שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

מנהג שעושים בכדי שתינוקות ישאלו

ש: מי שעושה סדר בלי תינוקות, האם צריך לעשות כל המנהגים שעושים בסדר של פסח כדי שתינוקות ישאלו, כגון טיבול הכרפס במי מלח?

ת: כן. סדר קבוע.

[וכן כתב לי הגר"א נבנצל. והשיב הגרי"ש אלישיב: אין נפק"מ, המנהג הוא בכל האופנים (משנת אי"ש – ליל הסדר עמ' נג) – מ"צ].

והגדת לבנך לאב בן חו"ל ובן בן א"י

ש: במצוות "והגדת לבנך" – מה הדין באבא שהוא בן חו"ל ונמצא בארץ ישראל, האם מקיים מצוות "והגדת לבנך" בליל ב' של פסח כשמספר לבנו שהוא בן ארץ ישראל?

ת: כן.

[והשיב הגר"ח קניבסקי: מסתבר שמקיים את המצווה (ידון משה ח"ח שאלה ל)].

קמחא דפסחא

ש: האם מותר לתת עבור קמחא דפסחא שגובים לצורך העניים לקראת חג הפסח ממעשר כספים?

ת: כן. דין רגיל של צדקה.

[וכן פסק הגרש"ז אוירבך שמותר, כיון שבזמננו אין סדר גביה קבוע וגם אין סכום קבוע שצריך לתת, לא נחשב כחוב גמור, ולכן מותר לפרעו ממעשר כספים. הליכות שלמה פסח ב ב – רשם מ"צ.]

כיבוד הורים

ש: מה עדיף, ללכת לשיעור תורה או לעזור לאימי בניקוי פסח?

ת: ודאי לעזור. זו מצוה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים. מועד קטן ט א-ב. רמב"ם, תלמוד תורה פרק ג.

מינוי על קרבן פסח

ש: מדוע לא להמנות על קרבן פסח, הרי זה ביטוי לצפיית הישועה?

ת: יש דין לחכות לביאת המשיח כל יום. עירובין מג א. אך אין דין לחכות לבנין בית המקדש פתאום מחר. עיין רמב"ם מלכים א ב. ובכל הדורות גדולי ישראל לא נמנו על קרבן פסח.

זבח שומרונים

ש: יש בעיה ללכת לראות את קרבן פסח של השומרונים?

ת: ודאי אסור. הרי זו כפירה. אם כן, נוכחות היא חיזוק ידי עוברי עבירה (כפי שהגדירו חז"ל את הכותים. שו"ע יו"ד רסז מז).

תענית בכורות

ש: מרן הרב קוק פרסם באזהרות לשבת הגדול שנדפסו בעולת הראיה (ח"ב עמ' רמג), שבערב פסח בכור שהוא בריא ויודע שלא ימנע בעקבות הצום מקיום מצות הלילה צריך להתענות, ולא יסמוך על "סיום" כדי לאכל. האם תלמידי הרב קוק נוהגים בדרך זו?

ת: נכון שרבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, מביא את זה בתור הנהגה, אבל המשנה ברורה הכריע שאפשר לעשות סעודת סיום (תע, י). כשהראנו את זה לרבנו, הרב צבי יהודה, הוא אמר שזה בסדר לנהוג כך, כיוון שהמשנה ברורה התקבל כפוסק גדול. יוצא, שגם מתלמדי הרב קוק, מי שרוצה להחמיר ולצום תבוא עליו ברכה, ומי שרוצה לעשות סעודת סיום, יש לו על מי לסמוך.

ירושלמי בערב פסח

ש: האם ירושלמי צריך לצאת ערב פסח חוץ מירושלים כדי שלא יהיה מחויב בקורבן פסח וחייב כרת?

ת: לא. זו חומרה רחוקה מאוד. בזמננו, אנחנו לא חייבים בקרבן פסח בגלל הרבה סיבות: א) אין לנו מקום המזבח. אמנם לא צריך את המזבח, אבל צריך את מקום המזבח. יש הרבה חשבונות שונים ומשונים הסותרים אחד את השני איפה מקום המזבח. ב) צריך כוהנים כדי להקריב קרבנות. ב"ה, יש כוהנים, אבל בימינו הכהונה היא במסורת ולא בוודאות. ג) צריך בגדי כהונה, ואין לנו. אנחנו לא יודעים מה זה תכלת וארגמן. אמנם יש טוענים שיודעים מה זה תכלת, אבל רוב רובם של הרבנים לא מקבלים את הזיהוי. ועוד הרבה עניינים. כל זה מבואר באריכות ע"י הג"ר צבי פסח פראנק, שהיה רבה של ירושלים, בספרו "מקדש מלך", שם הוא מסיק שלא שייך להקריב קרבן פסח בימינו. לכן, אין צורך לנסוע למרחקים כדי להיות בדרך רחוקה.

