שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שכחה בלימוד תורה- מפסידה הכל? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם זה נחשב לימוד תורה גם כשאני שוכח את מה שלמדתי?

תשובה: מה שלומדים צריך לזכור. יש הסוברים שהגדר של לימוד תורה זה מי שלומד בצורה שלא ישכח, כי אם הוא לומד בצורה שישכח, זה לא שיש לו בעיה של שכחה אלא יש לו בעיה בעצם הלימוד. אך לא כולם סוברים כך. כשאדם לומד הוא צריך להתאמץ מאוד על מנת לא לשכוח. צריך לעשות חזרות. מרן הרב קוק כותב לאחיו ('אגרות הראיה' ח"א עמ' ט): "מאד נבהלתי ממה שראיתי שהנך חוזר רק שלש פעמים על תלמודך.

דע לך אחי יקירי, כי הנני יודע ועד על פי הנסיון כי אי-אפשר כלל לזכות בחזרה של ג' פעמים, ואבקשך מאד אחי יקירי להרגיל עצמך לחזור לכל הפחות עשר פעמים כל פרק קודם שתתחיל פרק אחר. כי אין תועלת כלל בלימוד שנשכח מיד אחר הלימוד". שאלו את רבנו הרב צבי יהודה כמה פעמים הוא חוזר על לימודו, ואמר בתמימות: "מאה ואחד פעמים, כמו שכתוב בגמרא" (עיין חגיגה ט, ב). ובשו"ת 'תשובות והנהגות' (א, תקלט), כתב הג"ר משה שטנרבך: "שמעתי מעד נאמן בשם הקדוש ה'חפץ חיים' זצ"ל, שאם אדם לומד ולא חוזר ארבע פעמים על תלמודו לא יצא ידי חובת מצות תלמוד תורה.

וכוונתו, שהמצוה ללמוד היא כדי לזכור, אבל פחות מד' פעמים, שהלימוד אינו על מנת לזכור, לא יוצאים" (וכן מפורש ברש"י על ברכות ו, ב ד"ה "אגרא”, שלימוד שאינו על מנת להעמיד את השמועה אין בו שכר לימוד. מובא ב'מאיר עיני ישראל' ח"ב עמ' 201). עוד מסופר בספר 'מעשה איש' (ח"ז עמ' לד), על אדם שביקש מה'חזון איש' ברכה לזכרון יותר טוב בלימוד התורה. שאל אותו ה'חזון איש': "כמה פעמים אתה חוזר על כל פרק?” ענה: "בערך 7-6 פעמים”. אמר לו ה'חזון איש': "אני איני זוכר לאחר 7-6 פעמים, אלא לאחר 20 פעמים”.

לכן, העיקרון הגדול הוא לעשות חזרות.

אך יש כלל יותר גדול: "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ" (עבודה זרה יט, א). אם אדם לומד מתוך כפייה עצמית וצער, ויודע שלאחר החזרות ימאס לו הלימוד, אסור לו להעמיס על עצמו המון חזרות. לכן, אדם צריך ללמוד בצורה שהוא שמח בה ושהלימוד חודר אליו פנימה.

כמובן שלכתחילה יש לעשות חזרות ככל האפשר.