שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

של מי הארץ הזאת?!

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ההיסטוריה חוזרת: של מי הארץ הזו?

לאחרונה נשאלתי "למה עשתה יד ד' זאת, שבכל פעם שהננו חוזרים לארצנו, באים גויים וטוענים שהיא שלהם? בימי יהושע בן נון עמדו כנגדנו שבעה עממים. בזמן עזרא ונחמיה, רצו לעכב אותנו הגויים שהתיישבו בעת היעדרנו. גם זאת הפעם, חוזרת אותה תופעה".

ובכן, התשובה היא - מד' היתה זאת, כדי שיתברר לנו ולכל, שקשרנו עם ארצנו אינו קשר פשוט ככל עם עם ארצו. בוויכוחו הגדול של הרב יעקב דוד ד"ר הרצוג עם ההיסטוריון האנגלי הגדול והאנטישמי טוינבי, הוא שאלו: "התוכל לטעון שקשרנו עם ארצנו הוא ככל עם עלי אדמות"? הוכרח ההיסטוריון להודות לו (מובא בספר "עם לבדד ישכון").

אכן על פי רוב, קשר של עם עם ארצו נוצר עקב היסטוריה, כלומר מגורים ממושכים, שפה, גיאוגרפיה, תרבות ואינטרסים כלכליים. כל אלה אינם קיימים אצלנו. נעדרנו כאלפיים שנה, אנו מדברים בשפות שונות, מפוזרים על פני כל כדור הארץ, מורכבים מעדות שונות בעלות תרבויות שונות, ואינטרסים כלכליים בוודאי אין לנו. בכל זאת אנחנו נמשכים אל ארצנו על ידי מגנט אדיר! אם כן, זהו קשר מסוג אחר לגמרי!

הדוגמה החזקה ביותר היא יציאת מצרים: חזרנו לארצנו על אף העדר קשר ממשי איתה. אמנם אבינו אברהם גר בה כמה עשרות שנים, אך נהוג שקשר נוצר על ידי אנשים רבים הנמצאים במקום יחדו זמן רב. ואילו אצלנו, אברהם ועוד אנשים מועטים גרו בה זמן קצר: "בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה" (עיין סדור עולת ראיה א כג-כד). בנוהג שבעולם, כך הוא הסדר: עם שוכן זמן רב בארצו, וכך נוצר הקשר. ואילו אצלנו בגלל קשר קדום, בא עם שלם לשכון בארץֶ ישראל ואף נכנס בקשרי מלחמה כדי לשחררה!

כל זאת למען דעת כל עמי הארץ: קשרנו עם ארצנו הוא קשר מיוחד. לו יצוייר שעם ישראל היה נכנס לארץ ריקה והגויים מסביב לא היו מחרחרים ריב, היינו שוכחים מי אנחנו ומה אנחנו, היו נוצרים משברים קשים, ומתוך כך היינו מידרדרים. באופן פראדוכסאלי, כל זמן שהגויים מסביב טוענים לבעלות על ארץ זו, חייבים אנו לברר לעצמנו שהיא שלנו, ומתוך כך לברר לעצמנו מי אנחנו ומה אנחנו. כל זה שייך לסדר ההנהגה האלוהית: אנו נתקלים בקשיים ובסיבוכים גדולים, כדי להכריחנו לעשות חשבון נפש נוקב לגבי שאלת השאלות: מה אנחנו, מה חיינו ולמה זאת ארצנו.

בפרשת בראשית אותה קראנו אתמול, בפתיחת פירושו על התורה, מביא רש"י דברי חז"ל להצדיק את זכותנו על ארצנו. הם מבוססים על הפסוק: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", כלומר ד' ברא את כל העולם ונתן לנו ארץ זו. הרב יעקב משה חרל"פ מדגיש: כתוב "לעמו" (מעיני הישועה רצב). קודם כל עלינו לדעת שהארץ הזאת שייכת לריבונו של עולם והוא נתנה לנו, ומתוך כך ידעו זאת גם הגויים. אם אנחנו איננו יודעים, איך ישתכנעו בכך גויים?!

שמא תאמרו: למה ד' נתנה לשבעת עממים ואחר כך נתנה לנו? למה לגרום אכזבה לאותם עמים? התשובה: מעולם היתה מיועדת לנו, והכנעני היה אז שומר. "ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה, והכנעני אז בארץ" (בראשית יב ו). "היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחילק נח את הארץ לבניו שנאמר ומלכיצדק מלך שלם (שם יד יח). לפיכך, ויאמר אל אברם: לזרעך אתן את הארץ הזאת (שם יב ז), עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם" (רש"י שם ו).

אכן כאשר חזרנו לארץ, יהושע בן נון שלח שלוש אגרות: הרוצה לברוח, יברח. הרוצה להשלים, ישלים. הרוצה לעשות מלחמה, יעשה (ירושלמי שביעית ו א. רמב"ם, הלכות מלכים ו ה). הגרגשי האמין שהארץ הזאת היא שלנו, פינה אותה וקיבל ארץ טובה כמוה. בזכותו, ארצנו נקראת ארץ כנען (בראשית יז ח). אמר לו הקב"ה: את פינית מפני בני, אני קורא את הארץ על שמך (מכילתא בא יח. מלבי"ם שם).

נלקח משאילת שלמה 147