שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ברכת כהנים לנשים

ש: אם אני נמצאת בבית-הכנסת ושומעת ברכת כהנים, אני מקיימת מצוה?

ת: יש אומרים שכן, לקבל ברכתם כדבר ד'. עיין מנ"ח שעח. ועיין ביה"ל ריש קכח. ערוה"ש שם סעי' ד.

ש: האם יש עניין לנשים ללכת לבית הכנסת להתברך בברכת כהנים?

ת: אין להן חובה, אבל הן גם בכלל הברכה. מ"ב קכח ס"ק צח. פס"ת שם סא.

בני חו"ל בכלל ברכת כהנים שבא"י

ש: האם בני חו"ל בכלל ברכת כהנים שבארץ ישראל?

ת: יש אומרים שבני חו"ל בגדר אנוסים והם בכלל הברכה של אחיהם הכהנים שבא"י כעין עם שבשדות (חסד לאברהם שאלה ו אות כא. הרבי מלובביץ בשערי הלכה ומנהג א עה). וכששהה בחו"ל, הגר"מ שטרנבוך שילם לשני כהנים מיוחסים בא"י לפרט שמו ולכוון בברכת כהנים יום יום עליו. וראה עדות על הגר"ח מבריסק ששלח מכתב להגאון רבי מאיר שמחה בעל ה"אור שמח" שתהא דעתו עליו בברכת כהנים בימים נוראים. שו"ת תשובות והנהגות (א קל. ו מ). ויש אומרים שבני חו"ל אינם בכלל עם שבשדות לגבי בני א"י ואף כשמכוון בפירוש לא מועיל (הגרש"ז אוירבך. הליכות שלמה פ"ו הערה ז. הגר"ח קניבסקי. הליכות חיים ח"א םי"ג שאלה קכט). ובימינו, ודאי יש לכל אחינו בני ישראל לעלות לארצנו הקדושה (עיין פסקי תשובות קכח נז. נשיאת כפים כהלכתה טו יג).

אמירת ברכת כהנים ע"י זר

ש: מותר לאדם שאינו כהן לברך חברו בפסוקים של ברכת כהנים?

ת: כן. כיון שזה לא בשעת תפילה ובהנחת ידיים בלי חילוק אצבעות. וכן נהגו ליל שבת בברכת בנים. פס"ת קכח אות.

[כתב בתורה תמימה (במדבר ו כג אות קלא): "ואני שמעתי מאיש אמונים שהגר"א מווילנא ברך את הג"מ רי"ח לנדא מו"ץ דווילנא בשעת חופתו והניח ידו אחת על ראש הגרי"ח בשעת הברכה, ושאלוהו על ככה, והשיב, כי לא מצינו ברכה בשתי ידיים רק לכהנים במקדש". ועיין בס' אילת השחר עה"ת (בראשות מח, יד), שכתב הג"ר אהרן יהודה לייב שטיינמן: "שמעתי שהמהרי"ל דיסקין זצ"ל סיפר על האחים הגר"ש והגר"א קצננלבויגען זצ"ל, שאמם הביאה אותם להגר"א ואמרה שאחד לא ישן ואחד לא אכול, והניח ידו עליהם ובירכם שיהיו גדולים בתורה, ואחד שאל למהרי"ל אם כשבירכם הניח עליהם את שני ידיו [ורצה לפשוט מזה אם מותר לזר לברך עם הנחת ב' ידים, ועיין ביאור הלכה סימן קכח סעיף א], וענה לו וכי אתה סבור שביד השניה הוא לקח כסף, והיה משמע שהגר"א בירך בשני ידיו, אבל אין לפשוט לדינא ממה שמספרים". וכתב הג"ר עובדיה יוסף: "ולפע"ד אין דבריו מחוורים בדעת הגר"א מוילנא, שכאילו יש בזה איסור עשה, הואיל ואין כאן נשיאות כפים, ולא כוונה לקיים מצות ברכת כהנים. שו"ת יחוה דעת ה יד – רשם מ"צ].

יישר כח אחרי ברכת כהנים

ש: האם לומר יישר כח לכהנים, אחרי ברכת כהנים?

ת: בארץ ישראל שזה כל יום לא נהגו. על כל פנים לא באמצע שים שלום או קדיש. ולא בקולי קולות, כי זה פוגע בקדושת התפילה ובית-הכנסת אלא לומר בלחש (פסקי תשובות קכח הערה 222).

ש: האם הכהנים יכולים לומר ברוכים תהיו?

ת: וודאי לא חייבים אך יכולים. ויש אומרים שלא ישיבו הכהנים: ברוכים תהיו בגלל בל תוסיף (שו"ת הר צבי א סב. ערוך השולחן קכח כד).

ש: למה לא לומר תודה מתוך נימוס?

ת: אכן יש כזה מנהג קדמון, אך יש ששוללים תשובת ברוכים תהיו מצד הכהנים משום בל תוסיף. פסקי תשובות קכח מח. ומרן הרב קוק כותב שהוא עניין עקרוני הקשור לשפע הברכה של הכוהנים. עולת ראיה א רפה.

