שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

על הניסים וברכת כוהנים

ש: כוהן הנמצא באמצע שמונה עשרה בימי חנוכה, ורואה שאם יאמר על הניסים לא יספיק לישא כפיו, האם ידלג על "על הניסים" שאינו מעכב את התפילה וישא כפיו שזו מצווה מן התורה?

ת: יאמר במהירות.

ש: בכל זאת אם אינו מספיק?

ת: אם כן הוא אנוס, ויאמר "על הניסים" (מובא בס' מחשבת עם, עמ' תרנז-תרנח, שהגר"ח קניבסקי השיב בזה שלא ידלג. והגראי"ל שטיינמן ענה עפ"י מעשה ששאל אחד את החזון איש בנמצא אחד בתפילת שחרית בלחש ורואה שאם יאמר שים שלום יפסיד קדושה עם הציבור האם יכול לומר שלום רב, והורה שיאמר שים שלום אף שיפסיד קדושה וקדיש. וא"כ כ"ש ל"על הניסים", שהרי באומר שלום רב עיקר הברכה היא החתימה והרי אומר המברך את עמו ישראל בשלום, משא"כ בהזכרת "על הניסים" שלא יאמרה. הוסיפו לשאול: אם יפסידו הציבור ברכת כוהנים במקרה והוא כוהן יחיד, או אם הוא הכוהן השני שע"י תהיה הברכת כוהנים דאורייתא, ענה הג"ר שטיינמן: אעפ"כ – מ"צ).

מעוז צור

ש: האם חייבים לשיר מעוז צור מיד אחרי ההדלקה?

ת: אפשר גם יותר מאוחר. אין הוא חלק מהותי של ההדלקה (דלא כהגר"ח קניבסקי שאמר שיש עניין לומר סמוך לנרות. דברי שי"ח ה ה - מ"צ).

סגולה לזיווג בחנוכיה

ש: מה המקור לכך שאם מקיפים את החנוכיה 8 פעמים זה סגולה לזיווג?

ת: אין מקור.

סגולת פתילות חנוכה

ש: שמעתי שיש סגולה לזיווג לקחת השמן והפתילות שנשארו בחנוכייה, לשרוף ולעבור עליהם 7 פעמים. מה המקור?

ת: הבלים (וכן כתב הגרב"צ מוצפי בשו"ת דורש ציון: לא שמעתי על כך – מ"צ).

למקורות נוספים לחץ כאן

עולי אתיופיה בחנוכה

ש: האם אתיופים חוגגים חנוכה?

ת: כן. על אף שאבותיהם לא היו באותו הנס, אין זה משנה, הם שייכים לכלל ישראל.

החשמונאים

ש: סליחה על השאלה אבל האם החשמונאים היו חרדים או ציוניים?

ת: ידוע שהם היו אנשים יראי שמיים ויחד עם זה אחזו בנשק במסירות נפש למען ארץ ישראל. אם כן, הם היו דתיים לאומיים...

משחק סביבון

ש: מה המקור למשחק סביבון?

ת: מוזכר אצל החת"ס, בני יששכר, ספר טעמי המנהגים, ועיין פסקי תשובות ח"ו עמ' תסג. אוצר מנהגי ישורון שזה היה בזמן היוונים כדי להסוות לימוד תורה במשחק. האבני נזר אמר שזה כדי שילדים לא יירדמו עד הדלקת הנר. פס"ת שם. אבל באמת, אין לו מקור קדום.

הזכרת יהודה המכבי ב"על הנסים"

ש: כתוב ב"על הנסים", "בימי מתתיהו", והרי יהודה הוביל את הלחימה? מתתיהו רק עורר למרד, אבל יהודה המכבי הוא שנלחם. אם כבר מזכירים את מתתיהו למה לא להזכיר גם את יהודה?

ת: יש שתירצו, שמכיוון שיהודה המכבי כרת ברית עם רומא, מזכירים רק את מתתיהו. יהודה כרת ברית עם רומא אך הם רימו ולא באו לעזרתו כשהיה צריך אותם. הרמב"ן (בראשית לב ד)אומר שזה שיעקב אבינו השתחווה לעשו היה מעשה אבות סימן לבנים, שבזמן החשמונאים, בני ישראל כרתו ברית עם רומא, הם השתחוו לעשו. הנביאים צעקו חמס על זה שמלכי ישראל כרתו בריתות עם אשור ומצרים כי אין לסמוך עליהם שתצא מהם ישועה. היו פעמים שסמכו על אשור ומצרים בו זמנית, למרות ששתיהן היו אויבות. כשהגיעה השעה שהיינו צריכים עזרה הם כלל לא עזרו. לכן, לא רצו להזכיר את יהודה המכבי בעל הניסים שכך יזכרו אותו לנצח, והוא קלקל את הנצח בברית שכרת.

