שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: האם כל אחד מדליק בבית או רק האבא?

ת: אשכנזים, כל אחד, ספרדים, האבא בשביל כולם (שו"ע ורמ"א או"ח תרעא ב).

ש: מה דין רווקה החיה לעצמה?

ת: ודאי מדליקה אך לא בחוץ משום צניעות (כיון ש"אף הן היו באותו הנס". שבת כג א. חת"ס שם).

ש: אם אבי הדליק בבית ולא הייתי נוכח, אני יוצא ידי חובה?

ת: כן. כי התכוון להוציא אותך ידי חובה (שו"ע שם).

ש: אם אני לא בבית ואשתי מדליקה, אני יוצא ידי חובה?

ת: כן (שם).

ש: אם אני בשטח בחנוכה, אני יכול להדליק?

ת: לא. רק בבית או באוהל (עי' הליכות שלמה מועדים פרק יד סעי' ח. מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ג סעי' ב).

ש: מה דין מחסום צבאי מכוסה או עמדת שמירה מכוסה?

ת: אין זה בית. אך אפשר להדליק בלי ברכה. אבל אפשר להדליק בברכה בביתן שמירה קבוע (שם).

ש: אם אני מתארח אצל משפחה, אני יוצא ידי חובה בהדלקתם?

ת: לא. אין זה ביתך. אלא אם כן אתה דר שם ימים מספר (פס"ת תרעז ד).

ש: אם נסענו ונחזור הביתה מאוחר בלילה, האם למנות שליח?

ת: לא. זה מטריח. אלא אפשר להדליק מאוחר בתוך הבית. שבט הלוי דלא כגריש"א וגרשז"א (שו"ת שבט הלוי ח"ד סוס"י סו. גריש"א בשבות יצחק פ"ז אות יד. גרשז"א הליכות שלמה חנוכה פי"ד הגה 65).

ש: חייבים להדליק בשמן זית?

ת: לא. זה הידור. כמובן בתנאי שדולק טוב (שו"ע או"ח תרעג א. הלכות חנוכה להגר"מ אליהו סעי' מח. ילקוט יוסף מועדים ריז).

ש: שמן לא כשר?

ת: אסור. אבל מותר שמן כשר בלי הכשר (עי' דעת תורה למהרש"ם תרעג א. שדי חמד כרך ט מערכת חנוכה סי' יב).

ש: אפשר להדליק חלק נר חלק נר חלק שמן?

ת: לא, כי זה נראה כאילו הם של אנשים שונים (מ"ב תרעג סק"ב שעה"צ סק"א. יקלוט יוסף מועדים ריד).

ש: מה צריך להיות המרחק בין הנרות?

ת: שלא ימיסו זה את זה, ושהלהבות לא תתחברנה (עי' מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ב הערה יא בשם הגר"מ אליהו).

ש: חנוכיה חשמלית כשרה?

ת: רק בלית ברירה ובלי ברכה (פס"ת תרעג א).

ש: בשעת הדחק שאין לי נרות, כמה להדליק?

ת: נר אחד (שבת כא ב).

ש: איפה מדליקים בחוץ?

ת: בחלל הפתח, בצד שמאל לנכנס מול המזוזה, בגובה בין שלוש טפחים לעשרה טפחים, 24 ס"מ-80 ס"מ (שו"ע או"ח תרעא ו. מ"ב ס"ק לד).

ש: מתי מדליקים?

ת: אשכנזים עם השקיעה, ספרדים וחסידים עם צאת הכוכבים. אם איחר, - בחוץ אפשר כל זמן שאנשים עוברים ושבים ברשות הרבים, ובבית, כל זמן שבני הבית ערים (פס"ת תרעב א).

ש: האם אפשר להקדים?

ת: אם יש הכרח, אפשר מפלג המנחה, שעה ורבע זמנית לפני השקיעה. אך הנרות צריכים לדלוק עד חצי שעה אחרי הלילה (שם ב).

ש: מותר לאכול לפני ההדלקה?

ת: אכילת עראי (שם א).

ש: ערב שבת, כיצד מדליקים נרות?

ת: צריך שידלקו חצי שעה אחרי הלילה. אם אין לו נרות ארוכים, ישתמש בנרונים של שבת (פס"ת תרעט א).

ש: מותר להעביר את החנוכיה אחרי הדלקתה למקום אחר?

ת: לא (שבת כג א. שו"ע או"ח תרעב ב).

ש: אם אנו יוצאים מהבית, מותר לכבות נרות חנוכה?

ת: כן, אחרי חצי שעה של החובה (שו"ע או"ח תרעב ב. מ"ב סק"ז. חידש החזו"א לכבות הנרות חנוכה לאחר חצי שעה שאין צריך יותר. עי' חוט שני הלכות חנוכה בדעת החזו"א).

ש: האם מותר לזרוק לפח שאריות הנרות, השמן והפתילות?

ת: בתוך שקית משום כבוד תשמישי מצוה (שו"ע או"ח תרעז ד. עי' מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ה הערה נא בשם הגר"מ אליהו).

ש: איך מדליקים נרות חנוכה בכותל, הרי אינו בית?

ת: הוא בית-כנסת, הכי קדוש בעולם (שו"ת אז נדברו ו עה. שו"ת רבבות אפרים ד קסג אות סג. חזו"ע חנוכה מז. והגרי"ש אלישיב, שהמדליקים בכותל המערבי יכולים לברך רק כשמדליקים בתוך המערה, שהיא מקורה ודומה לבית, אבל אין לברך על ההדלקה ברחבת הכותל, כשם שאין ל'הומלס' – חסר בית – לברך על הדלקה ברחוב. אשרי האיש – מועדים עמ' רסב. אולם הראשון לציון הרה"ג הג"ר יצחק יוסף כתב שאין זה מוכרח, כי יש אומרים שחובת ההדלקה היא על הגברא ולא על הבית, וכמו שכתב בשו"ת ציץ אליעזר [טו, כט] שאפשר להולכי דרכים להדליק בדרך. וכן דעת הערוך השולחן [או"ח תרעז, ה]. וכל שכן בכותל המערבי שהוא מדין פרסומי ניסא לרבים, ולכן נוהגים להדליק נרות חנוכה בברכה בכל מסיבה, כמו בחתונה, ובר מצוה, ובת מצוה, וסעודת שבע ברכות. אלא אם מתפללים שם ערבית עדיף יותר, אבל אין זה מעכב. וגם אביו הגר"ע יוסף היה נוהג לברך על הדלקת נרות חנוכה שברחבת הכותל המערבי, כיון שהוא מקום הקבוע לתפילה ודינו כבית הכנסת. עלון בית מרן – עלון מס' 51 ו79).

ש: אפשר להדליק נרות חנוכה באירוע ציבורי?

ת: אם מתפללים שם עתה מנחה וערבית. אם לא, אז בלי ברכה (שם).

ש: מדליקים תוך כדי ברכה או אחריה?

ת: לאחריה. תוך כדי אמירת הנרות הללו (שו"ע או"ח תרעו ד. מ"ב סק"ח. ילקוט יוסף מועדים רכו).

• פורסם בשאילת שלמה 524