שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ברכת שחלק מחכמתו ליראיו

ש: האם הרב בירך פעם את ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" בראיית גדול הדור כמו שכתוב בשו"ע או"ח רכד, ו?

ת: העניין שנוי במחלוקת. יש אומרים שנמנעים מלברך כי אין מי שידע מי הוא החכם אשר עליו כיוונו חז"ל בדבריהם שיש לברך על ראייתו (ערוך השלחן שם ס' ו). ברם, כבר כתב החיי אדם (כלל סג, ח) שאע"ג שבזמן הזה אין לנו דין תלמיד חכם, מ"מ מי שמופלג בתורה מברכים עליו ברכה זו. ובשו"ת שלמת חיים (ס' רז), נשאל הגרי"ח זוננפלד: בעניין ברכת שחלק מחכמתו ליראיו והחיי אדם כלל סג ס"ט כתב הרואה חכם גדול וכו' אע"ג דבזמן הזה אין לנו דין ת"ח מ"מ וכו' מברך עליו ברכה זו וכו' עכ"ל, אמנם שאלתי מבאי ביתו של הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל ולא ידעו אם ברכו עליו ברכה זו? והשיב הג"ר זוננפלד: אמת שהחיי אדם העתיקו אולם בקיצור שו"ע לא ראיתיו נזכר לפי שעה, עכ"פ בעל חיי אדם זכה לראות פני הגר"א זצללה"ה אין בו תימה שהעתיקו, ובכל זאת מי שירצה לצאת בו בוודאי עושה מצוה כי עכ"פ השומע צריך לענות אמן.

יש ספרדים שנוהגים לברך בלי שם ומלכות (כף החיים אות יט). אמנם כתב הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת (ד, טז), שהרואה חכם גדול מחכמי ישראל, המופלג בתורה, בחכמה וביראת ד' ומורה הוראה בישראל - אף בזמן הזה יש לברך עליו ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" בשם ומלכות. והגר"ע בעצמו בירך "שנתן מכבודו וחמכמתו לבשר לדם" כאשר נגפש עם מלך ספרד, ויד שהוא חכם מיוחד בשאר חכמות (שיעורי הראש"ל פרשת בלק שנת תשנ"ה. פאר בדור עמ' מא).

ובס' טל הראי"ה (עמ' פז) רבנו הרב צבי יהודה מוסר בשם אביו מרן הרב קוק, שכאשר האדר"ת נפגש עם הגאון הנצי"ב בווארשא, הנצי"ב בירך עליו ברכה זו.

