שיעורי הרב שלמה אבינר

שירות צבאי לבנות

[הרב שלמה אבינר]

רבנו, הרב צבי יהודה, אמר שבאופן תיאורטי גם נשים חייבות במלחמת מצוה, כמו שכתוב במשנה "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (סוטה מד ב). וכן פוסק הרמב"ם: "במלחמת מצוה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (מלכים ז ד). ומצבנו עתה מוגדר כמלחמת מצוה, הן לדעת הרמב"ן, בהיותה מלחמת כיבוש הארץ (מ"ע ד לנוספות בסהמ"צ לרמב"ם), והן לדעת הרמב"ם בהיותה "עזרת ישראל מיד צר" (מלכים ה א), הנמשכת מציוויי התורה 'לא תעמוד על דם רעך' (ויקרא יט טז).

אמנם, חכמינו אמרו "איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש" (יבמות סה ב), לכן הרדב"ז, רבי דוד בן זמרה, רצה לרכך את דברי הרמב"ם ולומר שאין הכוונה לתפקידים מלחמתיים ממש אלא בעזרה לחיילים, "מספקות מים ומזון לבעליהן" (רמב"ם מלכים ז ד).

חידוש זה לא מוזכר לא במשנה, לא בגמרא ולא ברמב"ם אשר העתיק את המשנה כלשונה, וברור שכוונת הרמב"ם לכל תפקידי לחימה (וכן בספר המצוות סוף שורש ד).

והרמב"ם יסביר ש"אין אשה דרכה לכבוש" לא נאמר במלחמת מצוה, באשר לנשיאת נשק האסורה משום "לא יהיה כלי גבר על אשה" (נזיר נט א) - פיקוח נפש דוחה את הכל.

כך בירר רבנו את הדין באופן יסודי ועקרוני (שיחות רבנו "איש ואשה, סע' 42-43. לנתיבות ישראל א, קכד), אבל הוא מיד הוסיף שבהוראה ההלכתית יש הכרח לקחת בחשבון את מצב העניינים של נסיונות ומכשולים בצניעות. "בשירות צבאי לבנות קיימת סכנה של נפילה מוסרית, וקשה לבת להישאר בתמימות צניעותה... עובדה היא שבצבא קיים קלקול בצניעות".

לכן רבנו מפנה בנדון זה אל "השופט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז ט), כלומר, הרבנים הראשיים לישראל. כידוע הרבנות הראשית לישראל אסרה שירות צבאי לבנות, בכל צורה של גיוס, מאז ועד הנה.

לכן, מאוחר יותר פרסם רבנו את דעתו לשלול שירות צבאי לבנות, כדעת הרדב"ז, לא מעיקר הדין אלא בגלל הצניעות, ולראות בשירות הלאומי את הצורה הכשרה של שירות הבת למען העם והארץ: "משנתנו הקדושה קבועה וקיימת, כי למלחמת מצוה יוצאת גם כלה מחופתה, ולפי הכרעתו ובירורו של גדול רבותינו האחרונים שאחרי הרמב"ם, הרדב"ז - הוא לסייע לאנשי הצבא, והוא מסתדר כעת בסידורו של 'השירות הלאומי', בהתחשבות חרדת קודש של חז"ל כלפי מצבי הצניעות והפריצות, כפי המתואר והמסופר בסוף מסכת קידושין" (שיחות רבנו שם 44).

כמובן, גם בשירות לאומי, לא כל המקומות שווים, יש מקומות כשרים ומצוה לשרת בהם, ולצערי יש מקומות אשר לא כן. וכלל גדול נקוט בידינו, שכשם שלא נאכל מזון בלי שיש עליו הכשר של רב מוסמך, כך אין ללכת לשירות לאומי אלא בהכשר של רב מוסמך או רבנית מוסמכת.

אך באשר לשירות צבאי לבנות, הרי נסגר השער לחלוטין על ידי הרבנות הראשית לישראל מאז ועד הנה, וכן הורה לנו רבנו הרב צבי יהודה.

אך אם בת בכל זאת מתגייסת, יש למזער את הנזק. לכן יש לשבח את ארגון "אלומה" שמכוון בנות למסלולים פחות מקולקלים, מכוון אותן ומסייע להן לכל אורך שירותן. שהרי אין אומרים לאדם שנופל שייפול עוד יותר, ואין דוחים את האבן אחר הנופל(??). וכן יש לשבח את המכינה הקדם צבאית לבנות "צהלי ורוני יושבת ציון" שתיפתח, שהרי אם בת ממילא מתגייסת, יש לחזק אותה בתורה ויראת שמים לקראת השירות, וללמוד תורה - זה תמיד טוב.

ברור שאין בשבחים אלה שום מתן לגיטימציה לשירות צבאי לבנות, אלא ביטוי של אחריות לכל עם ישראל, גם אם אינו הולך בדרך הנכונה והטובה, הכשרה והישרה.

הרי יש מכינות קדם צבאיות חילוניות מעורבות לבנים ולבנות, וכן מכינה קדם צבאית רפורמית מעורבת, וגם הן מסייעות ועוזרות למתגייסים, ולכן שייכוֹת לארגון הגג של המכינות. קל וחומר שיש מקום למכינות לבנות דתיות.

ונזכה שאחרי "צהלי ורוני יושבת ציון" נגיע ל"כל כבודה בת מלך פנימה".