שיעורי הרב שלמה אבינר

שידוך עם גרוש

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה גרושה?

ת: אישה גרושה זה בסדר גמור. כמובן, יש לברר היטב את הרקע לגירושין, אך להיות גרושה זו לא סטיגמה. אדרבה, על פי רוב היא גיבורה שבגיבורות. היא עברה ייסורים שמירקו אותה. היא סבלה מבדידות שהכשירה אותה לחברות אמת. היא נשאה לבדה את העול של חינוך הילדים. צריך להתחתן עם אישה בעלת מידות טובות גם אם היא גרושה.

אלמנה

ש: האם מותר להתחתן עם אלמנה?

ת: כן. שמא תאמר: "אולי היא עדיין אוהבת את בעלה הקודם?". אולי, אך אם היא החליטה להתקדם סימן שהיא יצאה מזה. חשוב מאוד לדעת שאלמן ואלמנה המחליטים להתחתן, צריכים להסיר מלבם את העבר ולפתוח דף חדש (נר באישון לילה 36).

שידוך עם מי שיש לו ילדים

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה שיש לה ילד או שניים?

ת: אם מדובר על ילדים קטנים זה בסדר גמור, אתה תהיה עבורם אבא לכל דבר. אך אם מדובר בילדים גדולים זה מסובך, לפעמים יש מתחים גדולים מאוד.

הפרש בגיל

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה מבוגרת ממני?

ת: איפה כתוב שהאיש צריך להיות מבוגר יותר מהבחורה? אומרים שהבחורה מתבגרת יותר מהר מהבחור, כמו שרואים שיש בת מצווה לפני בר מצווה. כשמאוד צעירים זה משפיע, אבל כשמבוגרים אין בעיה.

עדה אחרת

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה מעדה אחרת?

ת: כל היהודים שווים. אין משמעות לעובדה שהאחד הוא בן עדה זו ובן זוגו בן לעדה אחרת. קנה המידה הוא התאמה בגיל, ברמה האינטלקטואלית, בהשקפת העולם, במנטליות, באופי וכיוצא בזה. גם בזמן שהייתה בישראל חלוקה שבטית התחתנו זה עם זה. כגון מנוח, שאביו היה משבט דן ואמו משבט יהודה (במדבר רבה י, ה). רק בדור באי הארץ התבקשה בת יורשת נחלה להתחתן עם בני שבטה כדי שלא תיסוב נחלה ממטה אל מטה, כמו שקרה אצל בנות צלפחד. אך מלבד זה, לא הייתה הגבלה על קשרי חיתון בין השבטים (עיין בבא בתרא קכ, א). קל וחומר בימינו, שהחלוקה השבטית נעלמה, אין להמציא הבדלים חסרי משמעות בין עדות.

דיבור בלי הפסק

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה שמדברת בלי להפסיק?

ת: ודאי. הרי אינה רוצה לחלוק על דברי חז"ל (קידושין מט, ב) שעשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה קבין נטלו נשים וקב אחד נטלו גברים.

שתקנית

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה שתקנית?

ת: אם יושבים ושותקים, כנראה ששניכם לא דברנים. צריך להכין נושאים. זה נראה מוזר? איפה כתוב שאסור להיות מוזר. זה מלאכותי? איפה כתוב שאסור להיות מלאכותי. גם הכיפה, החולצה והחשמל מלאכותיים, הכל מלאכותי. אפילו הגמרא לא ירדה מהשמיים, חכמים הרכיבו בחכמתם. היא תלמד לדבר. אלה דברים שלומדים.

עני

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה ענייה?

ת: מומלץ. אם אתה מתחתן עם בחורה עשירה היא רגילה לאורח חיים כזה, אח"כ זה חסר לה והיא סובלת. אמנם אינה באה בדרישות אבל היא סובלת. לעומתה, בחורה ענייה רגילה לחיות בצמצום ולא תסבול מהמצב. מעשה ברבנו הרב צבי יהודה ששאל את מרן הרב זצ"ל על שני שידוכים שהציעו לו, בחורה עשירה ובחורה ענייה. אם יתחתן עם הבחורה העשירה הוא יוכל ללמוד בשקט אבל לא יוכל לתת לה כל מה שהיא רוצה, ואם יתחתן עם הבחורה הענייה, היא כבר רגילה לחיות בדוחק אבל הוא יצטרך לדאוג לפרנסה. מרן הרב אמר לו שיחליט לבד. בסוף הוא החליט להתחתן עם הבחורה הענייה (צבי קודש עמ' 157-152) .

בחורה לא יפה

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה לא יפה?

ת: ודאי. הרי כתוב "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ד' היא תתהלל". אם תתחתן עם בחורה יפה לא תוכל לשיר אשת חיל.. שאלו את הפילוסוף וולטר מה זה אישה יפה, הוא ענה: "תלוי את מי תשאל, אם תשאל כושי הוא יאמר כושית, אם תשאל יפני – יפנית, פר – פרה, קרפד – קרפדה. ואם תשאל פילוסוף, הוא יענה בליל מילים בלתי מובן". עיין מהר"ל 'נתיב האמת' על הגמרא בכתובות (טז, ב-יז, א): "כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן ב"ש לב"ה: הרי שהייתה חיגרת או סומא, אומרים לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה: מדבר שקר תרחק. אמרו להם ב"ה לב"ש: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר: ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות". מסביר המהר"ל שהיופי והאמת הם סוביקטיבים, לא בגלל שהיא יפה הוא אוהב אותה, בגלל שהוא אוהב אותה היא יפה.

