שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שו"ת עם תושבי היישוב מגרון - חלק ב'

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־07:56, 27 בנובמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == שו"ת עם תושבים מהישוב מגרון – חלק ב == '''איך ניתן לגרום לעם ישראל לאהוב את כל חבלי ארצנו...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שו"ת עם תושבים מהישוב מגרון – חלק ב

איך ניתן לגרום לעם ישראל לאהוב את כל חבלי ארצנו?

זאת שאלת השאלות. עם ישראל הוא זה שמחליט. במדינה חופשית כמו מדינת ישראל השלטון לא יעיז לעשות דבר נגד דעת הקהל. אמנם במדינה שלנו מי שקובעת היא המערכת המשפטית, אך גם היא לא תעיז לעשות דבר נגד דעת הקהל. יש אפילו מושג משפטי - 'אין עניין לציבור'. כלומר, כיוון שהציבור אינו מתעניין בנושא מסויים, לא מפעילים את המערכת המשפטית באותו נושא. העיקר הוא דעת הקהל. צריך לשכנע את הקהל, להסביר לקהל. זה לא מסובך, צריך כל הזמן להתקשר ולהסביר עובדות אמיתיות, להגיע למאזינים דרך הרדיו, הטלוויזיה, האינטרנט וה'פייסבוק'. צריך להביא מידע קצר ולעניין.


אחד מהתושבים שביתו מיועד להריסה הוא שוטר. הוא קיבל פקודה מהמשטרה לעזוב את הבית, להרוס אותו ולהודיע להם שהוא עשה זאת. מנגד, יש הרבה עובדים במוסדות המדינה הגרים בבתים לא חוקיים, וברור לכל שיש כאן איפה ואיפה. האם מותר לנו להשתמש בשמות של אותם עובדי מדינה כדי להיאבק ולעזור לתושב הישוב, למרות שיכול להיות שאותם אנשים יפגעו?

איננו משמיצים את האנשים האלה אלא משתמשים בדרך משפטית תקדימית. החוק הישראלי הוא תקדימי כמו החוק האנגלי. אנו אומרים שכנראה חלה כאן טעות, אנשים אלה גרים בבתים לא חוקיים ולא דורשים מהם דבר וכך הדין צריך להיות כאן. חוק זה חוק, וכולם צריכים להקפיד על כל החוקים. על מנת שחוק יהיה חוק צריך שיהיה עבור כולם ולא מפלה. אם החוק מפלה כתוב בהלכה שאינו 'דינא דמלכותא' אלא 'גזלנותא דמלכותא'. החוק הזה אינו חוקי, או שיופעל על כולם או שלא יופעל כלל, זו דרישה לגיטימית. אם יפגעו אנשים בעקבות הדרישה הזאת - יפגעו. אם יפעילו את החוק על כולם אז יפעילו אותו גם על היהודי היקר הזה, כי חוק זה חוק.


בעבר היה מקובל לגזור תענית כשיש צרה, האם אפשר לקבוע תענית על ענייני א"י?

אנשים לא אוהבים לצום. שאול המלך שישב במגרון, אמר ביציאה למלחמה שכולם יצומו. יונתן לא שמע ולא צם, התחייב מיתה והעם פדה אותו. פעם אנשים היו גיבורים וחזקים וצמו. היום חיילים יוצאים למלחמה ורוצים קוקה קולה וחטיף. אנשים צריכים להיות שמחים. בספר ה'תניא' כתוב שלפעמים אדם קטן לוחם נגד יריב גדול וחזק, אבל היריב הגדול עצוב והיריב הקטן מלא שמחה, אז הקטן השמח מנצח את הגדול העצוב. פעם היו צמים ושמחים, היום זה לא כך. לא צריך לצום, צריך להיות מלא עוז ושמחה. מנדלה ישב בבית סוהר בדרום אפריקה 25 שנה. כשהוא יצא מבית הסוהר הוא כבש את ההנהגה, כי היו לו שלוש תכונות: א. שלוות נפש. ב. העדר מרירות. ג. אצילות. לכן הלכו אחריו. אבל מי שעצוב, מסכן ויש לו מרה שחורה צריך לתת לו עובדת סוציאלית. כדי לנצח צריך להוסיף שמחה, העדר מרירות, שלות נפש ואצילות.


אולי במקום להקים ישובים היה נכון קודם כל להפנות את הכוחות להסברה, גרעינים תורניים וכו'?

