שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שו"ת סמס דף קלג' (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־15:48, 19 בנובמבר 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''חברה מעורבת''' '''שאלה:''' האם יש היתר לחברה מעורבת של נוער או מבוגרים? '''תשובה:''' ודאי אסור...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

חברה מעורבת

שאלה: האם יש היתר לחברה מעורבת של נוער או מבוגרים?

תשובה: ודאי אסור. קיצור שו"ע קנב ח-ט-י.

שאלה: אז איך זה שיש כל כך הרבה?

תשובה: אם ד' אסר דבר, סימן שיש יצר הרע לעשותו. אם באופן טבעי, אדם נמנע, אין צורך לאסור.


רב מנבא

שאלה: רב שמודיע לי עם מי אתחתן, זה חשוד?

תשובה: כבר אלפיים שנה, אין נבואה (ב"ב יד – רשם מ"צ).


דתל"שים

שאלה: האם לדתל"שים יש מעמד של תינוקות שנשבו?

תשובה: כן. דין תינוק שנשבה הוא ברמב"ם ממרים ג ג מדין אונס על ידי חינוכו. וכן בימינו הוא אנוס על ידי רוח הזמן, כביטוי מרן הרב קוק.


לחיות

שאלה: בשביל מה לחיות?

תשובה: לעבוד את ד'. מסילת ישרים פרק א.


מצות ישוב הארץ שקולה נגד כל המצוות

שאלה: למה מביאים הוכחה על חשיבות מצות ישוב הארץ ממאמר חז"ל שארץ ישראל שקולה נגד כל המצוות, הרי זה נאמר גם על ציצית ותפילין?

תשובה: אכן גם הם חשובים, כל אחד במובן אחר, עיין רמב"ם סוף הלכות מזוזה. אבל מצות ישוב הארץ היא המצוה היחידה בתורה שחשובה עד כדי מסירות נפש לכתחילה - בעליה, בישוב הארץ ובצבא (מנחת חינוך תכה, תרד. שו"ת משפט כהן קמג. אגרות הראיה ג תתקמד. וכך נהג כל עם ישראל – רשם מ"צ).


הרמב"ם וישוב הארץ

שאלה: למה הרמב"ם לא מנה את מצות ישוב הארץ בין תרי"ג מצוות?

תשובה: כי זו מצוה כללית. שורש ד'. אבל יש מהלכותיה במשנה תורה (שיחות הרב צבי יהודה – ארץ ישראל 100. לנתיבות ישראל ח"א עמ' קכא [קסא]. התנוצצות אור הגאולה יז. תורת המועדים 36. תורת השבת והמועד 150. שו"ת ציץ אליעזר ז מח. אילת השחר מט-נ. כולם בשם מרן הרב קוק – רשם מ"צ).


תפילין ופאה נכרית

שאלה: ילד חובש פאה נכרית כל היום ומוריד בלילה, האם היא נחשבת חציצה להנחת תפילין?

כן. לכן יניח בבית בלי פאה בברכה ושוב בבית הכנסת על הפאה בלי ברכה (שו"ת אגרות משה או"ח ד מ אות יח. שו"ת עשה לך רב ג ג – רשם מ"צ).


פתיל תכלת ומרן הרב קוק

שאלה: מה היתה דעתו של הרב קוק על פתיל תכלת?

תשובה: התנגד. נזף ברבי דוד כהן הנזיר שהלך עם תכלת. בסוף אמר לו שהוא מיוחד לכן מותרים, לו נתיבים מיוחדים. אבל רק בטלית קטן תחת הבגדים ולא בגלוי (שו"ת שאילת שלמה ד יז – רשם מ"צ).


ציציות על הגוף

שאלה: מותר ללבוש טלית קטן ישירות על הגוף?

תשובה: יש אוסרים. כף החיים ח ג. אך זו חומרה, ומן הדין, מותר.


בגדים לא צנועים

שאלה: אני בעלת תשובה, האם אוכל למכור לחנות יד שניה בגדים שלי לא צנועים?

תשובה: רק אם יש דרך ללבוש אותם בצורה צנועה בדרך של שכבות. ואז "תולים". שו"ת יחוה דעת (ג סז- רשם מ"צ).


