שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: אני מתפלל זמן רב על משהו וזה לא בא, אז אני מאוד מאוכזב.

ת: תפילה אינה קסם, אינה תחבולה, אלא תחנונים. ד' מחליט אם להיענות או לא.

ש: אז התפללתי לשוא?

ת: לא. תמיד תפילה פועלת, אך לאו דווקא בדרכים שאנו חושבים, אלא מה שרבונו של עולם מחליט שהוא טוב.

ש: אם ד' יודע מראש מה אני צריך ומה טוב לי, אז למה להתפלל?

ת: כי זה רצונו שנתפלל. למה האמהות שרה רבקה ורחל היו עקרות, כדי שתתפללנה, וד' מתאוה לתפילתם של צדיקים. וגם לתפלה שלנו שאינינו צדיקים.

ש: למה ד' מתאוה שנתפלל?

ת: כי התפילה מזככת את האדם, מטהרת אותו ומקדשת אותו.

ש: איך?

ת: בזה שאנו מבטאים רגשות טהורים וקדושים.

ש: אבל אני רק בן אדם ויש לי גם רגשות לא טהורים?

ת: אז אין להביע בתפילה אותן רגשות. כמו בגמרא על אדם שאהב אשה, אך התחתנה עם אחר, ואז התפלל שאותו אדם ימות, או שהוא בעצמו ימות, או שהיא תמות.

ש: אך איך אדע אם רגשותיי טהורים?

ת: עיין בקיצור שולחן ערוך מה טוב ומה רע. אך בגלל זה חכמים תיקנו לשון תפילה כדי שהכל יהיה קדוש.

ש: אז אני מתפלל כדי להשיג את המבוקש או אני מתפלל כדי להזדכך?

ת: אנו מתפללים בתמימות לד' כדי שימלא בקשותינו. אין לערבב בתפילה ידיעות אמוניות. תפילה היא שפיכת נפש לד' ולא לימוד תורה. לפני התפילה לומדים על התפילה, אבל בתפילה עצמה, מתפללים, כמו תינוק בן יומו.

ש: למה שלא נחשוב שאנו מתפללים כדי להזדכך?

ת: כי אז זה לא תפילה, אלא סוג של מדיטציה לשם טיהור פנימי. כמובן, גם זה חשוב מאוד, אבל זה לא תפילה.

ש: אבל, האם בתפילה, אני מבטא רגשות טהורים, או אני הופך את הרגשות שלי לטהורים?

ת: גם וגם.

ש: איפה כתוב בתורה שתפילה מטהרת רגשות?

ת: לעובדו בכל לבבכם. עבודת ד' שברגש.

ש: ואיך התפילה משנה את ד' ואת רצונו.

ת: חס וחלילה. ד' אינו משתנה. האדם משתנה וכיון שכן, החלטת ד' משתנה. משל למלך שהחליט: פלוני שחטא ייענש אך אם יבקש סליחה לא ייענש. כך שאין בקשת סליחתו משנה את רצון המלך.

ש: אז עלי לחשוב בתפילה שאני משתנה ואז ד' ימלא בקשתי?

ת: לא. כבר אמרנו שיש להתפלל בפשטות ובתמימות.

ש: ואם אדם מחליט לוותר על מה שרוצה ולא להתפלל?

ת: עליו להתפלל. בשביל זה ד' יוצר את החסרון. אדם שאינו מתפלל, חייו אינם חיים. חסרה לו עבודה שבלב.

• פורסם בשאילת שלמה 605