שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שו"ת סמ"ס - ברכת שמים

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שו"ת סמ"ס - ברכת שמים

[אתר מעריב - ראיין: הרב מרדכי ציון, עורך שו"ת סמ"ס של הרב]


ש: הרב עונה כל יום יותר ממאה שו"ת סמ"ס. האם אין זה בזבוז זמן, ובמקום זה, אפשר לכתוב ספרים עם שו"ת ארוך ומבואר?

ת: זה חשוב וזה חשוב. אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך (הרב כתב יותר מ-150 ספרים – מ"צ). יש אנשים שתשובת סמ"ס היא עבורם חסד גדול, ואסור להתחמק מחסד.


ש: אבל יש אנשים ששולחים שאלות מגוחכות סתם כדי להציק?

ת: לא להוציא לעז על עם ישראל. זה נדיר מאוד, ולא צריך להשחיר את עם ישראל, בגלל כמה טפשים, ולנעול דלת ליהודים הכשרים, בגלל קומץ של בזויים. על זה נאמר: "ישרים דרכי ד', צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם". שו"ת סמ"ס הוא דבר טוב, ומה שיש אנשים שמשתמשים בו לרעה אינו מבטל את ערכו ואת כחו הגדול לסייע לבני אדם. יתר על כן, קל לזהות שאלות של ליצנות ואז אין עונים להן.


ש: איך הרב מזהה? יש בכך חכמה מיוחדת?

ת: לא. שום חכמה. רק נסיון מצטבר של עשרות אלפי שאלות סמ"ס.


ש: למשל הרב ענה לשאלה האם מותר להציג בגינה דחליל על אף שיש לו צורה של צלב. זו לא שאלה של הבל וליצנות?

ת: לא. זו שאלה טובה. מי שחושב שזו שאלה של הבל, הוא עם הארץ והוא הליצן. ועל כגון זה אמר ד' למשה רבנו: כתוב והרוצה לטעות יטעה. יתר על כן, גם אם נחליט שזו שאלה של עם הארץ, יש עמי הארץ יראי שמים ומותר להם לשאול שאלות. נאמר: לא עם הארץ חסיד ולא בור ירא חטא. אבל יתכן עם הארץ ירא חטא. וחייבים להשיב לשאלתו דרך כבוד. מי שרגיל אצל פוסקים, פוגש בתופעה יום יום.


ש: ומה עם השאלה האם מותר להיפגש בשידוך עם שתי בחורות בבת אחת?

ת: שאלה מאוד לגיטימית, ומאוד כבדה, ומאוד חשובה, שנשאלת מתוך מצוקה אמיתית. אגב, התשובה מורכבת, לא תמיד מותר, לא תמיד אסור, וזה בעצמו מעיד שזו שאלה של אמת. מי שלועג לשאלה זו חסר רגישות, ועליו לעשות תשובה.


ש: ומה עם השאלה אם מותר לשתות דמעות?

ת: מי שלועג לשאלה זו יש לו לב של אבן, ועליו לקנא בשואל, שמאוד אוהב את אשתו והיא אוהבת אותו, כל כך מתרגשת שהיא בוכה, ולאות אהבה שואל אם יש בעיה לשתות את דמעותיה. זה לגיטימי לא להיות כל כך רגשני, אבל זה לא לגיטימי ללעוג לאדם עדין נפש ששואל שאלה זו.


ש: יש שצחקו על השאלה אם מותר לשמוע שיר חסידי בשירותים?

ת: לא מובן מה מצחיק. הצוחק גם צוחק על הגאון האדיר רבי שלמה קלוגר שבחכמת שלמה על שו"ע או"ח סימן מו, דן בשאלה אם מותר לחשוב מחשבות של אמונה בד' בשירותים. יש גם שאלה אם מותרות מחשבות של קדושה בשירותים כדי להינצל ממחשבות של טומאה. לא צריך לדון כל כך לכף חובה, ויש לדעת שיש אנשים בעלי יראי שמים תמימה.


ש: ולמה הרב עונה לשאלה על המדריך ששואל למה לא הכניסו אותו להדרכה?

ת: לא כל אחד היה בתנועת נוער, ואז הוא אינו יודע איזה משבר זה לא להיות מוכנס להדרכה. מותר לאדם לא להיות בתנועת נוער, אבל הוא צריך קצת שכל וקצת ענווה להבין שהוא אינו יודע הכל.


ש: אדם שאל מה זו יראת שמים, והרב ענה בכמה מילים. יש טוענים שזו זילותא: כיצד נושא שנכתבו בו ספרים רבים, אפשר להשיב במשפט אחד? זו שאלה כוללת על תשובות קצרות לשאלות עמוקות?

ת: ידוע שכתבו על כך ספרים עמוקים. גם אני הדל כתבתי כמה ספרים על יראת שמים (ספר והלכת בדרכיו, ספר תמימי דרך, פירוש על מסילת ישרים, פירוש על נפש החיים, פירוש על אגרת הרמב"ן עוד – מ"צ). אך יש גם ערך לאמירה קצרה. אתמול אשה סיפרה לי שלפני שלושים שנה שאלה אותי מה מטרת החינוך ושהשבתי במשפט קצר: לגדל אדם ישר טוב (זה ממרן הרב קוק באגרת החינוך). היא אמרה שאין ספור פעמים נזכרה במשפט זה בקשר לגידול כל ילדיה, ואין ספור ימים זה נתן לה כוחות, פרספקטיבה ונחמה. אידיאל זה עמד לפניה וכך גידלה כל ילדיה לתפארת. גם בתורה יש פסוקים קצרים, גם בתנ"ך, גם במשנה, גם בגמרא, גם בראשונים וגם באחרונים. אבל אין מה לעשות, ליצני הדור תמיד היו קיימים, וצחקו אפילו על אברהם אבינו ושרה אמנו.