צריך לעשות הכל בבת אחת. כמו שבצה"ל יש גם חיל חינוך. אולי נסגור את צה"ל וכל החיילים יהיו בחיל החינוך? מה שיקרה זה שיהיו חיילים עם מוטיבציה אדירה, אבל בינתיים יהרגו את כולנו. כל מה שאמר אלוהים נעשה ונשמע, צריך לעסוק בחינוך ובהתיישבות. אגב, יש אנשים שעוסקים גם בחינוך וגם בהתיישבות. יש אנשים שגרים במגרון והם גם מחנכים, לא רק מתיישבים. צריך להיאבק בכל הזירות בבת אחת. לפעמים דנים איזו זירה יותר חשובה, מה עדיפות א' ומה עדיפות ב'. אבל גם אם מחליטים מה יותר חשוב, זה לא אומר שמוחקים את הדבר השני. אפילו אם נחליט שלהסביר לעם ישראל זה בעדיפות עליונה, עדיין צריך להקים ישובים.


צריך להמשיך להקים ישובים גם אם עם ישראל לא אתנו?

בודאי. אך איננו מקימים ישובים להורדה מיידית. אנו מקימים ישובים שיישארו לתמיד, ולא כדי שיפונו. אין כאן התנצחות מול כוחות הביטחון.


האם אפשר להביא כמות גדולה של אנשים שתגרום לדחות את הפנוי?

זה לא נגד החוק. איפה כתוב שאסור להביא אנשים לא"י?


אפשר להכריז שטח צבאי סגור?

זה מזכיר את הסיפור על מרן הרב קוק, שהנציב העליון שאל אותו: "כבודו תומך בעליה בלתי חוקית?”, ענה לו מרן הרב קוק: "כשיש סתירה בין החוק הלאומי לחוק הבינלאומי, החוק הבינלאומי מכריע". אמר לו הנציב העליון: "איפה יש חוק בינלאומי שמאפשר ליהודים לעלות לארץ?" אמר מרן הרב: "תנ"ך זה חוק בינלאומי שמתיר עלייה לארץ". אי אפשר לאסור על יהודים לעלות לא"י. כמובן אם יש משטרה אסור להתנגש. אני זוכר שבאחת העליות לגרעין 'אלון מורה' היינו כמה אלפים, הגענו למחסום צה"ל והיו שם עשרה חיילים. אמר המפקד של המחסום: "קבלנו הוראה שאתם צריכים לדחוף אותנו. אתם מוכנים לדחוף אותנו?" אז דחפנו בעדינות.. אבל כמובן לא מתנגשים בכוחות הביטחון, הם לא הבריטים, הם אנחנו.


מה לגבי חסימת כבישים?

לא צריך לחסום כבישים, מסכנים האנשים. אף על פי שיש הטוענים שזה מאבק לגיטימי וכולם חוסמים כבישים, זה לא משכנע אותי. לא צריך לחסום כבישים, צריך לעשות הכל חוקי. אם דעת הקהל היא נגד, לא יעזור שתביא חמשת אלפים איש. אם המשטרה רוצה לפנות אותך, אז זה כמו בבית הכנסת של גוש קטיף שהמשטרה תביא חמישה שוטרות שכל פעם יוציאו בת וכו'. המשטרה יכולה לפזר קצת גז מדמיע וכולם יצאו. בכוח שום דבר לא הולך במדינה הזאת חוץ מדברים זוטרים של מה בכך. צריך להקדים רפואה למכה, צריך שכל עם ישראל יהיה נגד הפינוי. במלחמה על הגולן שלושים אחוז מעם ישראל היה נגד הפנוי, ושבעים אחוז בעד. הלכנו מבית לבית, הסברנו ותלינו שלטים וכו' ואח"כ שמונים אחוז היו בעד הגולן. אנשים מכובדים בת"א, נשים עשירות בת"א, דיברו בעד הגולן. זה המפתח: עם ישראל. הארץ הזאת שייכת לעם ישראל לדורותיו.


מאבק ברמת אלימות קטנה לא מחליש את המאבק על ארץ ישראל, כאילו המאבק לא מספיק חשוב?

אני לא חושב. על כל פנים אמרנו שלא עושים מצווה על ידי עבירה. גם ללא אלימות אנשים יודעים שהמאבק חשוב, רק צריך להסביר יותר. לא חייב להיות אלים. לא אלימות, לא כוח ולא התנגדות אלימה.

נלקח משאילת שלמה 192