שיעורי הרב שלמה אבינר

שמחה של תורה

[דברים שנאמרו בהקפות שניות תשע"ג]

"כל ימי גדלתי בין חכמים" , חוץ מבצעירותי שגדלתי בין פרופסורים, ולא ראיתי פרופסור באוניברסיטה לוקח ספר מתמטיקה, פיזיקה או כימיה ורוקד איתו. וגם הסטונדטים לא רוקדים עם ספר מתמטיקה. קל וחומר לא ראיתי עם שרוקד עם ספר החוקים שלו... לא ראיתי רומאי רוקד עם חוק רומי, או חייל נפואיון רוקד עם קוד נפיליאון. החוקים באים לצמצם את האדם, אבל התורה היא לא רק חובה, היא גם טבע. או ליתר דיוק, קודם היא טבע, ואח"כ היא חובה. “אשר בחר בנו מכל העמים"- יצר אותנו עם הטבע הזה, ומתוך כך "נתן לנו את תורתו”- בציווי. שני צדדים, צווי ושמחה. כך מתחיל ספר 'יסוד ושורש העבודה' לרבי אלכסדר זיסנקינד מהורדנא, שהתורה היא לא רק חובה אלא גם זכות ושמחה. לעתיד לבוא יהיה רק הצד של שמחה, לכן כתוב ש"מצוות בטלות לעתיד לבוא”, כלומר לא נעשה בגלל שזה מצווה אלא נעשה בגלל שזה טבעי. בהתחלה היה רק הצד של מצווה.

שמא תאמרו: אם זה טבע למה לצוות? אכן, אברהם יצחק ויעקב קיימו את כל התורה כולה לפני שנתנה, בגלל שהיא היתה הטבע שלהם: מהטבע אל התורה. אבל לנו יש גם שכבות של טבע אחר שהצטבר, טבע לא טוב, לא נשמתי, זר. לכן כאשר הטבע שלנו מדבר אנחנו כבר לא יודעים,האם זה הטבע הנשמתי האלוקי הטהור, או טבע אחר שנטבע. לכן אנו הולכים מהתורה, אל הטבע של הנשמה. האבות הלכו מהנשמה אל התורה, ואנחנו הולכים מהתורה אל הנשמה. ולאט לאט במהלך הדורות הטבע מזדכך נעשה צלול ואהבת התורה הולכת וגדלה. אנשים שואלים: איפה כתוב בתורה שיש לעשות הקפות שניות? לא כתוב לא בתורה, לא במשנה, לא בגמרא, לא בראשונים ולא באחרונים, אלא זה כי אנחנו אוהבים. ובכלל איפה כתוב 'שמחת תורה'? גם זה לא כתוב לא בתורה, לא במשנה ולא בגמרא, אלא אנחנו אוהבים את התורה. ואיפה כתוב שרוקדים ב'שמיני עצרת'? לא כתוב, רק כתוב 'שמיני עצרת החג הזה'. כל הנ"ל בקע לאט לאט במהלך הדורות מתוך הטבע שלנו, כל דור מוסיף עוד משהו, כל דור מתאהב יותר. כל דור הולך ומוסיף אהבה ושמחה על התורה. יותר ויותר לומדים תורה מתוך שמחה, לא מתוך כפיה ואילוץ. יותר ויותר מאוהבים בתורה. זה מהלך ארוך שגם כרוך בעמל רב, אבל הרי עינינו רואות שהשיר הגדול, 'שיר השירים', הולך ומתעצם, באהבה גדולה בין רבש"ע לעם ישראל. נזכה להוסיף אהבת ד' ויראת ד', אהבת התורה, קיום מצוות, לשמח אלוקים ואדם.

• פורסם בשאילת שלמה 298