שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם מותר להשתמש בתאריך נוצרי להנהלת חשבונות?

תשובה:

1. לכתחילה יש להשתמש אך ורק בתאריך עברי, ולא להשתמש בתאריך הקשור לאותו האיש.

2. אם מוכרח השימוש בתאריך הלועזי להנהלת החשבונות בגלל כל המוסדות הקשורים בכך, יש להתיר בתנאים כדלהלן:

א. להוסיף גם תאריך עברי.

ב. אם אפשר לדלג על השנה ורק לרשום יום וחודש.

ג. אם אפשר לרשום את שם החודש ולא את מספרו כגון: 20 במאי ולא 20/5.

3. כמובן, כאשר יש צורך והיתר לעשות זאת, אין הבדל אם זה נעשה על-ידי הנהלת חשבונות או על-ידי חבר שנדרש ממנו הדבר, ואין הוא "גוי של שבת" שלנו.

ונזכה לשבור עול גויים מעל צווארנו.

שאלה: הרב כתב שאם כבר צריך לכתוב תאריך לועזי, רצוי לכתוב בלי השנה, מה המקור לכך? הגר"ע יוסף מסיק שאין בזה משום איסור מן הדין , והמקילים יש להם על מה שיסמוכו, אולם מהיות טוב אל תקרי רע (שו"ת יביע אומר ג, יו"ד סי' ט).

תשובה:

1. הרי יש איסור גם במניין השנה של הנוצרים וגם מניין החודשים של הנוצרים, כפי שכותב המהר"ם שיק (יו"ד סי' קעא). לכן, אם יש איזה אילוץ מסחרי או רשמי, שבגללו אנו סומכים על המקילים, אז יש לבחור את הרע במיעוטו, ולהימנע ממה שאינו הכרחי.

2. רבנו הרב צבי יהודה התנגד לכך בכל תוקף (כפי שמובא בשאילת שלמה א סי' רס), והוא הביע צער עמוק על פרסום תשובתו של הגר"ע יוסף (ועיין לנתיבות ישראל ב, עמ' רלט).

שאלה: האם יש מקום להשתמש בתאריכים לועזיים שקשורים לנצרות?

תשובה: יש שחיפשו צד היתר לעושים כן, מפני שאין דעת הכותבים את התאריכים הנוצריים להידמות להם ולחוקותיהם לכן אין בזה איסור של "ובחוקותיהם לא תלכו". וכן אין המספר הזה מכוון ללידת אותו האיש פושע ישראל שעשאוהו גויים עבודה-זרה, שהרי לפי חז"ל הוא נולד לפני ראשית מניין זה, וזו גם דעת ההיסטוריונים שחשבון זה הינו מאוחר בהופעתו. וכן מצאנו כמה גדולי ישראל שהשתמשו בתאריכים האלה בתשובותיהם.

ועל-כן אם יש צורך חיוני בדבר לכתוב דווקא תאריך זה, יש מתירים, אבל "טוב להעיר למוסר אוזנם שיכתבו לכל הפחות גם התאריך שלנו" (הגר"ע יוסף, יביע אומר ג, חיו"ד ט).

אבל לכתחילה, סוף סוף החשבון הזה קשור לאותו האיש וזכר אליו, וכתב רבנו הרב צבי יהודה: "חלילה וחלילה לנו להתבלבל ולהכניס לחשבון קיומנו... את חילול השם בזכר אותה הצורה הטמאה של העבודה זרה לאותו פושע ישראל, הכפירה והמלחמה בנצח ישראל" (הצופה, ג' באדר תשל"ב).

ובוודאי זה כבודנו ותפארתנו הישראליים, להשתמש בחשבוננו המיוחד של חודשינו העבריים, הנובעים מאמתות תורתנו, ועלינו להתרגל לפריקת עול תרבות הגלות מעל צווארנו וכוננות עצמאותנו ועצמיותנו, בכתיבת, אמירת וידיעת תאריכנו אנו (ועיין לנתיבות ישראל ב, עמ' רלט).

• פורסם בשאילת שלמה 577