שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שו"ת תיאטרון מעורב (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־10:14, 6 בינואר 2020 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: יש מחשבה חדשה לעשות תיאטרון על פי ההלכה שיהיה מעורב. הנני להביא הטענות של המחדשים.

תשובה: אין כאן שאלה בכלל. הרי נפסק ברמב"ם ובשולחן ערוך ובקיצור שו"ע (קנב, ח) שיש להתרחק גברים ונשים מאוד מאוד, וכאן אדרבה הם מתקרבים מאוד מאוד, גם בהצגה וגם בהווי החזרות.

שאלה: הם טוענים שגם בעבודה יש באותו משרד ובאותו מקום עבודה גברים ונשים עם קשרי עבודה, כולל קופאיות ומלצריות, והם מתפקדים יחד.

שאלה: קודם כל, גם במקום עבודה, לא הכל מותר, ויש לשמור מרחק מירבי, וגם שם קיים הדין שלא לדבר ללא צורך. שנית, שם המטרה היא לעבוד, מה שאין כאן תיאטרון שהמטרה העיקרית היא בילוי.

שאלה: גם במקומות עבודה יש ימי בילוי, טיולים, ארוחות, כדי לגבש את הצוות?

תשובה: זה איסור גמור. אלא יש לארגן אותם, גברים לחוד ונשים לחוד.

שאלה: אם סרט קולנוע מותר, אז למה לא הצגת תיאטרון?

תשובה: מי אמר שסרט קולנוע מותר? כיון שגם גברים צופים, צריך שכל השחקנים יהיו גברים. אם זה סרט מיוחד רק לנשים, אז כמובן מותר שתהיינה שחקניות. אך גם צוות הצילום חייב להיות נשי. כמובן, אם גויים עשו סרט, זה ענין אחר, ויש לדון אם הוא צנוע ואם הנשים אינם מופיעות בתקריב.

שאלה: הם טוענים שבין השחקנים והשחקניות, יש רק "ראייה בעלמא" שאינה אסורה?

תשובה: להיפך. ראייה בעלמא הוא אדם שעובר ברחוב ושלא במתכוון רואה אשה. או האבא שמדבר עם המנהלת של בית הספר. אבל כאן זה לא באקראי אלא מכוון. ובודאי שהציבור מסתכל על השחקניות, הרי בשביל זה הוא בא. ועיין במשנה ברורה (ע ה סק"ז). זו לא נקרא ראייה בעלמא אלא הסתכלות.

שאלה: ומה זה שונה מרופא או אחות?

תשובה: גם שם ההיתר שנוי במחלוקת בין הבית יוסף והש"ך, וניתן בקושי בלית ברירה. וב"ה יש גם מרפאות לנשים, בהן עובדות רק נשים. על כל פנים, יש שם היתר של "טרוד בעבודתו".

שאלה: הם טוענים שגם השחקן טרוד בעבודתו?

תשובה: להיפך! טרוד בעבודתו, פירוש שהרופא עסוק בטיפול, לכן אינו שם לב לדברים אחרים. אבל כאן עצם העבודה היא לדבר יחד, ולשחק יחד, ולהתייחס אחד לשני. ובודאי שעבור הגברים הצופים, אין כאן היתר של טרוד בעבודתו, הרי בשביל זה הם באו, כלומר לראות ולשמוע.

שאלה: האם יש גם בעיה לשמוע קול אשה בתיאטרון? הרי אין זה קול שירה.

תשובה: ודאי. ההיתר הוא קול רגיל, אבל בתיאטרון מדברים בטון תיאטרלי, בהבלטה, וזה אסור. כמו שגמרא קידושין כותבת שאיסור לאשה לומר שלום בגלל קול באשה ערוה, והרשב"א (ברכות כד) מסביר שזה בגלל שהיא אומרת שלום עם הבלטה שלא בטון רגיל.

שאלה: עוד הם טוענים שאין זה שונה מתנועת נוער מעורבת?

תשובה: ואיפה יש היתר לתנועת נוער מעורבת?! ועיין דברי מרן הרב ורבינו הרב צבי יהודה, על בית ספר מעורב ותנועת נוער מעורבת. כמובן, תנועת נוער מעורבת דתית היא יותר טובה מחילונית, בבחינת להציל מה שאפשר להציל.

שאלה: הם אומרים שגם כאן יש להציל, ולהתיר מדין עת לעשות לד', שאם לא יהיה תיאטרון דתי, ילכו לתיאטרון חילוני, יותר גרוע לאין ערוך.

תשובה: קודם כל, כבר אמרנו שש לארגן תיאטרון דתי של נשים עבור נשים – כולל ממונה על התאורה ועל ההגברה שיהיו נשים – ותיאטרון דתי של גברים עבור גברים. שנית, פסק הלכה של עת לעשות לד', הוראת שעה, אינו ניתן לכל אחד, אלא למלך, לנביא או לסנהדרין. ובימינו לגדולי הדור. אבל איזה עת לעשות לד' יש כאן?! כדי להתיר עגונה מחפשים קולות גדולות, אבל תיאטרון אינו עגונה.

שאלה: יש לו ערך חינוכי עצום...

תשובה: לא נכון. רובו בידור ומיעוטו חינוך. מעשה שתיאטרון דתי הציג מחזה מאוד מרומם מבחינה דתית, אבל לאחר מכן, התפללו מעריב כרגיל במהירות וללא כוונה, והמחזה לא גרם שינוי לטובה אפילו מועט. כדי להזדכך מבחינה רוחנית ומוסרית, אין קיצורי דרך, אין סגולה, יש צורך בעמל רב, לימוד ספרי מוסר קבוע כל יום.

שאלה: ובסיכום?

תשובה: כל אחד יעסוק במקצוע שלו. מי שעוסק בתיאטרון כשר, יעסוק בתיאטרון כשר, וישאיר את פסיקת ההלכה לפוסקי הלכה. ועיין שו"ת דרמה לרב דוד אברהם ספקטור זצ"ל.

  • פורסם בשאילת שלמה 625

==
























==