|
|
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | [מקורות ע"י הרב מרדכי ציון] | | [מקורות ע"י הרב מרדכי ציון] |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''תזונת רמב"ם'''
| |
| − |
| |
| − | ש: האם ללכת על פי שיטת התזונה של רמב"ם?
| |
| − |
| |
| − | ת: לא. יש לילך על פי הרופא אשר בימיך.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''אין משיחים בסעודה'''
| |
| − |
| |
| − | ש: כתוב שאין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, שו"ע או"ח קע א. והרי אנו רואים שאנשים מדברים?
| |
| − |
| |
| − | ת: נהגו להקל. פס"ת שם א. אבל בין תבשיל לתבשיל מן הדין מותר. שם.
| |
| | | | |
| | | | |
| שורה 28: |
שורה 14: |
| | | | |
| | ת: הבל. | | ת: הבל. |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''ארוחה כבדה בלילה'''
| |
| − |
| |
| − | ש: המשנה ברורה כותב שיש לאכול ארוחה קלה ביום וכבדה בלילה. קנז ד. חייבים?
| |
| − |
| |
| − | ת: לא נזהרו בזה. פס"ת שם. ואדרבה, הרופאים אומרים שבערב תהיה קלה.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''כיבוד אורח'''
| |
| − |
| |
| − | ש: אם בא אורח, האם חייבים לכבדו באכילה או שתיה?
| |
| − |
| |
| − | ת: לא חייבים אך זה מנהג טוב, כי זה מקרב. פס"ת קסט ב.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: אם אני באמצע ארוחה ומגיע מישהו בענין מסויים, האם יש להזמינו להצטרף?
| |
| − |
| |
| − | ת: כן. זה בגמרא ומנהג קדום. ביה"ל קסט ד"ה לשמש. וגם אם ידוע שלא יאכל, כדי שתהיה לו פת בסלו. פס"ת שם.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''ניקוי הגוף לפני הארוחה'''
| |
| − |
| |
| − | ש: האם שייך בימינו הדין שיש ללכת לשירותים לפני הארוחה?
| |
| − |
| |
| − | ת: כן. גם טהרה פנימית. גם מידה טובה. גם בריאות. פס"ת קנז ד.
| |
| − | בורקסים
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: למה אין לאסור אכילת בורקסים שהם מאוד לא בריאים וגורמים למחלות רבות? ונשמרתם מאוד
| |
| − | לנפשותיכם.
| |
| − |
| |
| − | ת: אכן אין לאכול מזון לא בריא, הן בורקסים הן מזון שמכיל הרבה סוכר ושמן, כמבואר ברמב"ם הלכות דעות פרק ד, שהתנהגות בריאה היא מצות והלכת בדרכיו.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''כלים שבורים'''
| |
| − |
| |
| − | ש: כתוב באיזה מקום שהאוכל מכלים שבורים זה גורם לשכחה. היכן? יש לחשוש?
| |
| − |
| |
| − | ת: כף החיים סימן ב. דעת יחיד, לכן אין לחשוש.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''פינת הלחם'''
| |
| − |
| |
| − | ש: מה המקור למנהג שלא לאכול פינת ככר הלחם?
| |
| − |
| |
| − | ת: מילי דחסידותא, צוואת ר"י החסיד ג. אבל זה תמוה. הדין הוא שמותר. שו"ת מנחת יצחק ט ח ז.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''מזון אורגני'''
| |
| − |
| |
| − | ש: כמה כסף יש להוציא כדי לקנות מזון אורגני שהוא יותר בריא?
| |
| − |
| |
| − | ת: עד היום נעשו כמאתים מחקרים, אבל כמעט לא עולה שום הוכחה ברורה לעדיפותו של מזון זה.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: אבל כולם אומרים שהוא יותר בריא?!
| |
| − |
| |
| − | ת: כולם אומרים אינו הוכחה מדעית.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: אבל דורות קדמונים שאכלו מזון כזה חיו הרבה יותר!
| |
| − |
| |
| − | ת: הרבה פחות. חצי או שליש מעכשיו.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''לחם זרוק'''
| |
| − |
| |
| − | ש: אם אני רואה ברחוב לחם זרוק, האם עליי להרימו?
| |
| − |
| |
| − | ת: לא חייבים, כי הוא מלוכלך, לא יאכלו אותו, וכבר אין לו דין לחם לעניין זה.
| |
| − |
| |
| − | [וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' נח – רשם מ"צ].
