שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שמונה עשרה (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־21:31, 21 בינואר 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מקורות: הרב מרדכי ציון

תפילת עמידה קצרה

ש: כאשר מחוסר זמן מתחילים מיד חזרת הש"ץ, האם אומרים עם הש"ץ מיד או רק אחרי המלך הקדוש?

ת: ספרדים מיד, אשכנזים אחרי המלך הקדוש. ביה"ל קכד ב בלחש (פס"ת שם אות ב. ומבואר בשו"ע ורמ"א או"ח רכד ב ובמ"ב סק"ו שאין לעשות סדר תפילה קצרה אלא בשעת הדחק, דהיינו שעומד לעבור זמן תפילה או מחמת סיבת אונס מוצדקת שהזמן דוחק, או כשיש חשש שלא יהיה בקרב הציבור תשעה שישמעו לברכות הש"ץ ובפרט כשהמנין מצומצם ובתוכם כמה אנשים קלי דעת. שו"ת יחוה דעת ג טז. שו"ת באר משה ח לז. שו"ת אז נדברו יב כג – מ"צ).


תפילה בישיבה

ש: הרב כתב שמי שיש לו כאב גב עדיף שיתפלל בעמידה גם אם קשה לו מאשר בישיבה ביישוב דעת, אבל כתב רס"ג בסידורו (עמ' ל) ע"פ גמרא ברכות (ל א): "וההולך בדרך והגיע זמן קריאת שמע והוא על גבי בהמה, יקרא במקומו וגם יתפלל, כי אם ירד יהיה ליבו טרוד ולא יבין מה שיתפלל, ושמירת יישוב הדעת חשובה מהעמידה על הרגליים". ובספר מעשה איש (ח"ז עמ' קלו) מסר החזו"א בשם המהרי"ל דיסקין: "אמרו משמו שעדיף תפילת שמונה עשרה במיושב עם יותר כוונה, מאשר בעמידה ובפחות כוונה, אף שיש אומרים (עיין או"ח צד ט) שהמתפלל בישיבה חוזר ומתפלל. המעשה היה באדם חולה שהיה קשה לו לעמוד, ואם היה עומד היה צריך למהר לגמור בלי ישוב הדעת"?

ת: רס"ג לא נפסק. מהריל"ד זה באדם שקשה לו לעמוד. אבל אם יכול לעמוד, יתפלל בעמידה, גם בפחות כוונה, כי עמידה היא דין, וכוונה היא מעלה, וממילא איננו מתכוונים כל כך.


תפלה מקוצרת

ש: האם כדאי לקצר בתפילה כדי שיהיה לי יותר זמן ללמוד תורה?

ת: לא. מעשה ברב שגער על המאריכים בתפילה על חשבון הלימוד ונענש. אור זרוע (ח"ב הלכות שבת סי' מב. החת"ס תמיד היה מאריך בתפילה, וכאשר אמרו לו חבריו דברי חידודים שהמה כבר למדו סימן שולחן ערוך עם מג"א בעוד שהוא מאריך בתפילה, השיב להם הלא חז"ל אמרו המאריך בתפילה מאריכים לו שנותיו, ע"כ יהיה לו פנאי ללמוד עוד סימנים הרבה בשולחן ערוך. חוט המשולש כו. תפילת סופר פו – מ"צ).


כפפות בתפילה

ש: מותר ללבוש כפפות בזמן תפילת שמונה עשרה?

ת: אם אלו כפפות של יופי וחשיבות, אסור, כי יש להיות לבוש כמו מול אנשים חשובים. שו"ע או"ח צא מ"ב יב. אבל אם זה מפני שסובל מקור, מותר. פס"ת שם ה.


כוונה בשמונה עשרה

ש: כל הזמן קופצות לי מחשבות בשמונה עשרה. זה מייאש!

ת: לא להתייאש. יש ג' שיטות: א. להמשיך בתפילה. כל מילה שאומרים בכוונה, זה עוד מרגלית. כף החיים צ אות טו. ב. כל פעם שבאה מחשבה זרה, לעצור עד שתעבור. ויש סגולה להעביר יד ימינו על מצחו ולהרהר בפסוק "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי". מ"ב צח ב. ג. יתר על כן, צריך לעקוב באצבע בתוך הסידור. אבן שלמה ט ג הערה ד. פעם ראיתי שהגר"א שפירא מתפלל והוא עוקב באצבעו בסידור. כתוב במגילת אסתר (ט כה): "ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה". אמרו דרך דרוש: "ובבאה לפני המלך" – מלך מלכי המלכים, "אמר עם הספר" – עם סידור, "ישוב מחשבתו הרעה" – המחשבות הרעות שמסתובבות בראש ומקלקלות את הכוונה תיעלמנה.


לימוד בחזרת הש"ץ

ש: האם מותר ללמוד גמרא בחזרת הש"ץ? איפה זה כתוב?

ת: אסור. משנה ברורה. אם אתה בדרגת גמרא עד כדי כך שאתה לומד בשקידה עצומה כל היום ואף בזמן חזרת הש"ץ, ודאי אתה בדרגת מציאת דין במשנה ברורה (מ"ב קכד יז. ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ד יט. בבריסק אחד עיין בחזרת הש"ץ ורבי חיים מבריסק אמר לו אחרי התפילה: אם ההתמדה שלך כ"כ גדולה אפשר למצוא זמן ללמוד אח"כ ויש לשמוע חזרת הש"ץ. שו"ת רבבות אפרים ג קטז. כשהיו התלמידים שואלים להגרש"ז אוירבך אם מותר להם לעיין בספר בשעת חזרת הש"ץ כשבודאי יש עשרה עונים מלבדם, היה עונה בתוכחת מגולה: "וכי הינו מתמיד כל היום כולו עד כדי כך שחסר לו הלימוד בזמן חזרת הש"ץ". הליכות שלמה פ"ט הערה 11. וגדולי ישראל מקשיבים ביראה ושומעים כל מילה בחזרת הש"ץ בלי אפילו להציץ בספר, כולל מרן הרב קוק. שיחות הרב צבי יהודה על ספר יחזקאל גליון 64. הגרא"ז מלצר. בדרך עץ החיים א מא. הסטפיילר. אשכבתיה דרבי יב. הגר"מ פיינשטיין. שו"ת רבבות אפרים ה סא. ז כו. והגר"ח קניבסקי אומר שלימוד תורה בזמן חזרת הש"ץ הוא מצווה הבאה בעבירה. אורחות יושר קד – מ"צ).