שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: כיצד להתיחס לתופעה החדשה של אנשים החיים על פי נטיות הפוכות?

ת: אין זה חדש. היה בדור המבול ואף כתבו כתובה (בראשית רבה כו ט), בסדום ועמורה (בראשית יט ה. ב"ר נ י), במצרים וכנען (ויקרא יח ג. ספרא שם. עי' רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא ח) ועוד.

ש: אבל בעם ישראל זה היה נדיר?

ת: נכון. לכן השולחן ערוך דילג על הלכות אלה וגם פסק ששני גברים אינם אסורים בייחוד, כי לא נחשדו על משכב זכור. אבל ייאמר לזכותם של הגויים, שלמרות פרסום מספרים גדולים שקריים, זה בכל זאת נדיר. למשל בארצות הברית, זה 1%.

ש: אבל עכשיו גם אצלנו יש מתן לגיטימציה?

ת: אין זה משנה מאומה. לא אנשים קובעים מהו טוב, אלא הטוב קובע איך יהיו אנשים. לא רלטיביזם מוסרי, אלא טוב מוחלט, טוב אלהי.

ש: יש טוענים שגם בתורה אין זה מוחלט...

ת: ידוע. פלפולי סרק. מה יכול להיות יותר מוחלט, מאשר מות ימות. כמובן, אנו לא נהרוג אף אחד. אבל זה ביהרג ואל יעבור. גם כתוב שזה תועבה (ויקרא יח כב).

ש: אם זה כה חמור, מה מוסיף הביטוי תועבה?

ת: שזה דבר מתועב לנפש קדושה. כך כותב רבי אברהם אבן עזרא ("והזכור תועבה, כי הוא דבר נתעב לנפש קדושה, אפילו בתולדה"). זו טעות נוראה. כך הסבירו בגמרא "מאי תועבה? תועה אתה בה" (נדרים נא א), וכבר האריך בזה הג"ר משה פיינשטיין שהוא מהתועבות הגדולות, ואין צריך לזה שום טעם (שו"ת אגרות משה יו"ד ד קטו. או"ח ד קטו).

ש: גם לגוי?

ת: כן. זה משבעת מצוות בני נח (סנהדרין נח א. רמב"ם הלכים מלכים ט ה). זה דבר אוניברסלי כלל-אנושי.

ש: אבל מה יעשו אנשים שנולדו ככה?

ת: קודם כל, אין זה ברור אם זו תכונה מולדת או נרכשת. אבל אין הבדל. כולנו נולדנו עם יצר הרע. לכל אחד יצר הרע משלו. זה סוג של יצר הרע.

ש: זה סוג של יצר הרע?!

ת: כן. גם הגרמ"פ מזכיר זאת (שו"ת אגרות משה אה"ע ד קיג). לכן הוא "מנוול ומאוס" (שם), בעצם ככל יצר הרע. הוא מנוגד לטבע האנושי, זה מרד באל (שם או"ח ד קטו).

ש: אז מה יעשה האדם שנולד עם יצר הרע הזה?

ת: כמו כולנו, שעלינו להילחם נגד היצר. זה האלף-בית של היהדות, וגם של האנושות. עיין מסילת ישרים פרק א שהאדם נמצא במלחמה חזקה. וכן כתב רבי יצחק ערמה בעל עקדת יצחק שהאדם נברא לוחם.

ש: אבל מה יהיה הדין אם הוא לוחם ולוחם והיצר עדיין נשאר?

ת: כך זה כמעט כולנו. היצר הרע מטריד אותנו כל החיים. אנו לא בדרגת דוד המלך שהרגו בתענית, או בדרגת אברהם אבינו והאבות שהם הם המרכבה. הדבר מבורר בפסיכולוגיה האלהית של ספר התניא. מוסבר בהתחלה שאדם שכולו יצר טוב, הוא צדיק גמור. אדם שכולו יצר רע, הוא רשע גמור. אדם ששני היצרים פוקדים אותו, הוא בינוני. ובעצם ספר התניא נקרא "ספר של בינונים". הוא מביא שרבה אמר: אני בינוני. הא כיצד?! אמנם היו לו שני יצרים, אבל מעולם לא חטא ,לא במעשה, לא בדיבור ולא במחשבה.

ש: מלחמת עד! זה מייאש!

ת: לא. זה תפקידו של האדם בעולם. מרן הרב קוק כתב שלא יפונה ליבו של אדם, אם אחרי הרבה שנים של עמל, הוא עדיין נמצא באותה נקודת מאבק התחלתית. לא לשוא הוא עמלו. זה תפקידו "לעבוד ולמשא". והוא חפץ במצוה עצמה (שמונה קבצים ח לו).

ש: אז אדם בעל נטיות הפוכות שמתגבר על יצרו ולא חוטא, הוא בעצם צדיק?

ת: ודאי. איזהו גיבור, הכובש את יצרו (אבות ד).

ש: אז הוא יכול לפרסם שיש לו נטיות הפוכות ושהוא לא חוטא, ויהיה מושא להערצה!

