שיעורי הרב שלמה אבינר

שמיטה במקום הפקר

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]

שאלה: אדם הלוקח משדה הפקר בשמיטה- האם פטור מכל מצוות השדה? מותר לקחת פירות הפקר לעצמו? יהיה לפירות קדושת שביעית? לחרוש ולקצור במקום הפקר שהרי כתוב "שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור" (ויקרא כה ד) – וההפקר איננו השדה שלך? יהיה פטור מתרומות ומעשרות כי הם מגיעים לגר וללוי כי "אין לו חלק ונחלה" ובמקום הפקר אין חלק ונחלה?

תשובה: יש שלוש שיטות:

א. פטור - יש אומרים פטור משום שזה לא "שדך". הרי אדמה של גוי פטורה משמיטה, אז מה לי אדמה של גוי מה לי אדמה הפקר. האדמה לא שייכת ליהודי.

ב. חייב - יש אומרים שיש מחלוקת אם קניין גוי גורם להפקעת קדושת ארץ ישראל. אנו פוסקים שמדאורייתא אין קניין לגוי להפקיע את קדושת ארץ ישראל אך מדרבנן יש. אבל הפקר לא מפקיע את קדושת ארץ ישראל. לכן, כאשר האדמה שייכת לישראל היא חייבת בשמיטה ואם האדמה שייכת לגוי היא פטורה משמיטה אך השאלה מה דין מצב ביניים. יש אומרים שאם האדמה לא של גוי היא חייבת.

ג. ספק - בשבת הארץ (קונטרס אחרון סי' א), מרן הרב קוק הסתפק.

בזמן הברון רוטשילד חשבו לעשות במקום היתר מכירה, ששנוי במחלוקת, הפקעה של האדמה. אם יעשו כן, איך ייקחו בחזרה את האדמה אם גויים יתפסו אותה? תשובה: הרבנות הראשית תחזיר את האדמות ע"פ תקנה מדין "הפקר בית דין הפקר" (דעתו של הגרצ"פ פראנק). יש אמרו שזה לא הפקר אם אף אחד לא יכול לקחת. גם מדינת ישראל לא יכולה סתם כך להפקיר, כדי שזה באמת יהיה הפקר צריך לחתום ולרשום בטאבו (הנצי"ב. מנחת חינוך). לכן, לא קיבלו את הרעיון הזה.

אפשר לתלות את המחלוקת בחקירה מה זה הפקר: האם הפקר זה סילוק או הקניה לעולם כולו? האם כאשר אדם מפקיר זה אומר שהוא מקנה לכל כלל ישראל או שזה אומר שהוא מסתלק מהקרקע? אם הפקר הוא הקניה- אז הקרקע מוקנית לכל כלל ישראל ותהיה חייבת בתרומות ומעשרות ושאר חיובי השדה. אבל אם הפקר הוא סילוק אז הבעלות נשארת "באוויר", האדמה לא שייכת לאף אחד. (עיין באנציקלופדיה התלמודית ערך: 'הפקר' שמביא את החקירה הזאת מרבנו הרב צבי יהודה).

מרן הרב קוק מסיק שיש ספק אם יש שמיטה במקום הפקר. ולכן, חייבים להחמיר ולא לחרוש ולקצור וכדומה.

• פורסם בשאילת שלמה 355