ברכת כהנים בקברי צדיקים

ש: האם יענה אדם אמן על ברכת כהנים בקברי צדיקים, כגון מערת המכפלה או קבר רחל? האם לסמוך על הפוסקים המתירים או שאסור משום שהיא מצוה הבאה בעבירה?

ת: כן, כי יש להם על מי לסמוך להיכנס. אמנם כשיש מחלוקת אם יש לברך או לא, מי שמברך ע"פ המתירים לא עושה עבירה, אבל אלה שפוסקים שלא יברך לא יענו אמן, כי הוא אמן לבטלה. אבל כאן זאת לא מחלוקת אם כן לברך או לא לברך, אלא מחלוקת אם להיכנס לקברי צדיקים או לא, אבל אחרי שנכנסו יש להם לברך ברכת כהנים, ולכן יש לענות אמן.

[כתב לי הגר"א נבנצל: "יענה". ועיין מה שכתבתי באריכות בס' קום התהלך בארץ ס' נ בעניין כניסת כהנים בקברי צדיקים – רשם מ"צ.]

ש: אם כהן יעלה ראשון בקריאת התורה בקברי צדיקים יש לענות אמן?

ת: כן, כנ"ל.

[אמנם נשאל בשו"ת אבני ישפה (ח, קלח אות ג), האם יענה אמן על ברכת כהנים בקברי צדיקים כמו בקבר רשב"י?. והשיב: כיון שהכהן מברך ברכת כהנים במקום שאסור לו להיות, שהרי המקום בחזקת טומאת מת, נראה שיש כאן מצוה הבאה בעבירה, שהרי כדי שהוא יוכל לברך ברכת כהנים במקום הזה, הוא צריך לעבור עבירה שהרי בלי זה לא יברך במנין זה. כיון שדעה זו, שמותר להטמא לצדיקים, היא דעה שהודחה לגמרי מן הפוסקים, כיון שמוכח בחז"ל שהדבר אסור (עיין שם אות ב), ממילא אין לענות אמן על הברכת כהנים במקום של קברי צדיקים. אבל כתב, שמסתבר שלענין לעלות לתורה אין איסור מצד שהוא קברי צדיקים, שהרי מותר לכל אדם לעלות לתורה במקום הזה, ואין שאלה רק מצד שאסור לו להיות כאן כיון שהוא כהן, אבל אין לו איסור מיוחד לעלות לתורה, כי גם ישראל מותר לו לעלות לתורה. לכן מותר לענות אמן על הכהן שעולה לתורה במנין שמתקיים בקברי צדיקים.

כן השיב הגרי"ש אלישיב, שאין לענות אמן על ברכת כהנים בקבר הרשב"י, כיון שזה ברכה לבטלה, שהרי עוברים אז על איסור (וישמע משה עמ' שכב).

מעניין לעניין באותו עניין: בשו"ת שבט הקהתי (ג, סה) נשאל על הכהנים כשהם אצל הקבר של רשב"י במירון ועומדים שם על המרפסת מבחוץ ואינם נכנסים לפנים משום קדושת כהנים, האם הם יכולים לישא כפיהם כשעומדים בחוץ והעם עומדים בפנים ושמעים ברכתם? והשיב: קיי"ל (שו"ע או"ח קכח, כד), עם שאחורי כהנים אינם בכלל ברכה, אבל מלפניהם ובצידיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת. עיי"ש ב"ח ובמג"א, דמשמע מדבריהם, דזה דוקא כשהם אנוסים ואינם יכולים להתברך פנים כנגד פנים, דבלא"ה בעינן שיהא פנים כנגד פנים בלי הפסק, עיי"ש.

וע"כ בנידון דידן, דהכהנים אינם יכולים ליכנס לפנים והעם ג"כ אין יכולים לצאת לחוץ, דהא הם באמצע תפילתם שמתפללים מבפנים, שפיר יכולים הכהנים לברכם כשעומדים מבחוץ ואפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת, ובתנאי שיש שם עשרה אנשים בחוץ, דאין נ"כ בפחות מעשרה. ברם, כיון דיש שם דלת ליכנס להציון, וגם יש שם חלונות, יעמדו הכהנים נגד הדלת והחלונות הפתוחים, והעם ג"כ יעמדו שם כמה דאפשר, ואז שפיר הוי פנים כנגד פנים וכשרואים אלו את אלו אז אין צריך מדינא שיהא עשרה. עיין סי' נה סעי' יד ובמ"ב שם, ואם א"א לעמוד נגד הדלת והחלון שפיר יכולים לברך אע"פ דיש מחיצה המפסקת כיון שהם אנוסים ובתנאי דיש בחוץ עשרה אנשים דאין נשיאת כפים בפחות מעשרה וכהנים מן המנין, כדאמרינן (ברס"י קכח) – רשם מ"צ.]