ת: חלילה. כמו שאין אדם מפרסם שיש לו יצר הרע לנאוף אך הוא מתגבר, או יצר הרע למשכב בהמה והוא מתגבר. אדם לא צריך להתגאות שיש לו יצר הרע אלא להתבייש נורא.

ש: זה דומה לניאוף ומשכב זכור?!

ת: כן. זה סדר הפסוקים בתורה: ניאוף (ויקרא יח כ), עבודת המולך (כא), משכב זכור (כב), משכב בהמה (כג). אתה רואה שמשכב זכור נמצא בין ניאוף לבין משכב בהמה.

ש: אם עצם הנטיה היא בזויה, וכך גם יוצא מדברי הגר"מ פיינשטיין, מה הוא יכול לעשות? הרי הוא נולד עם תכונה זו?

צ: יש מצוה לשנות תכונות רעות, כדברי הרמב"ם, והוא מדגיש שאין זה משנה, אם מידה זו מולדת או נרכשת, יש מצוה לשנותה, ויש אפשרות לשנותה (הלכות דעות פרק א). לאדם יש בחירה חופשית. כמובן, אין זה קל, אבל אפשר לפנות לעזרה. הרמב"ם כותב בשמונה פרקים, שמי שחולה פונה לרופא, וכך מי שיש לו מידה רעה פונה לרופא נפשות. בארצות הברית, כל שנה, אלפי אנשים מתרפאים מזה.

ש: מה פירוש מתרפאים?

ת: האדם כבר לא נמשך לגברים, אלא מתחתן ומאוהב מאוד באשתו. כמובן, אין זה קל, צריך עזרה מקצועית.

ש: "עצת נפש"...

ת: לא ."עצת נפש" אינו מסגרת מטפלת אלא קו סיוע של עידוד והכוונה (02-6541899. 072-2160688. ימי שני וחמישי בשעות 20:00 עד 23:00). יש גם קו טלפוני מקביל לנשים "נפשך".

ש: אם הזכרנו נשים. גם הן אסורות בנטיות הפוכות?

ת: ודאי. זה נקרא בגמרא נשים המסוללות (יבמות עו א. שבת סה א), שהן פסולות לכהונה משום זנות (שם). וכן נפסק שאסור ברמב"ם (הלכות איסורי ביאה כא ח) ובשולחן ערוך (אה"ע כ ב) ועיין שם ביאור הגר"א. אבל זה פחות חמור מאשר לגברים. ויש בזה מחלוקת בין הרמב"ם והלבוש לבין הפרישה בשם הטור.

ש: ומה יהיה אם שני גברים עם נטיות הפוכות יחליטו לגור יחד אבל יימנעו ממשכב זכור?

ת: ודאי לא. קודם כל, גם שאר ביטויים גופניים הם אסורים - או מן התורה או מדרבנן. שנית, אמרנו ששני גברים אינם אסורים ביחוד, כי לא נחשדו על משכב זכור, אבל אלו כן חשודים ולכן אסורים. שלישית, גם מחשבה של עריות אסורה.

ש: מחשבה?!

ת: כן. הבאנו בשם התניא שרבה לא חטא לא במעשה, לא בדיבור ולא במחשבה. יש אפילו צד שהרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כט ט). וכתוב בפירוש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ואסור להרהר בעבירה ובזנות (ברכות יב ב. סהמ"צ לרמב"ם ל"ת מז. ספר החינוך שפז).

ש: אבל גם אם אינו חי עם גבר, בהכרח יקפצו לו הרהורי עבירה?

ת: כן. זה קורה לכולנו. אבל יש להתגבר מיד ולדחות אותם. גם זה מבואר בספר התניא.

ש: זה קשה!

ת: ודאי זה קשה. אבל זה אושרו של האדם להיות טהור.

ש: ומה עם הרעיון ששני גברים שחיים יחד יאמצו ילד? וכן שתי נשים?

ת: זה להוסיף חטא על פשע. מסכן הילד. ילד צריך אבא ואמא.

ש: אבל אותם אנשים רוצים לממש את הנטיה האבהית והאמהית שלהם?

ת: אבל לא על חשבון הילד!

ש: ומה אם איש הפוך יתחתן עם אשה הפוכה וכך יהיו להם ילדים?

ת: ילד צריך לא רק אבא ואמא אלא אבא ואמא אוהבים אחד את השני. עיין ספר החינוך שזה הטעם של נקי יהיה לביתו שנה, כדי שיבנו אהבה ביניהם ואז הילדים יהיו מאושרים.

ש: לסיום, האם מצות ואהבת לרעך כמוך קיימת כלפי בעלי נטיות הפוכות?

ת: ודאי. אנו אוהבים אותם ושונאים את מעשיהם. וכיון שאנו אוהבים אותם, אנו שואפים לעזור להם שיהיו להם חיים יותר מאושרים.

• פורסם בשאילת שלמה 549

==

==