תנ"ך לאומי-דתי

שאלה: האם הציונות-הדתית לא צריכה ללמוד תנ"ך לא כמו החרדים?

תשובה: לא ראינו אצל מרן הרב קוק ואצל רבנו הרב צבי יהודה הגדרה של לימוד תנ"ך ציונית-דתית. בכלל, תחיית האומה בארצה, אינה חלופית לחרדיות, אלא החרדיות נשארת במקומה, ורק מחזירים חלקים של תורה שנשכחו במהלך הגלות.


לימוד תנ"ך וחילול השם

שאלה: האם המחלוקת בדבר לימוד תנ"ך אינה גורמת חילול השם?

תשובה: אדרבה חילוקי דעות מתוך כבוד הדדי הם העמקה של תורה ובירורה של תורה, כלומר קידוש השם, והמשנה והגמרא מלאות מחלוקות ואף פעם לא טענו שזה חילול השם.


מחלוקת התנ"ך

שאלה: האם המחלוקת על תנ"ך אינה נובעת ממחלוקת יותר עמוקה? מהי?

תשובה: נכון. אך זה נושא עמוק מידי לסמ"ס. עיין בספרים שנכתבו בנדון (כגון תורת אמת, חיי עולם, נסיכי אדם – רשם מ"צ).


תנ"ך בגובה עיניים

שאלה: אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הרי זה תנ"ך בגובה עיניים?

תשובה: השאלה היא מה פשוטו, האם מה שאני מבין בשכלי המוגבל, או כוונת הכותב, שחז"ל מסרו לנו דרכים כיצד להבינה.


משרד החינוך

שאלה: למה לבקר את החינוך הדתי על תוכנית חדשה בתנ"ך, הרי הוא עושה דברים נפלאים?

תשובה: בלי ספק. על מה שמגיע לו יישר כח, יש לשבחו. אבל אין זה מתיר טעויות. לא עושים עסקות חבילה עם התורה.


כנס על תנ"ך

אולי הכי טוב הוא לארגן כנס על לימוד תנ"ך בו כולם יקחו חלק ויבררו עד תום?

תשובה: בודאי רעיון מעולה – אבל קודם יש להחזיר המצב לקדמותו. בתלמוד הירושלמי יש תמיהה: עושים ואחר כך נמלכים?!


התנ"ך פונה אלינו

שאלה: האם אין ללמוד תנ"ך בצורה כזו שהאדם מישראל ימצא בו תשובה לשאלותיו, בעיותיו ומצוקותיו האישיות?

תשובה: בודאי. נבואה שנכתבה זה מפני שנצרכה לדורות. מגילה יד. לכן האדם שואל והמקרא עונה. ולא שיטה שהאדם שואל והוא העונה לעצמו מתוך המקרא.


תנ"ך בגובה עיניים

שאלה: במקום להצהיר שתנ"ך בגובה עיניים הוא טעות, האם לא היה יותר טוב להסביר לעומק מה הדרך הנכונה ללמוד?

תשובה: אנו עסוקים בזה כבר אלפי שנים. אבל אתה צודק: יש לעסוק בזה עוד ועוד.


תנ"ך וארץ ישראל

שאלה: האם המחלוקת על תנ"ך בגובה עיניים והמחלוקת על נאמנותנו לארץ אינן יונקות מאותו שורש? מהו?


תשובה: אותו שורש. אבל זה נושא מורכב לסמ"ס. יש מאמרים רבים בנדון.


אלו ואלו דברי אלהים חיים

שאלה: האם על המחלוקת העכשווית בדבר לימוד תנ"ך, אפשר לומר אלו ואלו דברי אלהים חיים?

תשובה: לא תמיד. לפעמים יש טעות, גם תלמיד חכם גדול עלול לטעות, ויש אפילו קרבן מיוחד עבור סנהדרין שטעה.

שאלה: אבל גם לחולקים יש יראת שמים?

תשובה: ודאי. וגם לסנהדרין שטעה יש פי מליון יראת שמים.