מובא בארחות רבנו (ח"א עמ' צג) שהסטייפלר בירך "ברוך שחלק" על החפץ חיים ועל רבי מאיר שמחה (בעל האור שמח), אך על החזון איש לא בירך כיוון שראהו בקביעות (אמנם מובא בס' הליכות והנהגות ממרן בעל ה"קהילות יעקב" עמ' פז: הסטייפלר אמר שבכל ימי חייו בירך פעם אחת את הברכה שחלק מחכמתו כשראה פעם ראשונה את החפץ חיים. ושנים לאחר מכן כשנפגש עם החזו"א הלך לברך את הברכה ואמר לו החזו"א אל תברך זה יהיה ברכה לבטלה). הפסקי תשובות (ח"ב ס' רכד הערה יז) מביא עובדות מגדולי ישראל, שבירכו ברכה זו כשפגשו תלמיד חכם מופלג מיחידי הדור: הג"ר שמעון מנשה, רבה של חברון, בירך ברכה זו על המהרי"ל דיסקין שבא להשתטח על קברי האבות (התחלת ס' מלוא העומר להגרי"ש בלויא). הגרי"ח זוננפלד בירך ברכה זו על הגרמ"מ אפשטיין, ראש ישיבת חברון, בהגיעו לירושלים (ס' מרביצי תורה ומוסר כרך א עמ' שכה). בשו"ת שבט הלוי (ח"י ס' יג אות ג), כתב הג"ר שמואל וואזנר שזכור לו שכשהגיע הרוגוטשובי לוינה בירכו עליו ברכה זו. בס' אמת ליעקב על השו"ע (ס' רכד הערה 235), אמר הגר"י קמנצקי שהג"ר ברוך בער ליבוביץ בירך ברכה זו על הג"ר דוד קרלינר (פרידמן, בעל שו"ת שאילת דוד ואחד גדולי הדור מהדור הקודם. ושמעתי שהרבה רבנים הגיעו באיחור לכנסי האגודה, ואמר הגר"ח מבריסק שהוא מגיע מוקדם כדי לקום להג"ר דוד קרלינר, כי הוא גדול הדור וצריך למצוא הזדמנויות לכבד אותו). בס' הליכות שלמה (תפילה – פרק כג הערה 157), מביא שסיפר הג"ר שלמה זלמן אוירבך שהלך עם הגר"ד בהר"ן לבקר את החזון איש ובירך הגר"ד בראייתו את החזון איש והחזון איש חייך ולא אמר דבר (ומובא במעשה איש ח"א עמ' מב בהערה, שפעם אחת נכנס רבי יעקב רוזנהיים אל החזון איש, ובירך בקול רם "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו", וענה החזון איש: "אמן". ובתולדות יעקב עמ' צ בהערה: פעם אחת נכנס ת"ח אחד אל החזו"א ובירך בקול רם ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, הוא ענה אמן, ואמר לו למברך כי הריטב"א כתב [מובא בשע"ת ריש ה' נט"י] שאם א' נטל ידיו ובירך ענט"י ונמלך שלא לאכול אין זה ברכה לבטלה). ואמר הגרי"ש אלישיב שעל החזון איש באמת היה אפשר לברך ברכה זו, אבל לא רצה לענות אם הוא בעצמו בירך על החזון איש, ובסוף השיב: אינני זוכר, אבל יתכן שבירכתי על החזון איש (וישמע משה עמ' צ). ובס' ארחות רבנו (ח"א עמ' 227) מובא, שהגרי"י קניבסקי הורה לבנו הגר"ח לברך על ראיית הגרי"ז מבריסק. בס' והאיש משה (עמ' קמח), נשאל הג"ר משה סולוביצ'יק משוויץ, אם אפשר לברך על הגרא"מ שך, אמר: בודאי שאפשר. ובקונטרס מנחת תודה (עמ' מג) אומר הג"ר חיים קניבסקי שגדר ברכה זו היא לברך על מי שנחשב מגדולי הדור, ודעתו היא שאפשר לברך על הגרא"מ שך, וכן על הגרי"ש אלישיב, ואביו (הסטייפלר) שלחו לברך על הגרי"ז ועל הגר"א קוטלר. וגם אמר שפעם ביקר בארץ הגר"מ פיינשטיין ואביו הורה לו לברך עליו בשם ומלכות (דברי שי"ח עמ' ט). עוד אמר שעל ה'חזון איש' לא בירך מכיון שהיה רגיל לראותו. ומובא בתולדות יעקב (עמ' נ, עה) שהסטייפלר גם בירך על החפץ חיים (המובא במאיר עיני ישראל ח"ד עמ' 255-254). בס' השקדן (ח"א עמ' 157 ובהערה 136) מסופר על רבנים רבים מחו"ל שכשהיו נכנסים לחדרו של הגרי"ש אלישיב לקבלת ברכה או לצורך שאלה בהלכה נהגו לברך בשם ומלכות "שחלק", ותמיד תגובת הג"ר אלישיב הייתה לומר מיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". וגם אמר הג"ר חיים קניבסקי שיש לברך על ראיית חמיו הג"ר אלישיב, והוסיף בדרך צחות: "שיברך בשקט שמורי חמי לא יכעס" (קובץ מבקשי תורה - גליון נא, עמ' ט). וכנשאל הג"ר אלישיב אם יכול לברך עליו ברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו, השיב: חלילה חלילה (וישמע משה עמ' פט. עיין עוד בגדולה שמושה להג"ר צבי ויספיש עמ' רפח). ועוד מובא בס' השקדן (ח"ב עמ' 282-281): "רבי בן ציון אבא שאול באחרית ימיו כשביקרו הגרי"ש [אלישיב] בביתו, מיד ניסה להתרומם מהכסא לברך. ומהג"ר יוסף הייזלר אב"ד ירושלים נמסר, שרבי בן ציון אמר לו 'אצלינו הספרדים נוהגים לא לברך שחלק, אבל אם כן – אז רק על הרב אלישיב'". ופעם כששאלו את הג"ר אלישיב אם אפשר לברך עליו, אמר נצטחק ואמר אולי על הרב מטשעבין ורבי בן ציון אבא שאול היו יכולים לברך, כי לשניהם היה גאונות עצומה ופקחות מיוחדת. ופעם שאלו את הגרב"צ אבא שאול על מי אפשר בדור הזה לברך ברכת שחלק מחכמתו ליראיו? והשיב: הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אוירבך והגר"ע יוסף (רבנו לרב אליהו שטרית עמ' קס). ואמר הגר"ח קניבסקי שיש לברך על ראיית הגראי"ל שטיינמן (דברי שי"ח עמ' ט). ובסיון תשע"ה, הגר"א נבנצל ביקר אצל הגרי"ל שטיינמן, והגר"א נבנצל בירך עליו.