שידוכים כשידועה במשפחה מחלה גנטית

ש: האם מותר להתחתן עם אדם שיש במשפחתו מחלה גנטית חמורה, על פי מה שפסקו חז"ל "לא ישא אדם אישה ממשפחת נכפין והוא שהוחזקו שלוש פעמים" (שו"ע אהע"ז ב ז), כאשר בנדון שלנו הרופאים קובעים בוודאות גמורה שאותו אדם אינו נושא את הגן הפגום?

ת: יש לדון בחזקות השונות של חז"ל האם הן מוחלטות בכל מקרה, או שנאמרו כל זמן שלא נעשה בירור אך אם נעשה בירור, הולכים על פי הבירור. וכיוון שדין זה מדרבנן, יש לסמוך על הדעת שבנידון שלנו, הולכים על פי הבירור. יתר על כן, חז"ל דיברו על נכפין והפוסקים הרחיבו לכל מחלה, אך בזה כבר יותר קל לומר שנלך על פי הבירור. אך בנדון שלנו השאלה אינה מתחילה כי כל דברי חז"ל נאמרו באחים או אולי באחיות (פ"ת בשם ברכ"י, וכן חזו"א יו"ד קנד סק"ב) ולא כמו פה שמדובר במשפחה המורחבת.

שידוך עם בחורה צולעת

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה צולעת?

ת: איפה כתוב שאסור לצלוע? אפילו יעקב אבינו צלע על ירכו. יותר חשוב שאדם לא צולע בשכל...

שידוך עם חסר לה יד או אצבע

ש: אם חסר לה אצבע?

ת: שטויות. מה זה משנה? היא לא מניחה תפילין.

ש: חסר לה יד?

ת: מה הבעיה? "איך היא תטפל בתינוק?" מה, אין בעלים עם שתי ידיים שמאליות?

כעסנית

ש: האם מותר להתחתן עם אישה כעסנית?

ת: זה מעלה. עם אישה כעסנית תלמד ענווה. מעשה בבחור שביקש להתחתן עם אישה רעה. שאלו אותו למה, והוא אמר שזה מה שהוא רוצה, כי בזכותה יהיה לו גן עדן. הוא התחתן עם האישה הכי רעה שמצאו לו. לאחר זמן, התלונן שרימו אותו, שהיא אישה נפלאה והיא עושה כל מה שהוא רוצה. בדקו וראו שהוא צודק. שאלו אותה למה היא מתנהגת כך והיא אמרה: "הוא רצה בזכותי לקבל גן עדן?! שימשיך לחלום"...

לא מסודרת

ש: האם מותר להתחתן עם אישה לא מסודרת?

ת: למה לא? תסדר וכך תלמד ענווה. מעשה באישה שכתבה לי מכתב שהבת שלה לא מסודרת ושבחיים היא לא ראתה חוסר סדר כמו במשפחה שלה. כשהיא באה לבקר יש על הרצפה סירים עם אוכל משבת שעברה שכבר הספיק להתקלקל, וגם כל הבית דביק, ממש מהפכת סדום ועמורה. היא ביקשה שאכתוב מכתב על ערך של סדר ונקיון והיא תעביר לה. כתבתי ונתתי לה. יום אחד אני מוזמן אל משפחה, ובאמצע הארוחה האישה אומרת שאני כתבתי מכתב לאימא שלה על סדר ונקיון והיא נתנה לה. רק אז שמתי לב שבבית יש מהפכה שאי אפשר לתאר, אבל עד אז לא שמתי לב משום שהבית היה מלא שמחה.

שמות דומים

ש: האם מותר להתחתן עם אישה ששם אביה כשם החתן?