מאותה סיבה, אין צורך לשמור כסף בצד לקרבן פסח. כל הדורות לא עשו את זה. זה גם לא רעיון טוב, כי אח"כ יבלבלו את הכסף, וזה כסף שחל עליו קדושה.

בכלל, הקרבנות עדיין רחוקים מאתנו. אחרי מלחמת ששת הימים, התלמידים ניגשו אל רבנו הרב צבי יהודה, וציטטו את דברי הרב צבי הירש קאלישר, שמביא בהקדמת ספרו דרישת ציון, קבלה בשם הגאון מוילנה, שאם רק נקריב כבש אחד - הכל יהיה מוכן לגאולה, אז אולי כדאי להקריב קרבן פסח אחד? כאשר הרב צבי יהודה שמע זאת, הוא התלקח: "צריך לחזק מלכות ישראל ולהחזיר תורה ללומדיה בישראל, להביא תשובה גדולה, ומתוך כך נבואה, ואז נעלה להר הבית".

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

צורת החלה בשבת אחרי פסח

ש: האם יש לאפות חלות בצורת מפתח בשבת אחרי פסח או לשים מפתח בתוך החלה עצמה כסגולה לפרנסה, או שאלו אמונות טפילות?

ת: לא אסור, אך אין ענין.

[מנהג זה מוזכר בטעמי המנהגים עמ' 250-249. ונשאל הגר"ח קניבסקי: רבים נהגו לאפות "חלת מפתח" - שליסעל חלת באידיש - אחרי הפסח לסגולה לפרנסה. מה כבודו אוחז מזה? והשיב: שמענו מזה. שו"ת מים חיים קפד – רשם מ"צ.]

הקרבת פסח שני אם יבוא משיח בין פסח ראשון לפסח שני

ש: אם יבוא המשיח בין פסח ראשון לפסח שני, האם יקריבו פסח שני?

ת: נראה לי שלא, כי היינו אנוסים.

[אח"כ ראיתי שענה הגרי"ש אלישיב: זה תלוי במחלוקת (ירושלמי פסחים פ"ט ה"א), ולמעשה נקריב פסח שני (עיין שו"ת יוסף אומץ ס' ו שפילפל באריכות בעניין. וישמע משה ח"א עמ' קסג) – רשם מ"צ.]

קרבן פסח

ש: מה דעתו של הרב האם הגיע הזמן להקריב קרבן פסח?

ת: הרי אתה רואה שגדולי ישראל לא ארגונו קרבן פסח והם בודאי יותר חכמים וצדיקים ממני.

תרגול קרבן פסח

ש: האם מותר לתרגל הקרבת קרבן פסח על גדי, היינו לשחוט אותו לפי דיני שחיטת הקרבן, אם אנו יודעים במפורש שהוא לא יאכל לאחר השחיטה? כגון שאנו יודעים שיש בו מום המטריף אותו, או מסיבה אחרת. או שיש בכך צעב"ח. האם מצינו בפוסקים היתר להתאמן על גדי ולהסב לו צער בכך, אם זה לא למטרת אכילה שאז כמובן התורה התירה?

ת: לא שייך.

תרגול קרבן פסח

ש: מותר לעשות תרגול קרבן פסח מדין לימוד או אסור משום צער בעלי חיים?

ת: אולי אין איסור צער בעלי חיים כי זה לצורך האדם אבל אין לעשות דברים מדין קרבן פסח, כגון אכילת צלי ליל פסח, או לומר שקונה בשר לפסח. ועובדה שלאורך כל הדורות גדולי עולם צדיקים וחסידים לא נהגו כן.

מתי קריעת ים סוף

ש: איפה כתוב בתורה שקריעת ים סוף היתה בשביעי של פסח?

ת: לא כתוב בתורה אלא אצל חז"ל במכילתא מובא ברש"י שמות יד ה.