו לעשות עבירה, לא ישמע להם, כולל שנאת אדם. קצור שו"ע (קמג יא).

עזרה לאמא

ש: אם ליל שבת אמא מבקשת ממני עזרה ואני מעונינת ללכת לתפילה, מה לעשות?

ת: ודאי לעזור לאמא, שזו חובה גמורה לעומת תפילה בבית הכנסת לאשה שהיא מידת חסידות. בכלל אין זו עזרה, כאילו זה בית פרטי של אמך ואת עושה לה טובה, זו גם בית שלך ואת צריכה גם לישא בעול (עיין מועד קטן ט א-ב. רמב"ם, תלמוד תורה פרק ג. ועיין הלכות ממרים ו יג).

התנגשות בין כיבוד הורים לבין קיום ההלכה

ש: מה לעשות אם יש התנגשות בין כיבוד הורים לבין קיום ההלכה?

ת: לכבד את ההורים עד הגבול האחרון של היתרים בהלכה בשעת הדחק (והורה הגראמ"מ שך לבני ישיבות שאין דעת הוריהם נוחה ממנהגיהם ודקדקי ההלכה שלהם ומתווכחים איתם על הנהגותיהם, ובאים לידי ריב ומדון, שבכל דבר שכתבו הפוסקים שבמקום הפסד מרובה יש להקל, אזי ג"כ כאן יש להקל, מפני ש"ריב עם ההורים נחשב להפסד מרובה". קונטרס "הלכה כרבי אלעזר" מהרב שמואל ברוך גנוט עמ' 36 - רשם מ"צ).

מערת המכפלה וכבוד הורים

ש: אני רוצה להתפלל במערת המכפלה אך אימי רועדת מפחד שיקרה לי משהו. לוותר לה?

ת: כן. אמנם אין זה מסוכן, אך לוותר לפנים משורת הדין. אם אמרה לו אמו לעבור עבירה מן התורה או מדרבנן או אפילו מנהג קבוע בישראל, לא ישמע. אבל מערת המכפלה אינה מאלה על אף שזה דבר חשוב (ספר חסידים שמ. מובא בבית לחם יהודה בשו"ע יו"ד רמ כה).

תרומת דם

ש: האם מותר לי לתרום דם אם זה למורת רוחם של הוריי?

ת: כן. כי זו מצוה. עיין שו"ע יו"ד רמ בסוף. כיוון שזה מצוה וכן אין זה נוגע להם. אך להשתדל לפייסם כמה שאפשר.

סנדק או עזרה לאם

ש: כיבדו אותי להיות סנדק, אך אימי בקשה ממני שאעזור לה. מה עדיף?

ת: ודאי כיבוד אם. וכבר כתב בעל פלא יועץ בצער על אנשים שמפזרים ממון לפתיחת היכל או להיות סנדק שזה לא מן התורה ולא מדרבנן אלא חיבוב מצוה, והשומע בקול אביו ואמו זו מצוה גדולה מן התורה. ערך כיבוד אב ואם (מועד קטן ט א-ב. רמב"ם, תלמוד תורה פרק ג. ועיין הלכות ממרים ו יג).

כרטיס אדי

ש: האם מותר לבן לחתום על כרטיס אדי לתרומת איברים נגד רצון הוריו?

ת: כן. כי אין זה נוגע לחייהם. עיין שו"ת מהרי"ק קסו, מובא בשו"ע יו"ד רמ כה הגה.

נישואים עם אתיופי

ש: אני רוצה להתחתן עם בחור אתיופי והוריי מתנגדים, אומרים שלא יעזרו כספית ולא יבואו לחתונה. האם אני חייבת לציית להם משום כיבוד אב ואם?

ת: לא. את מחליטה. אין חובת כיבוד הורים לעשות עבירה – כגון שנאת חינם (שו"ע יו"ד רמ טו, כה).

כבוד הורים ולימוד תורה

ש: אם הוריי מבקשים ממני לעשות דבר עבורם וזה על חשבון לימוד תורה, אני חייב לשמוע?

ת: כן. כי כל מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, מפסיקים לימוד תורה. מועד קטן ט א-ב. רמב"ם, תלמוד תורה פרק ג. ועיין הלכות ממרים ו יג.

כבוד הורים ונעלי שבת

ש: הוריי לא אוהבים שאני נועלת נעלי טבע בשבת. האם אני חייב לעשות כרצונם?

ת: מן הדין לא, כי אלו חייך. אך כן לפני משורת הדין, כי את גרה אצלם, וגם הם מתנהגים כלפייך לפנים משורת הדין, לכן בדברים לא חשובים וותרי להם.

נישואים וכבוד הורים

ש: אם אבי מתנגד בחרוף נפש לחתן ספרדי האם אני חייבת לשמוע לו?

ת: לא. אמר לו אביו לעשות עבירה, לא ישמע לו, כולל שנאת חינם (שו"ע יו"ד רמ טו. כה).

כיבוד הורים וגיוס לצה"ל

ש: הוריי אינם רוצים שאתגייס, האם אני חייב לשמוע להם?

ת: לא. אין כבוד הורים לדבר שהוא מצוה. כמובן יש לפייסם ולהרגיעם (שו"ע יו"ד רמ יד).