שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

דיבורים בתפילה

ש: אני אשכנזי. מה עדיף, בית-כנסת אשכנזי בו מפטפטים או בית-כנסת ספרדי בו יש שקט?

ת: ודאי ספרדי. דיבורים בשעת תפילה הם עוון גדול. שו"ע קכד ז. וגם חילול השם, כי הגויים שמשתחווים להבל וריק יושבים בשקט בבתי עבודה זרה שלהם. גם מי שעייף בבית-הכנסת, זה חילול השם, כי כל היום עסוק בחריצות, ולעבודת ד' הוא עייף! איכה רבה פתיחתא פרשה י. ספר חסידים יח. ועיין מג"א קנא סק"א.

בה"כ ע"ש רבין

ש: יש בעיה להתפלל בבית-הכנסת על שם יצחק רבין?

ת: ודאי שאין בעיה. שאלה מוזרה.

אי תשלום מיסי בית-כנסת

ש: מי שמסרב לשלם מיסי בית-כנסת, האם רשאית עמותת בית-הכנסת למנוע ממנו עלייה לתורה או להיות שליח ציבור כאשר הוא אבל?

ת: כן. בית-הכנסת בבעלות העמותה המתחזקת אותו והיא קובעת את הסדרים. אם אין זה מתאים לו, ילך לו לבית-כנסת אחר. ואם זה בגלל שהוא עני, יבקש פטור או הנחה. עיין שו"ע או"ח קנג טז הגה (ציץ אליעזר ב כב – מ"צ).

הפגנה אלימה

ש: האם יש בעיה להשתתף בהפגנה נגד פינוי בית כנסת, כאשר ראשי המאבק חרטו על דגלם אלימות כלפי חיילים?

ת: איני יודע אם כך המציאות. אך אם כך היא, ודאי שאין לילך. הריסת בית כנסת היא עבירה גדולה, אלימות כלפי יהודים היא עבירה יותר גדולה, ואלימות כלפי חיילים היא עבירה עוד יותר גדולה.

שכר פסיעות

ש: כשאני נוסע לבית הכנסת עם אופניים יש שכר פסיעות?

ת: כן. גם זה מאמץ ("רוכב כמהלך דמי". קידושין לג ב – מ"צ).

פינוי בית כנסת

ש: האם נגד פינוי בית כנסת מותר להשתמש באלימות?

ת: א. חלילה. ב. שאל ישירות את הרב שם.

ספר תורה או בית כנסת

ש: מה עדיף, לתרום כסף לכתוב ספר תורה או להקים בית כנסת בישוב חילוני?

ת: להקים בית כנסת, כי כותבים ספר תורה לא כדי שיהיה מונח בארון אלא כדי לקיים מה שכתוב בו, למשל תפלה. וכן כתב ספר חיי (הלכות ס"ת כלל לא) שעדיף לתרום כסף ללומדי תורה מאשר לכתוב ספר תורה.

[וכן כתב הגר"ע יוסף לרב שלמה רענן, יו"ר אגרון איילת השחר – רשם מ"צ.]

עלוני שבת

ש: האם מותר לי לקחת עלוני שבת מבית כנסת אחר?

ת: לא. זה שלהם, אם לא - משפטית, אז לפחות - מוסרית.

מקום קבוע בבית הכנסת

ש: האם חייבים להתפלל כל יום באותו בית כנסת מדין קובע מקום לתפלתו?

ת: לא חייבים, אבל זה טוב.

ש: אם מישהו תפס מקומי בבית-הכנסת האם להקימו או להתפלל במקום אחר בו אני מתפלל פחות טוב?

ת: מותר להקימו בתנאי שזה נעשה בעדינות (שו"ת שאילת שלמה א מב).

[כתוב בגמרא ברכות (ו, ב): "כל הקובע מקום לתפילתו - אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו, אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו". ומובא ב'שולחן ערוך' (או"ח צ, יט): "יקבע מקום לתפילתו, שלא ישנהו אם לא לצורך". אם-כן, אדם צריך להתפלל תמיד באותו מקום, ועדיף שיבקש מהאורח שישב במקומות המיוחדים לאורחים. וכמובן, יש לומר לו זאת בעדינות ולא להעליבו, כי האיסור להעליב חברו חמור לאין ערוך מאשר עניין קביעות מקום בבית-הכנסת. ואם מפחד שבכל זאת ייעלב האורח או שמעדיף שלא להטריחו, זה גם-כן נחשב ל"צורך" ויכול להתפלל במקום אחר. וכתב בתרגום יונתן על ברכות (שם) שכל בית-הכנסת נקרא מקום אחד.

עוד עצה היא מה שכתב במשנה ברורה (שם סק"ס): "ותוך ארבע אמות חשוב מקום אחד דאי אפשר לצמצם [=לדייק]". אםכן, הפתרון הפשוט הוא לשבת באחד המקומות הסמוכים לאורח, ורק אם אין הדבר ניתן, כגון ששאר המקומות תפוסים, אז יש לנהוג כשאר העצות שהוזכרו. וכל זאת למה? מוסבר בספר שערי אורה עה"ת מהג"ר מאיר צבי ברגמן (ח"א עמ' כ), שבלעם החליף את מקום קרבנותיו כמה פעמים, ותלה את הסיבה לכך שד' לא מילא משאלותיו לקלל את ישראל, לא מפאת דרכיו שהוא אשם שאינו הולך בדרך הנכונה, ושד' לא רצה לקלל את עם ישראל, אלא תלה הדבר בכך שהמקום גורם. אמנם באברהם אבינו אף על פי שעמד בתפילה עבור סדום ועמורה ועשה הכל מחמישים עד עשרה, נאמר אצלו "וילך ד' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו", ולמחרת אברהם אבינו חזר לאותו מקום לד' ותלה את האשמה שד' לא קיבל את טענותיו רק בו. לכן כתוב בגמרא ברכות (ו, ב): אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו! ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? דכתיב (בראשית יט, כז): "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר (תהלים קו, ל): "ויעמוד פינחס ויפלל" – רשם מ"צ].

תפילה ושלום

ש: בבית-הכנסת בו אני מתפלל יש מתח בין אנשים. האם כדאי לעבור לאחר?

ת: כן. אך עדיף לעשות שם שלום. והאר"י ז"ל כתב שלפני התפילה יש לקבל על עצמו ואהבת לרעך כמוך, ויאהב את כל ישראל כנפשו, כדי שתעלה תפלתו כלולה מכל ישראל. חיד"א פת"ע עוקצין פ"ג אות ד.