וכתב הגר"א גרינבלט שיש לברך על ראיית הגראמ"מ שך, הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי (שו"ת רבבות אפרים ח קכח).

ופעם שמעתי שבירכו על הג"ר אברהם שפירא, ופעם על הג"ר עובדיה יוסף כשביקר במושב קשת בגולן (ששם שימש הרב כרב המושב). [ועיין שו"ת שאילת שלמה ח"א ס' קיז על ביקורו של הג"ר עובדיה במושב קשת.

[ומובא בס' ראש דברך (עמ' קצח) על ביקורם של הג"ר אברהם שפירא והג"ר מרדכי אליהו באמריקה. הגיע הג"ר שפירא למקום אחד, באו לפניו זוג אנשים וברכו בשם ומלכות: "ברוך אתה ד'... שחלק מחכמתו ליראיו". שמע זאת הג"ר שפירא, נזדעזע ונזעק: "ברכה לבטלה, ברכה לבטלה!" ולאחר זמן התנצל אם נפגעו מדבריו. כך גם היה במפגש עם אנשי ארגון הכשרות הגדול באמריקה (OU), שהרבנים שם ביקשו לברך ברכה זו בפני הרבנים הראשיים ואכן ברכו בשם ומלכות. לאחר שברכו, קם הג"ר אליהו ואמר: "למילה אמן יש שני פירושים: א. נכון. ב. כן יהי רצון. אז תדעו שכשברכתם, כיוונתי באמן כפירוש הראשון על הג"ר שפירא, וכפירוש השני שכן יהי רצון – עלי..." (מבוא במפי אליהו עמ' 131-130. אביהם של ישראל – דברים עמ' 210).

ושמעתי שאמר הרב שי שכטר שפעם שאל את אביו הג"ר צבי שכטר אם יש לברך על הג"ר אשר ווייס, ואביו ענה לו: יש לברך. והוסיף: כשהוא היה בשיעור של הגרי"ד סולוביצ'יק, התלמידים בירכו בהתחלת זמן אלול, כי לא ראה אותו כל קיץ, כלומר, יותר משלושים יום.

ועוד סיפר ששאל את אביו: אני מדבר בדברי תורה עם הג"ר ווייס כל שבוע או שבועיים. לכו אני לא כ"כ מתרגש שהוא מגיע. האן יש לברך? והשיב הג"ר צבי שכטר: אם כן, נראה שאין לברך, כי ספק ברכות להקל. וכדומה הגר"ע יוסף פסק שאין לקרוע על מקום המקדש בראייתו במצלמת הכותל, כי לא מצטערים כ"כ. אמנם אם אח"כ יבקר בכותל בתוך ל' יום, אין לקרוע כי ראה בתוך ל' יום – רשם מ"צ.]