ש: אבל יש אנשים שבכנות אומרים שאינם מתחברים לשו"ת סמ"ס?

ת: אף אחד לא מכריח אותם לקרוא. אפילו הרמב"ם כותב בפתיחת מורה נבוכים שמי שלא מוצא בו דבר שמועיל לו, יחשבהו כאילו לא חובר. וכן אני העני, לא מכריח אף אחד לקרוא דבריי הדלים, זה רק עבור מי שזה מוסיף לו יראת שמים.


ש: האם שאלות סמ"ס לא מפתחים עצלנות אינטלקטואלית, כאשר אדם במקום לקרוא ספרי הלכה או ספרי אמונה, שולח שאלת סמ"ס קלה?

ת: למה שוב עין רעה על עם ישראל. לא כל אחד יודע לעיין בספרים, לא כל אחד יודע איפה למצוא תשובה. לפעמים אדם נמצא במקום בו אין ספרים, חלק מהשואלים מסורתיים ואף חילוניים עם יחס חיובי למסורת. אגב, כעשרה אחוז של השואלים הם תלמידי חכמים - חלק שאני מכיר וחלק שאיני מכיר אבל ניכר שהשואל הוא תלמיד חכם, - ובודאי אינם עצלנים, הם כבר עיינו בכל הספרים, יודעים כל השיטות וכל הסברות, אך מתקשים להכריע ומבקשים עזרה וסיוע בשביל ההכרעה.


ש: אבל האם כדאי לפרסם כל שאלות סמ"ס?

ת: ודאי לא. גם אי אפשר. אני מקבל 2500 שאלות סמ"ס לשבוע, ועונה על 700 ומתפרסמות כל שבוע כ-30. מה מתפרסם? על פי שיקול דעת שזה לתועלת הרבים, שמתלבטים בשאלות אלו, או מטעים את עצמם בשאלות אלה.


ש: בכל זאת יש שאלה גדולה: האם אפשר להשיב לאדם בלי להכירו אישית, בלי להכיר את כל הפרטים וכל ההשלכות?

ת: תלוי בשאלה. יש שאלות כלליות עם תשובות כלליות. והשולחן ערוך מלא מהן. כאשר יש לקחת גורמים אישיים, אני עונה: השאלה מורכבת לסמ"ס, אנא שאל רב בשיחה ישירה, או התקשר אליי אם זה רצונך. לא צריך ליפול בכשל הלוגי של הקיצוניות: או אפשר להשיב על כל שאלה בסמ"ס או אי אפשר להשיב לאף שאלה בסמ"ס.


ש: אבל האם לא היה עדיף שהשואל יתקשר טלפונית במקום לשלוח סמ"ס?

ת: זה לא מציאותי. אפשר לקבל 400 סמ"ס ליום. אי אפשר לקבל 400 קריאות טלפון ליום. יתר על כן, אנשים רבים מתביישים לפנות בטלפון בשאלות אישיות עדינות ושו"ת סמ"ס הוא הצלתם.


ש: האם לא עדיף קשר אישי קבוע?

ת: זה חשבון של כל אחד. יש אנשים בעלי קשר אישי קבוע ששולחים סמ"ס יום-יום במשך עשר שנים.


ש: האם זה קורה שהרב טועה בתשובתו בגלל צורת השאלה בסמ"ס?

ת: בודאי. וגם בשאלות לא בסמ"ס. מי שעושה, טועה. מי שאינו עושה כלום, אינו טועה, אך הכל אצלו טעות אחת גדולה. יש פתגם: עם הארץ אינו טועה בתוספות. כמובן אין זו הצדקה לטעות, כשטועים יש ליתן את הדין, ובכל זאת יש להמשיך. פעם אמרתי זאת, הגיב אדם לעברי: אתה אומר לי?! שאלתיו: מי כבודו? השיב לי: רופא מנתח... וכבר אמר רבי מאיר אבן גבאי בספרו עבודת הקודש שלכן כתוב: "דרך חיים תוכחות מוסר", כי אי אפשר לאדם לא ייכשל, שנאמר "והמכשלה הזאת תחת ידיך". אלו דברים שאין אדם יכול לעמוד בהם אלא אם כן נכשל בהם, ואז מגיע לו תוכחות מוסר, אבל "דרך חיים תוכחות מוסר", זו דרך החיים, ומי שרוצה דרך החיים, מוכן לסבול תוכחות מוסר (עבודת הקודש ג ע – מ"צ).


ש: אבל מה לעשות אם השאלה כלל לא מתאימה לסמ"ס?

ת: אני מפנה למומחה באותו תחום. אבל גם אז, יש ערך לסעד נפשי.


ש: בסיכום?

ת: להיזהר מאוד מליצנות. עיין מסילת ישרים פרק ה. ולקחת מכל דבר לעבוד את אלהינו, כולל שו"ת סמ"ס, ולהוסיף מהם יראת שמים.


  • פורסם בשאילת שלמה 391