ת: ודאי. רבי יהודה החסיד ציווה בצוואתו שלא להתחתן עם אישה ששם אביה כשם החתן (ס' כג, מוזכר גם ב'פתחי תשובה' אה"ע ב, קז ויו"ד קטז, ו). נחלקו בעניין צוואת רבי יהודה החסיד, האם היא מחייבת את כולם או רק את זרעו. ה'נודע ביהודה' אמר (מהד"ת אה"ע ס' עט), שמה שכתוב בצוואה לא מוזכר בגמרא ואי אפשר להוסיף דברים שאינם מוזכרים בגמרא. האדמו"ר מצנאז לא הסכים, ואמר שעל כולם להתייחס לדברים אלו (שו"ת 'דברי חיים' אה"ע ס' ח). מכל מקום יש המייעצים להוסיף שם וכך נפטרת הבעיה (עיין דיון בעניין בהקדמת הג"ר ראובן מרגליות לספר חסידים, הוצאת מוסד הרב קוק). מרן הרב קוק כתב על זה שלוש תשובות בתחילת שו"ת 'עזרת כהן' (ס' ה-ז). שם הרב אומר שכל ההקפדה הזו הינה כאשר מישהו מציע שידוך, שהרי תמיד ניתן להציע מישהי אחרת. אך אם הזוג כבר מכירים הדין שונה, שכן כבר לא קל למצוא בן זוג אחר ולהתחתן. עוד אומר שם שזה לא שייך בארץ ישראל, כי זכות ארץ ישראל מגינה מהעניינים הסגוליים האלה. הרב מזכיר את הגמרא בברכות (מד, א), שעיר אחת הייתה בארץ ישראל וגופנית שמה, שהיו בה שמונים זוגות אחים כהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כהנות. אם כן, ברור שלא חששו מזוגות משום סגולת ארץ ישראל. ובכלל, 'מאן דלא קפיד לא קפדינן ביה'. עוד כתב הרב שאם יש חפץ נפשי, נטיה ורצון להתחתן אין צורך לחשוש. בקיצור: אין מה לפחד. אם מוסיפים שם אין בעיה לכל השיטות.

[והגאון רבי אליעזר פלקלס, בעל שו"ת תשובה מאהבה, כתב בספרו עולת חודש (דרוש מילי דשמיא ב מאמר נ): "ומרגלא בפומיה, פה הקדוש והטהור, רבינו יחזקאל אב"ד ור"מ דקהלתינו נ"י (בעל שו"ת נודע ביהודה) כששואלין אותו אם יש להקפיד על צואת ר"י החסיד, אם שם החתן והחותן שוין, או הכלה עם חתומה, עד שאתה שאלני על צואת ר"י החסיד, ביותר יש לך לשאול על צואת רז"ל, כי המשיא בתו לע"ה [כאילו כופתה ומניחה לפני הארי]" (פסחים מט, ב).

וכן נהגו גדולי הדורות, כהרבי יצחק, בנו של הגר"ח מוואלוז'ין, שהיה לו חתן בן אחותו רבי אליעזר יצחק פריד. וכן בעל לבושי מרדכי הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין היו לו שלשה חתנים שנקראו בשם 'משה', כיון שחהגרמ"מ קראו 'משה מרדכי' ולא 'משה' בלבד כמותם. הגראמ"מ שך במכתבים ומאמרים ח"ה אגרת תצ"ט. ושמעתי שפעם אחד שאל את הגרמ"פ אם מותר לבתו לשייך עם בחור עם שם שוה לשמו, והשיב הגרמ"פ: הלואי שרבי יהודה החסיד הכניס את כל השו"ע בתוך ספר חסידים, אז אף אתה לא סטה ממנו! אגב, יש להגרמ"פ חתן עם שם שוה לשמו: הג"ר משה טנדלר.

יש להזכיר שהשם המלא של הגר"ח קניבסקי הוא ר' שמריהו יוסף חיים. כידוע הוא החתן של הג"ר יוסף שלום אלישיב. פעם מישהו שאל איך התירו לשדך כששם החתן ושם חמיו הוא יוסף, וה'חזון איש', דודו של הג"ר קניבסקי, השתיקו ואמר: "מי אמר לך לגלות את זה? על כל פנים, משום שהיו לחתן ולחמיו שמות נוספים אין בעיה" (עיין 'ארחות רבנו' א ערה. ה רמו-רמז).

והג"ר יעקב יצחק ניימאן, אב"ד דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא מאנטריאל, כותב שבעל ערוגת הבושם נשתדך עם בנו הרה"ג ר' ישראל מאיר עם בת הרבני רבי ישראל פליישמאן מקליינווארדיין. והאדמו"ר ויגד יעקב מפאפא נשתדך עם הרה"צ רבי יעקב יחזקיה גרינוולד מחוסט, שהיו שמות המחותנים שוים לגמרי, אולם שמע שהטעם שהסכים האדמו"ר לשידוך הוא משום שהקרן לדוד היה נקרא 'המחותן', כי הכלה נתגדלה בביתו, ואכן בההזמנה ששלח הקרן לדוד על החתונה לא נזכר שם הגיי"ג מחוסט. והאדמו"ר ויגד יעקב מפאפא חתן לבתו את הרה"ג יעקב יודא דייטש. ויש גדולי ישראל שיש לקבל הסכמת ג' רבנים כדי להתיר. וכן נהגו האדמו"ר ויחי יוסף מפאפא והאדמו"ר מוויזניץ מאנסי. ועובדא שהיה במאנטריאל בשני אנשים ששמותיהם שוים שרצו להשתדך ביניהם, והג"צ מאויוואר יעץ להוסיף שם לאחד מהם. ובשו"ת מהרי"ץ (א, קכב), מהרי"צ דושינסקיא כתב להקל לצרף שם הלע"ז, ותמה הג"ר ניימאן, שהוא חידוש גדול, ותירץ שאולי היה ידוע לו שהיו משתמשים גם בשם הלע"ז (שו"ת אגורה באהלך ג, ב-ג) – רשם מ"צ.]