חטאי אישי התנ"ך

שאלה: גם חז"ל ורבותינו הראשונים התבטאו בצורה ברורה שגדולי האומה חטאו?

תשובה: נכון. אבל א. זה נדיר. ב. תלוי באיזה סגנון אומרים זאת, אם יש תיאורים נמוכים וכל מיני ניתוחים פסיכולוגיים מעליבים, הפוגעים בחרדת הקודש כלפיהם ובאמונה שהם ענקי עולם, וביראת שמים בכלל.


תנ"ך ויצירתיות

שאלה: האם יש לשלול פרשנות חדשה ולמנוע יצירתיות?

תשובה: יש מקום ליצירתיות, כאשר החדש נעוץ בישן. והיה אם שמוע תשמעו – אם תשמע בישן, תשמע בחדש. גם לא להיות להוט לחידושים, הישן טוב מאוד (דברים יא יג. רש"י שם ע"פ סוטה מו – רשם מ"צ).


מרן הרב קוק ולימוד תנ"ך

שאלה: הרב קוק שלח את תלמידו ד"ר זיידל ללמוד באוניברסיטה תנ"ך כדי ללמוד להתמודד עם דברי הכפירה – הרי שהתווה את הדרך?

תשובה: אדרבה, זו הוכחה נגדית. א. הרב זיידל הוא מקרה יוצא דופן. ב. הוא כבר היה תלמיד חכם גדול ולא תלמיד בית ספר. ג. מרן הרב שלל שילמד ביקורת המקרא אלא רק שמות שמיות. ד. מרן הרב קוק וכן רבנו הרב צבי יהודה לא לימדו תנ"ך עם ביקורת המקרא, שפות שמיות ומחקרים חדשים אלא בתמימות ובעמקות.


תנ"ך ואחוה

שאלה: למה לחלוק על חברים בגלל שלא חושבים כמוהם בעניני לימוד תנ"ך? למה לא להישאר חברים?

תשובה: בודאי להישאר חברים. אך אין זה אוסר חילוקי דעות. חילוקי דעות אינם חילוקי לבבות.


תנ"ך ושבעים פנים

שאלה: למה לשלול תנ"ך בגובה עיניים, הרי יש שבעים פנים לתורה?

תשובה: אכן, רק להיזהר מהפן השבעים ואחד.

שאלה: אבל אי אפשר לכפות על הזולת?!

תשובה: נכון. אין לכפות על ילדי ישראל שיטה חדשה ביקורתית כלפי דרכם של חז"ל ורבותינו הקדמונים – ובודאי לא בלי הסכמה עמוקה ורחבה. יש לחלק בין מה שאדם מלמד בבית מדרשו הפרטי, לבין רשות הרבים של כל ילדי ישראל.


מחלוקת על תנ"ך

שאלה: איך להתיחס לאנשים מכונים רבנים שמלמדים תנ"ך בגובה עיניים?

תשובה: הם לא מכונים רב אלא תלמידי חכמים. ואגב יתכן גם תלמיד חכם בלי זקן. ולא בגלל שאנו חושבים שהם טועים בלימוד תנ"ך, מותר לבזותם חלילה. גם זו טעות. אלא יש לברר כל דבר בשכל ודעת, ממקורותיה של תורה.


פסיכולוגים

שאלה: מותר ללכת לפסיכולוג חילוני?

תשובה: אם הוא עדין ומכבד הדת ואין פסיכולוג דתי.


מלחמת איראן

שאלה: ראיתי ציטוט מהזוהר שפרס ישלטו עלינו ויהיו הרוגים רבים. מה לעשות?

תשובה: אין זה שייך לעניננו. לא לדאוג.


הר הבית

שאלה: האם מותר לחייל במסגרת תפקידו לעלות להר הבית?

תשובה: כן. אם יכול יטבול, ולא ייכנס לחלקים היותר חמורים, ינעול נעלי בד. ודאי ייזהר מקלות ראש אלא יהיה שם בחרדת קודש.


קביעת עיתים לתורה

שאלה: כיצד מקיימים חובת קביעת עיתים לתורה?