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''שתיה בארוחה'''
| |
| − |
| |
| − | ש: הרמב"ם כותב שאין לשתות בארוחה. הלכות דעות ד. האם חייבים להיזהר?
| |
| − |
| |
| − | ת: זו רפואה ישנה. יש לילך על פי הרופא אשר יהיה בימים שלך. אדרבה היום הרופאים ממליצים לשתות לפני הארוחה, כדי לשפר פעולת מעיים.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''פת שחרית'''
| |
| − |
| |
| − | ש: האם פת שחרית היא דווקא לחם?
| |
| − |
| |
| − | ת: לא. כל מזון. פמ"ג מז סק"א. פס"ת קנה ח.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''לימוד בשעת אכילה'''
| |
| − |
| |
| − | ש: האם חייבים ממש ללמוד תורה בזמן ארוחה כי ראיתי שר"ע מברטנורא כותב שדי בברכת המזון?
| |
| − |
| |
| − | ת: יש ללמוד תורה ממש. מ"ב קע סק"א. ואין לסמוך עליו אלא בלית ברירה וכן על אמירת שיר המעלות או על נהרות בבל. פס"ת שם ב.
| |
| | | | |
| | | | |
| שורה 129: |
שורה 21: |
| | | | |
| | ת: כי כאשר הוציא אדם חייב מיתה להורג, היו משקין אותו יין, כדי שלא ירגיש פחד וצער, ולכן אנו אומרים שהיין הזה הוא לא למות אלא לחיים. | | ת: כי כאשר הוציא אדם חייב מיתה להורג, היו משקין אותו יין, כדי שלא ירגיש פחד וצער, ולכן אנו אומרים שהיין הזה הוא לא למות אלא לחיים. |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''אכילה בחוץ'''
| |
| − |
| |
| − | ש: האם מותר לאכול כריך ברחוב? ומה לגבי גלידה?
| |
| − |
| |
| − | ת: לא, זה דין אוכל בשוק. אלא לאכול בצד.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: האם מותר לשתות כוס קפה בהליכה? הרי אנו אומרים "האוכל בשוק דומה לכלב" ולא "השותה"...
| |
| − |
| |
| − | ת: גם אסור.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: האם בחנות סופרמרקט אני יכול לאכול מן המוצרים לפני שאני משלם?
| |
| − |
| |
| − | ת: לא. א. אולי אינם מרשים. ב. חשד בעיני הבריות. ג. האכול בשוק דומה לכל.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: האם אכילה בפארק אינה ראויה כמו אכילה בשוק?
| |
| − |
| |
| − | ת: מותר, כי זה נהוג.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: האם מותר לאכול בשולחן של מסעדה שנמצא במדרכה או זה נקרא אוכל בשוק?
| |
| − |
| |
| − | ת: מותר. אין זה שוק, אלא חלק מהמסעדה, על אף שהוא פתוח.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: ובאוטובוס?
| |
| − |
| |
| − | ת: גם מותר. כי זה מקום צנוע, אך לא להפריע ליושב על ידו (הגהות יעב"ץ קידושין מ. עלינו לשבח – שמות תרעא-תערב. (עיין שו"ת שאילת שלמה ב תמג. ג פא).
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ש: האם האוכל באוטובוס דינו כדין אוכל בשוק?
| |
| − |
| |
| − | ת: מותר. כי זה מקום מוצנע. העיקר – לא להפריע לאחרים (הגרי"ש אלישיב. ידיעון הלכה אב תשסח. עיין שו"ת שאילת שלמה ב תמז).
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''שאריות לחם'''
| |
| − |
| |
| − | ש: מה לעשות עם שאריות לחם שנותרו אחרי הארוחה ואין להם שימוש?
| |
| − |
| |
| − | ת: לעטוף בשתי שקיות ניילון ולזרוק לפח. אך אין שום תועלת בתלייתם על פח אשפה ציבורי (וזאת הברכה עמ' 18 בשם הג"ר אלישיב).
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | '''שום ובצל'''
| |
| − |
| |
| − | ש: שמעתי שאסור לבשל שום ובצל יחד. מה המקור?
| |
| − |
| |
| − | ת: לא שמעתי על כך.
| |
| | | | |
| | | | |
| | [[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: סעודה (שו"ת)]] | | [[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: סעודה (שו"ת)]] |
ת: ראוי שלא (שו"ת שאילת שלמה א שפו).
[ומובא שם: "ומו"ר הגרא"ד אוירבך אב"ד טבריה כתב לי: 'הוא דבר שגור בפי כל ישראל שאין לשבת על גבי שולחן שאוכלים עליו... מאידך אין להתייחס לזה כאל איסור אלא כהנהגה ישרה המקובלת בישראל, ולעת הצורך כשאינו נראה זלזול במנהג, שפיר דמי... גם אפשר, בכל שיש מקום קבוע לשולחן ששם סועדים עליו, כל שהעמידו במקום אחר, אינו בכלל המנהג'" – רשם מ"צ).
ת: כי כאשר הוציא אדם חייב מיתה להורג, היו משקין אותו יין, כדי שלא ירגיש פחד וצער, ולכן אנו אומרים שהיין הזה הוא לא למות אלא לחיים.