שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלות ותשובות בנושא שידוכים עם חוזר בתשובה

מותר להתחתן עם חוזר בתשובה?

ש: האם מותר להתחתן עם בעלת תשובה?

ת: ודאי, אין בעיה. עיין רמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז), מי שעשה תשובה אינו סוג ב'. להיפך, הוא מאוד אהוב על הקב"ה וכל עוונותיו נמחקו. הרי קיים איסור להזכיר דבר או חצי דבר מעברו. קיימת מחלוקת בין הפוסקים, מה עדיף - בעלת תשובה או צדיקה גמורה? ישנן מעלות לכאן ולכאן. לסיכום, זה לא משנה.

בעל תשובה

ש: בנות רבות אינן רוצות להתחתן איתי כי אני בעל תשובה, אז מציעים לי בעלות תשובה כאילו אני בעל מום?!

ת: הן טועות. אך גם אתה טועה בדיוק אותה טעות כאשר אתה ממאן בבעלת תשובה.

גילוי בעל תשובה

ש: האם מותר לי לא לספר בהתחלת שידוך שאני בעל תשובה?

ת: כן. זה פרט לא חשוב (יבמות מה א).

שידוך עם מי שעשה המון חטאים

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה שעשתה המון חטאים?

ת: התשובה מוחקת הכל. יהושע בן-נון התחתן עם רחב שהייתה מושחתת לגמרי מכף רגל ועד ראש (זבחים קטז, ב). היא עשתה תשובה והתגיירה והוא התחתן איתה. יצאו מהם שמונה מלכים ונביאים (מגילה יד, א). אפילו בתפילת 'עלינו לשבח', שחיבר יהושע בן-נון, יש פסוק שאמרה רחב: "כי ד' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד" (יהושע ט, יא).

שידוך עם לא דתי

ש: אני נפגשת עם בחור לא דתי אבל בעל מידות טובות נפלאות. להמשיך?

ת: הוא בחצי הדרך. כי אם אין דרך ארץ, כלומר מידות טובות, אין תורה, אין לה בסיס. אבל אם אין תורה, אין דרך ארץ. כלומר יש בסיס, אבל הבית לא נבנה (עיין רבינו יונה על אבות ג יז). לכן, שאלי אותו אם הוא מוכן ללכת ללמוד תורה, ובינתיים היפרדי ממני וחכי לו.

[וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' תקיב. והגר"י זילברשטיין מסביר את הגמרא בכתובות סב ב שמה שרחל לקחה רבי עקיבא למרות שלא היה בן תורה, כי ראתה שהוא צנוע ומעלי, היינו שראתה בו דברים גדולים, שאם ילמד יוכל להשתלם מאוד בתורה ובמידות, למרות שגם כעת עדיין לא היה מושלם במידות. אבל מי שאינו רוצה ללמוד, למרות שנראה בעל מידות, אין מידותיו אמיתיות, שאם אין תורה אין דרך ארץ. שם הערה ז - רשם מ"צ.]

שידוך עם בחורה שהוריה לא דתיים

ש: האם לקבל הצעת שידוך עם בחורה שהוריה לא דתיים?

ת: כן, העיקר הוא הבחורה. גם לרבקה היו הורים לא דתיים וכן לרחל וללאה. (ומסופר במגד גבעות עולם, ח"ב עמ' נא: "ושאלתי פעם את נכד הח"ח זיע"א הרב הרשל זקס זצ"ל, אם יש לו קבלה מאבותיו הקדושים בענין יחוס האם עדיף לבחור חתן מיוחס יותר ממי שאינו מיוחס, ועמה לי, 'מקובלני, שהמעלה של יחוס הוא שהתורה מחזרת על אכסניה שלה, אבל בחור שאינו יחסן שהגיע למדרגה רמה ע"י יגיעתו בלבד, אין ספק שהוא חשוב לא פחות מחבירו המיוחס', ובאמת צא וראה שכל היסודות של תורה שבע"פ מונחים על כתיפם של שתי גדולי אומתינו שלא היו מיוחסים, והרי הם אונקלוס הגר ורבי עקיבא, והרמב"ם בהקדמתו לספר היד, מונה והולך את חכמי המסורה מוסרי התורה שבע"פ, ומונה בכללם את רבי עקיבא בן יוסף ויוסף אביו גר צדק היה, וכן ר' מאיר בן גר הצדק". וכן שמעתי שאמר החזו"א שעדיפה בת להורים שלא שמרו טהרת המשפחה אבל עם מידות טובות על פני אחת בלי מידות טובות ועם יחוס – מ"צ).