אך אם לא נרצה לקבל תירוץ שכזה, שמטיל צל דק על גיבורי לאומי, אז צריך לומר שהמילים "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול" כוללים גם את יהודה, "חשמונאי ובניו".

על הנסים או וְעל הנסים

ש: האם אומרים "על הנסים" כמו שכתוב בשו"ע (או"ח תרפב, א) או "וְעל הנסים" עם וי"ו, כמו שפסק המשנה ברורה (שם ס"ק א)?

ת: "ועל".

חנוכה שמח

ש: למה אומרים 'חנוכה שמח' ולא 'חנוכה שמחה'?

ת: אכן חנוכה זה לשון נקבה, אלא הכוונה חג חנוכה שמח, ואף על פי שחנוכה אינה חג לפי הגדרה הלכתית, אומרים כך כדי להבחין בין החג ובין חנוכת הבית וכו'. אנו מדלגים על המילה 'חג', זה מה שנקרא 'דילוג הנסמך'. הרמב"ם ב'מורה נבוכים' מביא הרבה דוגמאות לדבר, וכן הוא בשפות נוספות.

מסיבת חנוכה לאבל

ש: האם מותר לאבל להשתתף במסיבת חנוכה?

ת: לא (הליכות שלמה שכ).

לביבות

ש: מה מברכים על לביבות?

ת: אם ניכר שהן מתפוחי אדמה, אדמה, אם לא ניכר, שהכל (הגריש"א מובא בס' אשרי איש עדר).

סופגניות

ש: מי שאוכל סופגניה באמצע סעודה, האם מברך?

ת: לא. נכלל בסעודה (הליכות שלמה שיט. חזו"ע חנוכה יט).

ש: אם אכל שיעור קביעות סעודה, 216 סמ"ק, האם נחשב ללחם?

ת: לא, כי אינו מעשה אפיה אלא מין בישול (שו"ע או"ח קסח יג. מ"ב שם. שו"ע מקוצר קכ אות כד).

ש: מותר לשים אותן בשבת על הפלטה?

ת: כן, נחשב יבש, כי הריבה בטלה (חזו"ע חנוכה יט בשם הגרשז"א בשלמי מועד רמה, רמז).

עליה לקבר

ש: האם מותר לעלות לקבר בחנוכה?

ת: יש מחמירים ויש מקילים (חזו"ע חנוכה יב. הליכות שלמה שכ. הגריש"א מובא בס' אשרי האיש ערה).

ש: ולקברי צדיקים?

ת: כן (בן איש חי וישב כב).

נתינת מתנה בחנוכה

ש: האם מותר לתת מתנות בחנוכה, או שיש בזה משום "חוקות הגויים", כי הם נותנים מתנות בחג שלהם?

ת: אין בעיה. זה כלל אנושי.

[לשאלה זו, השיב הג"ר יעקב קמנצקי (אמת ליעקב על השו"ע ס' תרע הערה 583): "נראה שלא [בעיה], שמקור המנהג נובע מזה שנתנו מעות חנוכה למלמדים, והיו שולחים המעות על ידי התלמידים, ומזה נשתרבב המנהג שנותנים מתנות לילדים ג"כ. ואדרבה, יותר מסתבר שהגויים לקחו מנהג זה מהיהודים" עכ"ל. הג"ר ישראל פסח פיינהנדלר, כתב בשו"ת אבני ישפה (א, קכט אות ב), שיש תועלת ניכרת בנתינת דמי חנוכה לילדים כדי לשמחם, וכיון שיש טעם הגון, אין לנו לחוש במה שהגויים עושים בדומה לזה (ע"פ שו"ת מהרי"ק ס' פח המובא בקמ"א יו"ד קעח א). ועיין עוד בשערי הלכה ומנהג (ח"ב ס' רפג) – רשם מ"צ.]

שימוש במנורה בת שבעה קנים

ש: האם מותר להדליק במנורה בת שבעה קנים?

