שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ספר דברים בתקופת הקיץ

ש: יש סיבה מיוחדת שקוראים את ספר בדברים דווקא בקיץ?

ת: הרבי מסטמאר אמר שמן השמים זימנו שיקראו בחומש דברים בקיץ שעם בני ישראל יוצאים לנופש, ואם יצטרכו ליקח עמהם ספרי מוסר והתעוררות יקשה עליהם הדבר. לכך נתן לנו ללמוד ספר דברים דווקא בקיץ, שבספר זה כלול הכל, וממילא לא יצטרכו לטרוח לקחת רק חומש דברים...

קריאת שירת הים

ש: האם בפרשת בשלח יש לקרוא את השירה בניגון מיוחד?

ת: כן יש נהגו. סידור ריעב"ץ.

ש: האם יש לקום?

ת: גם כך יש נהגו (שו"ת אגרות משה או"ח ד כב. אישי ישראל פרק לח סע' כ – מ"צ).

"ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך"

ש: האם מותר לי לומר ב"בריך שמיה" (שאומרים בשעת הוצאת ספר תורה) את התוספת שבסוגריים - "ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך", גם אם איני נשוי, ולכוון גם למציאת זיווג? או שעדיף לא לומר עד אחרי החתונה?

ת: או שתדלג על זה או שתתכוון בבוא זמנו.

זרת בהגבהה

ש: מה המקור למנהג להרים זרת בהגבת התורה?

ת: אין מקור, אלא, זה אלי ואנווהו, אומרים חז"ל שהיו מראים באצבע ולא בזרת (שו"ת שאילת שלמה א עה).

נשיקת ספר תורה ומחלת מדבקת

ש: חולה במחלה מדבקת מסוכנת נישק את הס"ת, מה לעשות, האם נאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע, או שיש להוריד את המעיל וליתנו לכביסה ולחיטוי?

ת: נראה שזה חשש רחוק מאוד. אך יש לשאול רופא. אבל ודאי שחולה כזה אין לו לנשק.

[ולשאלה זו, השיב הגרי"ש אלישיב ע"פ מה שכתוב בס' ויעש אברהם לאדמו"ר מטשעכנוב עמ' רצז: ולא היה מניח לנשק בפה מטפחת הס"ת בהוצאה והכנסה, רק ליגע בה במטפחת ולנשק היד כדרך שעושים במזוזה. וביאר שם הטעם על פי הרמב"ם ה' רוצח ושמרית הנפש יב ד, שאסור לאדם לתת כסף בפיו שמא יש עליו רוק יבש של מוכי שחין או מצורעים. והוא הדין כאן. ולפי זה יש לעטוף את הס"ת בטלית, ולמסור את המעיל לכביסה ולחיטוי. קב וקו סג-סד. ופעם אחד שהבחין שהגרי"ש אלישיב אינו מנשק את הספר תורה ממש, רק מקרב את פיו כמעט עד הספר תורה, ומראה עצמו כמנשק את הספר תורה, אבל אינו נוגע בפיו בספר תורה ממש, ושאל את הרב: האם יש טעם לשבח במנהג זה? והשיב: שמצינו לענין מטבעות שאין להכניסן לפיו, מחשש שנדבקו בהן מחלות וכדומה משאר אנשים. שו"ע יו"ד קטז ה. והכי נמי לענין נשיקה ממש, כיון שבמקום זה כבר נשק אחד שייל חשש הנ"ל, וע"כ אינו מנשק בנגיעת הפה ממש. וישמע משה ב סח. ומצינו באחרונים שכתבו שאין צריך לחשוש לכך לענין נשיקת ספר תורה, והגריש"א החמיר בזה, אולם לא מצינו שהשיב כן לרבים, ושמא לא החמיר בזה אלא לעצמו. שם הערה עו) – רשם מ"צ].