שידוך עם מי שאחד מהוריה בעייתי

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה שאחד מהוריה בעייתי?

ת: אינני יכול לענות משום שאני נוגע בדבר. יש לי סבא אחד שהתחתן עם בחורה שהייתה בתו של גנב וסבא אחד שהתחתן עם בחורה שהייתה בתו של רוצח. זה לא לשון הרע מכיוון שכולם מכירים אותם: אחד קראו לו יצחק אבינו והשני קראו לו יעקב אבינו. מה הבחורה אשמה? צריך לדון אותה על פי מי שהיא. וכך כתב רבי רפאל מילדולה בספרו חופת חתנים (דיני זיווג עמ' יא): מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, ראשי תיבות - מ"י ומ"י ההולכים.

שידוך עם גר

ש: האם מותר להתחתן עם גיורת?

ת: כן. בועז התחתן עם גיורת ויצא מזה משיח. פלוני אלמוני לא רצה להתחתן עם גיורת והפסיד (עיין רות רבה ז ו, ט. 'אם הבנים שמחה' עמ' רסג-רסה). גר שנתגייר הוא כתינוק שנולד. האם יש בעיה להתחתן עם אישה שנולדה?

[ובספר יבקשו מפיהו (ח"א עמ' קכג), נשאל הגרי"ש אלישיב שהציעו שידוך לבחור עם גיורת שהיא נכדה של נאצי? והשיב: אם הגירות היתה כדין, אין בכך מניעה, כי מתחתנים עם בני בניו של המן (ע' גיטין נז, ב. סנהדרין צו, ב. ילקוט שמעוני ירמיה שלה), אלא זו רק שאלה רגשית – רשם מ"צ.]

שידוך עם מי שאביו גוי

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה שאביה גוי?

ת: מסופר בגמרא במסכת יבמות (מה, א), על אדם שבא אל רב ושאל אותו: "מה דינו של מי שנולד לאב גוי ולאם יהודיה?" ענה לו רב: "כשר". אמר לו: "אם כך, תן לי את בתך לאישה" (אותו אדם היה בן לאב גוי). השיבו רב: "לא, ואפילו יהא אדם זה גדול כיהושע בן נון איני נותן לו בתי לאישה, אף על פי שכשר הוא". שאלוהו תלמידיו: "ומה יעשה אדם כזה?" השיב: "או שישא אישה שאף היא בת גוי, או שיסע למקום בו אין מכירים אותו ושם יישא אישה כרצונו". תמה על זה הג"ר יעקב ישראל קניבסקי ('קהילות יעקב' על מסכת יבמות ס' מד), שלכאורה מוכח מכאן שמותר לאדם להסתיר פגם משמעותי שיש בו, כגון שהוא בן גוי! ומתרץ שכיוון שנפסק שבן הגוי כשר ללא סייג (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה טו, ג), אין זה נחשב פגם משמעותי שצריך לגלות.

[פעם בחור אחד עמד לגמור שידוך, ולבחור נודע שאביו לא היה יהודי, ולא ידע אם לומר למדוברת או לא, הלך לרב אחד ואמר לו שלא יאמר. ולא אמר, והשידוך נגמר. ואח"כ סיפר לכלתו שאביו לא היה יהודי. היא שאלה אותו מדוע לא אמרת לי? עד שבא הדבר למשגיח, וצעק עליו למה לא אמרת. הבחור לא היה יכול לישן בלילה, והלך לארון הספרים והוציא גמרא, ופתח הגמרא, ומצא שם תשובתו בעבד בא לאמורא ואמר לו לילך לעיר אחרת וכו' ולא זכר אח"כ באיזה גמרא מצא התשובה. כשסיפו להג"ר פנחס הירשפרונג – ששימש כאב"ד של מונטריאל- הסיפור הזה ענה תיכף, מה צריך לחפש הלא זה ביבמות (מה, ב) רבא אכשריה לרב מרי בר רחל ומנייה בפורסי דבבל. ראה שם (גדולת פנחס עמ' פ).

