שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: יש אומרים שבעוד 10 שנים, אוכלוסיית העולם תעלה ל-8.5 מיליארד אנשים. כיצד יהיה מזון לכולם? כבר היום יש קושי!

ת: זה ביטוי עדין. יש 800 מיליון רעבים, וכל יום 30 אלף מתים מרעב. גם במדינת ישראל יש רעב, אמנם לא רעב כמו במדינות אחרות, אבל בכל זאת רעב.

ש: אם כן מה הפתרון? גם הבנתי שכדי לייצר יותר מזון, זו תהיה טעות לפגוע בטבע, כי בעתיד נשלם על כך ביוקר.

ש: בודאי יש פתרון. רבונו של עולם הכין מזון לכל בריותיו. אבל בתנאי שלא נחטא באובדן מזון. זורקים לפח כל שנה 1000 מיליארד דולר של מזון. במדינת ישראל 35% מהמזון מוצא דרכו לפח, כאשר חלק גדול ממנו ראוי לאכילה.

ש: מי זורק?

ת: כולם. היצרן, התעשיין, החנות, המסעדה, הצרכן. כולם אשמים. זה מחריד, לפעמים זורקים ירק כי הוא נחשב לקטן מדי או כי יש בו פגם אסתטי. לפעמים בגלל שעבר את התאריך.

ש: אז מה הפתרון?

ת: חקיקה שאסור לזרוק מזון אלא יש לתתו לארגונים שמחלקים אותו לעניים. ואם זה לא מתאים לבני אדם, אפשר לתת לבעלי חיים, או לזבל עבור חקלאות.

ש: ומה עם האדם הפרטי בביתו?

ת: לחנך את הילדים בבית ספר מגיל הרך על איסור בל תשחית.

ש: ואם כל זה לא יעזור?

ת: אז יש לייצר מקורות מזון חלופיים. למשל בשר נצרך כדי לספק חלבונים. אבל אפשר להפיק אותם מסויה. וכן הגויים יוכלו לאכול כל מיני חרקים.

ש: ואנו יכולים לאכול ארבה?

ת: אמנם לתימנים יש מסורות על חגבים כשרים. אבל לא אצל אחרים. נכון שהם בריאים מאוד ומזינים מאוד, אבל הט"ז וערוך השולחן כותבים שמעולם לא שמענו שיש היתר. נשאר לנו סויה. וכן כבר הצליחו לייצר בשר מלאכותי.

ש: אבל זה על יסוד תאי בשר. זה כשר? זה בשרי?

ת: נראה שזה כשר ופרווה. אך יש לחכות לפסיקת גדולי הדור. זה יחסוך הרבה מים. אבל בינתיים הוא יקר מאוד וגם לא כל כך טעים.

ש: ומה במקום חסה וכדומה?

ת: אצות. יש כמות אדירה בטבע. יש כבר שאוכלים אותם.

ש: לכאורה אין שם בעיות של כשרות.

ת: אבל צריך הכשר, בגלל שהם מאוד נגועות בחרקים ובתולעים.

ש: אם כך, מזון העתיד יהיה גם יותר בריא.

ש: אנו מקווים. כי בינתיים כמות אכילת סוכר ושומן, היא אסון נורא.

ש: בעצם למה הם מזיקים?

ת: כי האדם אינו בנוי עבורם. בתחילת ההיסטוריה הוא היה צייד-לקט, כלומר אכל בשר וצמחים, וזה הספיק לו בהחלט, בלי שתיה מתוקה, גלידה ופיצה. במשך הזמן, הרגליו השתנו. מצד אחד, החקלאות התפתחה לטובה, ויש לנו יותר ירקות, דגנים, בשר ומוצרי חלב. אבל היא גם יצרה יותר שומנים וסוכרים, ומאז מאה שנה, האדם אוכל יותר ויותר מוצרים תעשייתיים, כגון ביסקוויטים וצ'יפסים, מלאים סוכר ושומן, בגלל שאנו מאוהבים בהם, ומשתגעים מהנאה. לכן התעשיינים מוסיפים סוכר לכל דבר. יתר על כן, אותו מזון תעשייתי הוא זול וקל להכנה. התוצאה היא שהאדם הולך ומשמין וזה מאוד מסוכן, גורם מחלות קשות שונות.

ש: אז אדם צריך להיות סגפן?!

ת: לא. המזון הטבעי הוא גם טעים מאוד, אבל מעל הכל, מתאים לגוף שלנו.

ש:החברה גם מעודדת אנשים לאכול ולאכול. מפארים מסעדות, יש טיולי מסעדות, והספרים הכי נמכרים הם ספרי בישול.

ת: כן. הכנת המזון הפכה למין אומנות, לצערנו. יש תחרויות מטבח וזללנות.

ש: אז יש להעדיף מזון BIO, חקלאות אורגנית?

ת: ודאי. זו חקלאות שמכבדת את הטבע ומספקת מזון בריא. מגדלים את המזון בזמן הנכון וקוטפים אותו בזמן הנכון. לא משתמשים בחומרים כימים כדי להדביר חרקים ולזבל את האדמה, אלא משתמשים בשיטות טבעיות, כגון מלחמה ביולוגית וקומפוסט. בעלי החיים גדלים מרווחים ולא צפופים.

ש: אם כן, זה אידאל גדול?

ת: לא כל כך. המתנגדים מציינים שהשינויים לעומת המציאות הרגילה הם מזעריים. שנית, צורכים יותר מים, יותר שעות מיכון. שלישית, העובדים בזה בעולם, משועבדים לעבודת פרך ומקבלים משכורת אפסית, כדי להוריד עלויות. רביעית, גם אחרי כל זאת, זהו מזון מאוד יקר. הקיצור, לא פשוט.

ש: אולי נהיה צמחוניים? מרן הרב קוק כתב בשבח הצמחונות.

ת: הוא כתב, אבל לא פסק שחייבים להיות צמחוניים. זה חזון עתידי רחוק. הוא כותב בעין איה על מעשר שני: קודם לדאוג למשפחה, אחר כך לעם ישראל, ואז למין האנושי, ולבסוף לבעלי חיים. לכן, בינתיים צמחונות היא חשבון אישי, וגם פותרת בעיות של צער בעלי חיים ושל כשרות.

ש: אבל האם מזון צמחוני דיו לבריאות?

ת: בתנאי שהוא מאוזן על ידי הדרכה של מומחי מזון. יש להשלים בדרך אחרת את יסודות המזון שיש בבשר. למשל, לצרף דגנים כמו אורז עם עדשים, בשביל צרכי הגוף בברזל.

ש: אם כבר הגענו לכך. חייבים לצחצח שיניים?

ת: בודאי. כדי לחסוך עששת, בגלל החיידקים ששוכנים בפה. לילד יש 20 שיני חלב שמתחלפות. למבוגר יש 32 שלא מתחלפות. הן חיוניות לאכילה וגם לדיבור, לגבי אותיות דטלנ"ת. השן היא דבר חי עם עצבים בפנים. אסור שתיפגע על ידי החיידקים.

ש: כל כמה פעמים יש לצחצח שיניים?

ת: אחרי כל ארוחה וכן כשקמים בבוקר וכשהולכים לישון.

ש: זה יוצא הרבה?

ת: אבל כדאי. וכאמור לעיל, להימנע מלצרוך סוכר בין ארוחה לארוחה.

ש: ובסיכום?

ת: שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו.

• פורסם בשאילת שלמה 576

==

==