שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

"וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום"

ש: אסתר המלכה אמרה: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום" (אסתר ד טז). מדוע הכפילות? הרי אם צמים ממילא לא אוכלים ולא שותים?

ת: כי העיקר בצום הם התשובה, התפילה והצעקה. עיין ילקוט מעם לועז. בנוסף כמובן גם "אל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום". כלומר, צום רצוף שלושה ימים. צום כזה קשה, אך גם המצב קשה.

למקורות נוספים לחץ כאן

ברכת משתה קודם ברכת מאכל

ש: במגילה כתוב "ימי משתה ושמחה", האם צריך לברך קודם על משקה לפני עוגה, שמצינו שנחשב המשקה, וא"כ אולי יש להקדימו? (שאלה זו מובאת בפסקי תשובה סי' לד).

ת: לא משנה. הפסוק "ימי משתה" מדגיש שיש גם עניין של משתה (כך השיב האדמו"ר מקאליב: "אין צריך להקדימו, כי ימי משתה הכוונה היא שיש חיוב לשתות, מלבד מלאכול בשר". שו"ת קול מנחם או"ח ג שלג – מ"צ).

שוק פורים

ש: האם ראוי לשנורר מחנויות פרסים עבור שוק פורים של תנועת נוער?

ת: אם זה עבור עניים.

תייר בפורים – י"ד או ט"ו

ש: אדם שבא מחו"ל לא"י לפני פורים ויכול לקיים פורים או בי"ד או בט"ו, מתי עדיף שיקיים?

ת: נראה שלא שייך "זריזין מקדימין" לפני שהגיע זמן חובת המצווה. לכן זה חשבון אישי.

[הג"ר פנחס אברהם מייערס, אב"ד האג ומח"ס שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "אינני רואה חילוק כי זוהי לא שאלת יו"ט שני של גליות אלא שאלת פורים הקשורה לעיר שנמצא בה". והשיב הגר"ח קנייבסקי: "זריזין מקדימין למצוות" (שו"ת ידון משה יג ז) - רשם מ"צ].

כבוד תלמידי חכמים בפורים

ש: הרב נשאל האם מותר לעשות בפורים הצגות בהן מחקים תלמידי חכמים, והשיב: "יש מאוד להיזהר גם בפורים מהלבנת פנים של כל אדם וקל וחומר של תלמידי חכמים. אלא יתלוצץ מהמן ושאר רשעים. פס"ת תרצה ח'. ראיתי כמה דוגמות: רבנו הרב צבי יהודה נזף במי שהתחפש לרב הראשי הג"ר שלמה גורן (אלבום רבנו 130). עוד מעשה בישיבת באר יעקב שקם ת"ח א' בסעודת שבע ברכות וסיפר מעשה מחיי הג"ר אהרן קוטלר, ובתוך הדברים הזכיר מאמרותיו, וכדי להמחיש את הדברים חיקה את דרך דיבורו של הגר"א קוטלר. מיד נזף בו ראש הישיבה, הג"ר משה שמואל שפירא, ולא דיבר אתו כל אותו היום! פעם אחרת אירע כיוצא בזאת באחד מבני הישיבה שחיקה את הגרמ"מ שך, קיבל נזיפה מהגרמ"ש שפירא: "אסור לחקות את הגדולים" (מגד גבעות עולם עמ' מז). אמנם מובא במועדי הראי"ה (רנט) שמרן הרב קוק שימש כגבאי של פורים בישיבת וולוז'ין והשמיע דברי תורה כמקובל, בנוסח הדיבור וההדגשות של ראש הישיבה, הנצי"ב?

ת: כשאנו נגיע לדרגה של מרן הרב קוק גם נוכל לעשות את זה. מרן הרב ידע לעשות כן בכבוד ובקדושה (אפשר לחלק בין מה שמרן הרב עשה ששימש בנוסח דיבור וההדגשות של הנצי"ב ולא בקולו. ועיין שו"ת שאילת שלמה א רפה. ד קלא – מ"צ).

ש: אם אני שומע בפורים מי שמבזה בצחוק תלמיד חכם, האם למחות או לשתוק כי זה פורים?

ת: למחות. לא התירו עבירה בפורים וכל שכן עבירה חמורה כזו. שו"ת יחוה דעת (ה נ. וכן שו"ת אז נדברו ט מט. שו"ת אבני ישפה א קלה. שו"ת שאילת שלמה א רפה. ד קלא).

ש: מותר לומר בדיחות על רב או לחקות אותו אם הוא מרשה?

ת: לא. רב שמחל על כבודו, כבודו מחול, אך אם מחל על בזיונו, אינו מחול. שו"ע יו"ד רמ ז הגה.

חרבונה

ש: מה המקור לכך שחרבונה היה אליהו הנביא?

ת: אסתר רבה י ט מובא ברבי אברהם אבן עזרא אסתר ז ט. אבל חז"ל אמרו שהיה רשע, באותה עצה רעה נגד מרדכי, לכן כיון שלא התקיימה, מיד ברח. מגילה טז א. ובשושנת יעקב, וגם חרבונה זכור לטוב, מוזכר לטובה, כיון שהזכיר למלך את העץ אשר ישה המן.

פרופסור שמאלני שלא חגג פורים

ש: האם זה נכון שהיה פרופסור שמאלני (ישעיהו ליבוביץ) שנשאר בירושלים בי"ד ונסע בט"ו לתל אביב כדי להשתמט מלחגוג פורים, כי הוא התנגד למגילה בה היהודים נלחמו והרגו גויים?

ת: הנני מודיע שזה לשון הרע וגם לא נכון! הפרופסור הזה חגג את פורים, ואע"פ שהיה שמאלני, גם הוא הבין שכשיש מלחמה – במלחמה כמו במלחמה. בכלל, השמאלניים בארץ הולכים לצבא כמו הימניים. המלחמות שיש בארץ הן בלית ברירה. אנחנו מחכים ומחכים עד שאין ברירה. גם השמאלניים וגם הימניים נלחמים במסירות נפש.

[פעם שמעתי מהג"ר צבי שכטר שמשפחת הפרופסור אמרה שהשמועה הזו לא נכונה – רשם מ"צ.]

מקור לאזני המן

ש: מה המקור למאפה אזני המן?

ת: משערים שזה בא מן הגרמנית מון-טאש שהשתבש ליידיש. המן-טאש.

אוזני המן חלביים

ש: האם מותר לעשות אוזני המן חלביים? בשו"ע יו"ד סי' צז מבואר שצריך לעשות איזה היכר, אבל בדרך כלל אופים אוזני המן באותו היום, ומבואר שם ברמ"א, שאם יגמרו לאכול אותם ביום אחד, מותר לאפותם, כי אין חשש שישכחו שהם חלב...

ת: כך נשאל הגרי"ש אלישיב והשיב: אף שה"המן טאשן" הם דברי מתיקה שאין הדרך לאכלם בבשר, ואף שעושים אותם על יום אחד, מכל מקום הרי בפורים יש חשש קרוב שיאכלו אותם בסעודת פורים שבה אוכלים בשר, ואם כן לא מהני, ואין לעשות כן בלא היכר (וישמע משה ח"א עמ' רכט, רמה). לכן חייבים היכר. ועוד, בדרך כלל נשארים אוזני המן שלא אוכלים באותו יום.