ובספר 'והערב נא' של הג"ר יצחק זילברשטיין (ח"ב עמ' 188-190), מובא סיפור על זוג שהתחתן ולמחרת נשמעו דפיקות בדלת ביתם. החתן פתח את הדלת ונדהם לראות מולו אדם ערבי חבוש בכפייה. שאל אותו החתן: "מה אתה מחפש כאן?" -"נעים מאוד", השיב הערבי, "רציתי רק לבשר לך שאני חמיך!" החתן התחלחל כולו, הוא הבין כי אמה של כלתו נישאה לערבי זה, ויש לו חותן ערבי. (מאוחר יותר התברר שאמה של כלתו עזבה כבר את הערבי ולכן ביקש לנקום בצאצאיה ולקלקל את השידוך). מיד הוא ברח לבית הוריו. הכלה האומללה הגיעה לביתו של הג"ר זילברשטיין על מנת שיעזור לה להחזיר את בעלה. אחד מתושבי השכונה הביא את החתן לביתו של הרב והלה טען, שמאחר ומדובר בעניין כה מזעזע יש כאן "מקח טעות" והקידושין בטלים. הג"ר זילברשטיין הביא את הגמרא במסכת יבמות (שם) על האדם שנולד לאם יהודיה ואב גוי, ורב אמר לו שיסע למקום בו אין מכירים אותו ושם יתחתן, ושאל: "כיצד האמוראים השיאו עצה כזו שכרוכה בגניבת דעת והונאת הבריות?" והביא את תשובת הרב קניבסקי (עיין לעיל), והוסיף: "נכון שלכתחילה אף בת ישראל לא תסכים להינשא לבן לאב נכרי, אולם, בדיעבד לאחר שכבר נישאו ונקשרו זה לזו בחיבה, יש להניח שלא תסכים הכלה להתגרש כשתיוודע לה זהות בעלה, מאחר והזיווג קשה כקריעת ים סוף, והגירושין קשים הם מאד ומי יודע מי יזדמן לה עוד. לכן אין הוא חייב לגלות שאביו גוי, הואיל ובדיעבד לאחר שכבר נישאה לו, לא תדרוש להתגרש ממנו, ונמצא שלא נחשב הוא ל'גונב דעת' בזה שלא גילה את זהותו ואין בזה איסור הונאה. ע"כ אף בנידון שלנו אין כאן מקח טעות, הקידושין של בני הזוג קיימים!" סיים הג"ר זילברשטיין את הסיפור: "החתן שמע את דברינו, ובסיעתא דשמיא קיבלם בשמחה, ולפנות בוקר נשמעה בביתנו שירת 'עוד ישמע בערי יהודה'... כעבור תשעה חודשים נולד בשעה טובה בנם הראשון של בני הזוג, והם החליטו לקרוא לו יעקב ישראל, על שם הרב יעקב ישראל קניבסקי, שבזכות דבריו הסכים החתן לשוב לרעייתו."]

בן הנדה

ש: האם מותר להתחתן עם בחורה שנולדה להורים שאינם מקפידים על דיני טהרת המשפחה?

ת: הרב הראשי לישראל הגרא"י אונטרמן הביא סיפור: "מעשה בבחורה, שהוצעו לה שני שידוכים. האחד בחור בן תורה אבל הוא בן הנידה (שהוריו אינם מקפידים על דיני טהרת המשפחה), והשני בחור שאינו בן תורה ואין בו פגם בן הנידה. הורה רב גדול, שעדיף הראשון, מפני שהתורה שלמד טיהרה פגמו זה. ומכאן שמעלת התורה עדיפה וגוברת על פגם בן הנידה" (חוברת 'טהרת המשפחה והיקף השפעתה' עמ' יב, כמדומני בשם ה'חזון איש').