תשובה: לימוד קבוע כל יום וכל לילה, לכן נאמר עיתים, שלא יבטל אותו בשום פנים באופן, ואז נחשב שלומד תמיד, ויש אומרים שגם השעה תהיה קבועה ולא יחליפנה. שו"ע או"ח קנה א. פס"ת שם.


כתיבת חידושים

שאלה: אני אדם פשוט אבל לפעמים מתחדש לי חידוש בלימוד תורה, האם לכתוב אותו לעצמי או שזו גאוה?

תשובה: ודאי לרשום לעצמך מתוך ענווה. הרי ד' גילה לך. ספר חסידים תקל. ויש מצוה פריה ורביה בלימוד התורה. אור צדיקים. ובמיוחד בשבת. שו"ע או"ח רצ מ"ב ג. וראשונים שלא רשמו, זה מפני זכרונם המופלא. שד"ח מע' ד כלל כב. פס"ת קנה ג הערה 21-20.


לימוד הלכה

שאלה: האם חייבים ללמוד הלכות חיי יום יום?

תשובה: ודאי. אם לא ילמד, איך ידע?! שו"ע או"ח קנה מ"ב ג. פס"ת הערה 16.


לימוד מוסר

שאלה: האם יש ללמוד מוסר יום יום, או לסמוך על דברי מוסר שממילא מובלעים בשאר לימודי קודש?

תשובה: ודאי חייבים, כי צריך תשומת לב מיוחדת. לכן הרמב"ם כתב שמונה פרקים, וכן עוד גדולי עולם. והמלאך שהיה מתגלה לרבי יוסף קארו הזהיר אותו לקרוא דברי מוסר יום יום כגון חובות הלבבות. מגיד מישרים סוף פ' בהר. פס"ת קנה הערה 17.


לימוד יומי

שאלה: אני עובד אך יש לי קביעת לימוד תורה יומית. ממה לכתחילה צריך להיות מורכב הלימוד היומי שלי?

תשובה: תנ"ך, משנה, גמרא, הלכה, מוסר, אמונה. פס"ת קנה ג.


דף יומי

שאלה: אני מעביר דף יומי לאנשים שזה לימודם היחיד ביום. האם די בכך?

תשובה: ודאי לא. לכן להשתדל לצרף לנלמד כמה שאפשר דברי הלכה ומוסר. פס"ת קנה הערה 16.


סגולות לזכור את הלימוד

שאלה: אני לומד ושוכח. האם יש סגולות לזכור?

תשובה: אמירת ברכות התורה ואהבה רבה בכוונה. נשיקת הספר תחילה וסוף. לימוד בבית המדרש. השמעת קולו. לימוד בשמחה ובזמרה. הסתכלות בפני צדיק. סייג לחכמה שתיקה. פס"ת קנה ב והערה 12. וכמובן חזרות רבות.


נרדם בשיעור

שאלה: כל פעם אני נרדם בשיעור, האם יש ערך ללימוד הזה?

תשובה: ודאי. כיון שמתעכב בבית-המדרש - ומה שנרדם, זה אונס. שו"ע או"ח קנה מ"ב סק"ו. פס"ת שם הערה 8. אבל כמובן עדיף להתגבר על השינה.


לימוד בבית-המדרש

שאלה: האם יש מעלה בלימוד בבית-המדרש לעומת לימוד בבית?

תשובה: ודאי. כתוב בשולחן ערוך: "ילך לבית-המדרש ויקבע עם ללמוד". שו"ע או"ח קנה א. פס"ת שם הערה 8. ובית-המדרש הוא מקום קדוש.


קשיים בלימוד תורה

שאלה: אם אני לומד ובקושי מבין ומספיק, יש ערך ללימוד הזה?

תשובה: "אדם שטרח בתורה כל מה שהיה יכול לטרוח, אף על פי שלא עלה בידו אלא דבר מועט, נותנים לו כאותו שטרח כמותו ועלה בידו הרבה דלפום צערא אגרא". אור זרוע הלכות ק"ש סק"ו. וכן בספר הזוהר. בספר חסידים. פס"ת ב. ובעולם הבא מקבל הכל. שו"ע הגר"ז הלכות תלמוד תורה ב יג.

==














































==