שיעורי הרב שלמה אבינר

שימוש במחשב והדפסת דברי תורה בחול המועד

מובא בנשמת אברהם (ס' תקמה הערה א): כותב השמירת שבת כהלכתה (פס"ו הערה ריא): "הזנת" מחשב בנתונים אשר נרשמים על הדיסקט (ואמר לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א דה"ה בדיסק הקשיח), אסורה בחוה"מ, אם אינה לצורך המועד או דבר האבד, כיון שלפי דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל יש בה משום איסור בונה, כיון שדיסקט רגיל אין לו כל ערך, ורק עם רישום האותיות האלקטרוניות "נבנה" הדיסקט. וכ"ש שאסור להדפיס במדפסת, אם אין בכך צורך המועד או דבר האבוד, כי ע"י לחיצת הכפתור הרי הוא עושה מעשה ממש, עיין חזו"א סי' לו ד"ה החורש, עכ"ל. והוסיף לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שיש ובשימוש במחשב ישנם שני אבות מלאכות, של בונה וכתיבה (אם מדפיס את מה ש"כתב" לעומת כתיבה רגילה שיש בה רק אב מלאכה אחת.

אלא בשו"ת שבט הלוי (ו, לז אות א סוף) כותב לגבי שבת: ולדידי לא זו דאסור אלא גם חיובא דאורייתא איכא ושני ריעותות דאיכא כאן לכאורה אינם סבה לפוטרו מכותב דאורייתא בנ"ד, וכו'. ולענין בונה וכו' כיון שבשעתו הוא בנין למה שצריך ה"ז חייב מן התורה וכו', עכ"ל. אך לענין חול המועד כותב (שם סוף ד"ה ואף): לענין חול המועד אולי יש לצדד קצת בכתיבה כנ"ל כיון דיסוד מלאכת חול המועד הוא טירחת המלאכה כידוע לא כלל מלאכת מחשבת, עכ"ל.

ובשו"ת יביע אומר (ח"ח או"ח ס' מח) דן שם בכתיבה במכונת כתיבה ובסוף דבריו מסכם: ונראה לע"ד שיש להקל גם לגבי כתיבה על ידי מחשב אלקטרוני בחול המועד שאם עיקר הכתיבה מותרת כגון חידושי תורה או אגרת שלומים מותר לעשות כן בחוה"מ ע"י מחשב הנ"ל דחשיב כמעשה הדיוט. וכ"כ לצדד בזה בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' לז. ולדעתי ההקלדה של המחשב בודאי שאין בה משום חשש איסור, כיון שאין האותיות מודפסות על דבר המתקיים, אלא שנראים על מסך המחשב בלבד. וגם השלב השני של ההדפסה אינו אלא מעשה הדיוט. וכמי שהתרנו הדפסה במכונת כתיבה מטעם זה. וזה ברור, עכ"ל.

לכן, המחמיר לא להשתמש במחשב ולא להדפיס בחוה"מ תבוא עליו ברכה, והמקיל יש לו על מי לסמוך, כמו שאנו נוהגים כדי להפיץ תורה.

נלקח משאילת שלמה 143