ת: אסור לעשות כלים שצורתם כצורת כלי המקדש (עבודה זרה מג, א. שו"ע יו"ד קמא, ח). יתכן שהמנורה שלך לא בדיוק כמו צורת המנורה שהיה במקדש אבל זה לא משנה, כי גם ככה מנורה כזו כשרה במקדש. כשהחשמונאים נכנסו לבית המקדש הם לא הספיקו לעשות מנורה יפה, אלא אלתרו איזו מנורה עם שבעה קנים. גם אם מסתכלים בפרוש הרמב"ם על המשניות (מנחות ג, ז), יש שם ציור של המנורה, זה מנורה עם קנים מעוגלים ולא עם קנים ישרים באלכסון. יש מחלוקת עם זה הציור הנכון או לא. אם כן, מנורה עם שבעה קנים אסורה בכל צורה שתהיה.

יש שאלה מפורסמת לחנוכה שיש עליה מאה תירוצים (עיין ספר נר למאה): בקנקן שמצאו היה מספיק שמן ליום אחד, אם כן הנס היה רק לשבעה ימים בהם דלק. א"כ למה חנוכה שמונה ימים? נראה שזה קושיית הבית יוסף (או"ח תר"ע). אחד מהתירוצים של מרן הרב קוק הוא שאסור לעשות חנוכייה עם שבעה קנים לכן הוסיפו עוד יום (מצות ראיה עמ' פד).

בכל אופן יש בכל זאת שני דרכים להכשיר את השימוש במנורה עם שבעה קנים:

פתרון א', שהוא החידוש של רבנו הרב צבי יהודה: אפשר להבריג את המנורה לשולחן או למדף, כי אז החנוכייה לא נחשבת לכלי. כלי מטלטל ומשהברגת את החנוכייה היא כבר לא מטלטלת. זה חידוש של רבנו הרב צבי יהודה והרב הרצוג הסכים עמו.

פתרון ב', אפשר פשוט להוסיף לה עוד קנה או אפשר גם להוריד קנה אחד שיהיו רק ששה קנים, ולהדליק בזה.

[ובס' הליכות חיים (ח"ב עמ' קיח), נשאל הג"ר חיים קניבסקי: מי שניתן לו מנורה בת ז' קנים וקי"ל ביו"ד קמא, ח שאסור לעשותו ולהשהותו, האם יש עצה לסתום פי אחד מן הקנים בפקק של מתכת או שום דבר אחר, ואת"ל דלא מהני, מה צריל לעשות? והשיב: מהני. ומובא בהערה (אות רג): עיין בברכי יוסף (יו"ד קמא, ח), שכתב בזה"ל: "וזכורני בימי נעורי שעשו בבית הכנסת שבעיר העתיקה ירושלים מנורה של מתכת בת שבעה קנים, ומורינו הרב מהר"א נחום ושאר הרבנים זכר כולם לברכה, אסרו לקיימה וצוו לתקנה תיכף והוסיפו קו לה, וכן ראוי להורות", עכ"ל. וע"ע בקובץ שיעורים להגרי"ש אלישיב ח"א ס' עח על איסור עשיית מנורה של ז' קנים.

ובס' מפי אליהו (עמ' 259) מספר הג"ר מרדכי אליהו: פעם הביאו מנורה בת שבעה קנים לבית הכנסת 'רבן יוחנן בן זכאי' בעיר העתיקה, והרבנים אור להכניסו. הציעו להוריד ממנה קנה אחד. אבל כיון שהוקדשו כל שבעת הקנים לבית הכנסת אי אפשר היה לפגוע במנורה, משום "לא תעשון כן לד אלקיכם". מה עשו? הביאו את המנורה לאומן, שהוסיף קנה אחד. כך הפכה המנורה לבת שמונה קנים, ומנורה כזאת מותרת – רשם מ"צ.]

מנורת זהב

ש: האם בעשיית מנורת הזהב ליד הכותל אין איסור עשיית מנורת שבע הקנים?

ת: יש כמה דרכי היתר. כגון אם זה לא כלי אלא קבוע לקרקע. שו"ת דעת כהן. הכי טוב לשאול אותם ישירות, כי הם תלמידי חכמים.

[ויש רבנים שאומרים שאסור לנהוג כן. וכן שמעתי מהג"ר צבי שכטר בשם הג"ר אהרן סולוביצ'יק – רשם מ"צ.]