שיעורי הרב שלמה אבינר

'''חלום רע'''

ש: כמה פעמים חלמתי שנושרות לי שיניים. ובאמת זמן רב יש לי כאב שיניים?

ת: זאת הסיבה שכך חלמת. אין לדאוג (פסקי תשובות רכ א – רשם מ"צ).



'''סרטים על השואה'''

ש: האם להסתכל על סרטים צנועים והגונים על השואה זה ביטול תורה?

ת: יש ערך להסתכל, גם ערך של מצוה, ומותר לקיים מצוה על חשבון לימוד תורה, אבל יש מדרגות בכל 
דבר ותלמוד תורה כנגד כולם.



'''שהחיינו'''

ש: אני שמח לפגוש אחי שלא ראיתיו כמה חודשים. האם לברך שהחיינו?

ת: כן (שו"ת שאילת שלמה ג פג-פד, פו – רשם מ"צ).



'''שנת 2012'''

ש: האם זה נכון שבשנת 2012 ב-21 בדצמבר יהיה אסון בעולם או אירוע אחר שישנה את העולם?

ת: הבל. זהו תאריך בלוח המאיה. אגב צאצאי המאיה עצמם אינם מייחסים חשיבות לתאריך זה. אלא זו 
המצאה של אנשי העידן החדש, ניו-אייג'.



'''בכי'''

ש: אם יש לי צרות, ואני בוכה, יש פגם באמונה שהכל לטובה?

ת: אין פגם. הכל לטובה, אבל עתה כואב (רש"י בראשית ו ו. עי' מסילת ישרים יט – רשם מ"צ).



'''הודאה לד''''

ש: ד' מאוד הטיב לי. כיצד להודות לו?

ת: תשובה, צדקה וחסד, לימוד תורה.



'''מציאה'''

ש: מצאתי כסף על הרצפה בסופרסל. מה לעשות איתו?

ת: זה שלך. אי אפשר למצוא הבעלים. אפשר להחמיר לתת לצדקה.



'''פת גוי'''

ש: מותר לאכול לחם או פיתה שערבי אפה?

ת: לא. כדיני פת גוי (עי' קיצור שו"ע לח – רשם מ"צ).



'''הנאות'''

ש: אני מרגיש שבשמירת מצוות אני מפסיד את כל ההנאות שבעולם החילוני?

ת: יש הרבה הנאות כשרות, ואלה שאינן כשרות הן סתם הבל חולף וטמא.



'''צלם חתונות'''

ש: האם לצלם חתונות שמצלם נשים רוקדות אין אותו היתר כמו רופא ביחס לנשים?

ת: לא. הצלם עסוק ביופי והרופא ברפואה.



'''שקר לאמא'''

ש: האם מותר לי לשקר לאימי האהובה שהייתי בשיעור תורה כדי שלא תצטער?

ת: צריך לבנות הכל על יחסי אמון.



'''איפה ד''''

ש: ד' יתברך נמצא בכל מקום ואפשר לקדש שמו בכל מקום, אז למה צריך מקום קדוש מיוחד?

ת: מדרגות.



'''נטילת ידיים'''

ש: כמה נטילות צריך בבוקר, ללחם ולשאר דברים?

ת: בבוקר שלוש פעמים לסירוגין על כל יד. ללחם פעם אחת על כל יד. לשאר די ברחיצה.



'''כיסוי ראש'''

ש: מותר לאשה נשואה לחשוף שער עד הכתפים עם מטפחת על החלק העליון של הראש?

ת: אפשר להקל רק להוציא שער באורך שתי אצבעות, 4 ס"מ (שו"ת אגרות משה אה"ע נח – רשם מ"צ).



'''ברכה על מעברות הירדן'''

ש: האם יש לברך על המקום בו נבקע הירדן?

ת: לא, כי אינינו יודעים את המקום המדוייק. אך אפשר בלי שם ומלכות. פסקי תשובות ריח ג (קום התהלך 
בארץ כה – רשם מ"צ).



'''שמירת נגיעה'''

ש: האם אני יכול לנגוע בבת בעזרת מקל?

ת: לא. חובה להתרחק מאוד מאוד. קצשו"ע קנב ח-ט-י.



'''מציאה'''

ש: מצאתי משקפים, הן נפלו מן הידיים ונשברו. האם עליי לשלם?

ת: כן, אם היתה זו פשיעה ולא אונס. לשומר אבידה יש דין שומר שכר.



'''כוסמת'''

ש: האם כוסמת היא מיני דגן או קטנית?

ת: כוסמת של תורה וחז"ל היא דגן, Spelt. מה שנקרא עתה כוסמת היא קטנית, Buckwheat. ביידיש 
קאשע (וזאת הברכה 392, 400 הערה לט – רשם מ"צ). 



'''מעיין'''

ש: האם מותר להיכנס למעיין שבו מוצב שלט: "כניסה למים אסורה. קק"ל"?

ת: התשובה בתוך השאלה.



'''אופניים בשבת'''

ש: למה אסור לרכב על אופניים בשבת?

ת: א. חשש שמא יתקן – נקר, יישור כידון, גובה מושב, נפילת שרשרת ועוד. ב. שמא יצא מרשות היחיד. ג. 
שמא יצא מחוץ לתחום. ד. עובדין דחול.

ש: שמעתי שהבן איש חי התיר בתוך העירוב?