[עוד מסופר על אבא אחד ששאל את הרבי מסטמאר: "הציעו לבתי בחור שהוא בעל תשובה, מה דעת הרב?" אמר הרבי מסטמאר: "הוא בן תורה?" ענה האב: "כן". אמר לו הרבי: "אם כן, אין בעיה. 'מקווה ישראל ד' - מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל' (ירמיהו יד, ח. יומא ח, ט). אם הבחור לומד תורה, זה יותר טוב מכל מקווה" (ועיין קונטרס 'קהילת ישראל' שהוא חילופי מכתבים בין הגרי"י קניבסקי הסטייפלר ובין הג"ר מנשה קליין בעל "שו"ת משנה הלכות" בעניין).

ואחד שאל את הגר"מ פיינשטיין: האם הוא מחויב לגלות בשידוכים שהוא בן הנדה? וענהו הגרמ"פ: לא, אינך חייב לגלות, והביא ראיה מהגמ' ביבמות (מה, א) במי שנולד ע"י עכו"ם או עבד שבא על בת ישראל, דרב יהודה ורב הציעו לו "זיל וגלי", היינו שיגלה למקום שאין מכירים אותו, ויתנו לו בת כשרה. הרי שאין עליו חיוב לגלות את חסרונו בעיינים אלו (מגד גבעות עולם עמ' צג).

נשאל בשו"ת דברי חכמים (עמ' רעו): מה הדין היום לשדך בא' שהיא בת נדה? והאם צריך לחשוש לבת נדה לדורות? והשיב: "שמעתי מהגר"י קמנצקי לברר זה, כיון שחז"ל אמרו, שהבת נדה יהיה לה (או לו) מדת אכזריות, וכיון שרואים שלמעשה יש לה (או לו) מדות טובות אז ודאי יוכל לסמוך שהיא לא בת נדה (ומקור לזה הוא מהפתחי תשובה שהביא מהנודע ביהודה, וזה לא שלא כ"כ גרוע אלא ודאי דינה כמו בת ת"ח ממש, שאין לה פסול הגוף בכלל) וממילא יכול להתיר זה אפילו לכתחילה (שבכלל כל החשש של בת נדה כפי הנקודת כסף לא חשש כ"כ, שאין זה מדאורייתא)ולהסביר איך למעשה לא היתה בת נדה אם לא שמרו טהרת המשפחה בטבילת מקוה כדין, כבר הורו החזו"א (וכן הסכים הגר"מ פיינשטיין) שיוכל לתלות שהאמא הלכה לים (או לאמבטיה) באותו יום, וממילא לא היתה טמאה. ובענין בת נדה לדורות, הגר"י קמנצקי ביאר לי שהביא ראיה מגמרא שמותר. ואח"כ הראוהו לו בכתבי חפץ חיים, שאסור בת נדה לדורות, אז הוא שאל עצה אצל הסטייפלר רב וג"כ הביא ראיה להתיר מגמ' (שהביא הגרי"ק), ורק הוסיף שהמהרש"ל חולק בזה. אבל עדיין קשה אצלו לברר דברי הח"ח בזה? ואמר הגרי"ק שאחר ששמע שהסכים עמו הסטייפלר, ושיש שיטת מהרש"ל שחולק בזה, עכשיו יוכל להבין הח"ח, שהוא לא מביא זה להלכה, רק בדרך מוסר לאזהרה לאנשים על עניין טהרת משפחה הוא הביא שיטת מהרש"ל שאסור אפי' לדורות, שבעניין מוסר הביאו שיטת החומרה, אבל בעניין הלכה ודאי אין חושש לזה, ואין כאן בת נדה לדורות לאסור.

על כן, הכלל הכי חשוב בשידוכים הוא "מי ומי ההולכים" – "מי ומי" ראשי תיבות – מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך (ספר 'חופת חתנים' לרבי רפאל מילדולה, דיני זיווג עמ' יא) – רשם מ"צ.]

נלקח משאילת שלמה א' ==

==