ת: נכון. רב פעלים א או"ח כה. אך הוא דעת יחיד. וגם יש אומרים שחזר בו (שו"ת יחוה דעת ב מח – רשם 
מ"צ).



'''בשר בחלב'''

ש: האם תימני שאכל צ'יפס שטוגנו יחד עם שניצל האם נחשב בשרי?

ת: כן. בשרי 6 שעות.



'''אהבת ישראל'''

ש: האם אפשר לשנוא את...?

ת: לא. יש לאהוב כל יהודי. אבל אפשר לשנוא מעשיו. תניא פרק לב. 



'''רבי נחמן'''

ש: איך רבי נחמן כתב שהוא הצדיק הכי גדול בעולם?

ת: איני יודע איפה כתב. אך אם כתב, אין זה מובן.



'''מזוזות'''

ש: אם אני שוכר דירה וקבעתי מזוזות שלי, אני יכול לקחתם כשאני עוזב?

ת: לא. אבל א. אפשר לקחת את בתי המזוזה. ב. אפשר להחליף את המזוזות בפשוטות כשרות. ג. אפשר 
לתבוע תשלום – אם יסכימו לשלם. ד. אם הדייר שם שלו, אפשר לקחתם ולשים בדירה חדשה (שו"ת 
שאילת שלמה ב רעג. פירוש הרב על קצור שו"ע יא כב – רשם מ"צ).



'''יומן'''

ש: האם מותר לקרוא יומנו הפרטי של אדם שמת?

ת: רק אם נתן רשות, או שאנשים מוסכמים סיננו.



'''שביל ישראל'''

ש: האם טוב להצטרף לשביל ישראל יחד עם קבוצה הכוללת דתיים וחילוניים?

ת: אין בעיה להיות עם חילוניים, אבל לא להיות מעורב גברים ונשים.



'''לימוד ליל שבועות'''

ש: האם חייבים ללמוד כל ליל שבועות?

ת: לא. אך זה מנהג טוב. מי שאין לו כח, ישתדל ללמוד עד חצות (מג"א או"ח תצד).

ש: מה עדיף, ללמוד כל הלילה גם אם יירדם בתפילת שחרית או לוותר?

ת: לוותר. כי תפילת שחרית בלי להירדם היא דין גמור, ולימוד בלילה הוא מעלה.

ש: מה עדיף, בלילה או ביום, אם ביום ילמד יותר?

ת: ביום, כי תוספת לימוד הוא דין גמור, ולימוד דווקא באותו לילה הוא מעלה (ואמר הגר"ח קניבסקי שמנהג 
ללמוד בלילה ועדיף הלימוד בלילה אפילו שיצא שילמד פחות זמן ביום הבא. פסקי שמועות פא-פב. אמנם 
אחד מנכדיו שאל פעם את הגרי"ש אלישיב מדוע לא נוהג ככל בית ישראל להיות ניעור כל הלילה בליל 
שבועות, וקם כהרגלו בשעה 2 אחרי חצות. הגרי"ש אלישיב הסביר לו שעשה חשבון שבשינוי שעות השינה 
המעטות שלו לא ירויח זמן של לימוד תורה, ועוד יחסרו לו 15 דקות! בשביל לימוד דקות יקרות אלו, הכריע 
כי עדיף שילך לשון בתחילת הלילה כהרגלו. השקדן ב 240. והנה הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק היה תמה על 
כך שמדקדקים להיות ערים בליל חג השבועות שהוא מנהג, ואילו בליל פסח שמדינא צריך לישב ולספר 
ביציאת מצרים כל הלילה עד שתחטפנו שינה, אין נזהרים האנשים בכך. ובבית בריסק לא היו מקפידים על 
המנהג להיות ניעור בכל הלילה בשבועות, דמאי שנא משאר לילות. וגם אינו עדיפי מללמוד ביום. עובדות 
והנהגות לבית בריסק ב עט - רשם מ"צ).

ש: שמעתי שאסור לשוחח שיחת חולין בלילה של שבועות?

ת: אין זה איסור, אבל דבר טוב, ולהתאמץ כמה שאפשר (כה"ח תצד יא – רשם מ"צ).

ש: האם חייבים ללמוד סדר התיקון של ליל שבועות?

ת: לא חייבים. אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ (ע"ז יט א. ואמר הגר"ח קניבסקי: דעביד כמר 
עביד ודעביד כמר עביד. פסקי שמועות פא – רשם מ"צ).

ש: האם גם נשים צריכות ללמוד כל הלילה? 

ת: לא חייבות, אבל ודאי זה דבר טוב.

ש: מי ששותה בזמן הלימוד צריך לברך כל פעם?

ת: אם יש היסח הדעת (שו"ת יביע אומר ו או"ח כז. הליכות שלמה שעד – רשם מ"צ).



'''מאכלי חלב'''

ש: האם יש חובה לאכול מאכלי חלב בשבועות?

ת: מנהג. ותימנים לא נהגו (שו"ע המקוצר עב – רשם מ"צ).

ש: האם צריך סעודה חלבית שלמה?

ת: די במאכל אחד. ואפשר אחרי ניקוי פה, ידיים ושולחן, לאכול ארוחה בשרית (אור לציון ג קצו. הסטייפלר 
נהג לאכול סעודה חלבית רק בלילה. אורחות רבינו צח – רשם מ"צ).

==

























































==

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: דפים קא' - ר' (שו"תים)]]