שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: מה מקור ט"ו בשבט בתורה?

ת: אין מקור בתורה. אלא כתוב בגמרא שט"ו בשבט הוא התאריך שמבדיל בין פירות השנה שעברה לפירות השנה הבאה לעניין הפרשת תרומות ומעשרות (ראש השנה טו, א). אבל לא כתוב בתורה חג.

ש: ומה בשולחן ערוך?

ת: גם לא כתוב אלא שאין אומרים תחנון בט"ו בשבט (שו"ע או"ח קלא ו).

ש: יש חשיבות להיום?

ת: מרן הרב קוק כתב: "על פי המנהג יש בו [בט"ו בשבט] איזה רושם של יום חגיגה, של התעוררות לתחייה יישובית בארץ הקודש" (אגרות הראיה ב, עמ' סא).

ש: יש חובה לאכול חמישה עשר פירות?

ת: יש מנהג קדום אצל האשכנזים לאכול פירות באותו יום (מ"ב שם ס"ק לא), והספרדים ("פרי עץ הדר" - סדר לימוד לליל ט"ו בשבט) להרבות במיני פירות של אילנות. אך לא מוזכר מספר חמישה עשר כמניין ט"ו.

ש: אפשר לאכול כל פרי?

ת: טוב לחזר דווקא אחרי פירות שאין לאדם הזדמנות לאכול במשך כל השנה (מ"ב רכה ס"ק יט. ע' ירושלמי סוף קידושין).

ש: מה עדיף פירות מארץ ישראל שאינם משבעת המינים משבעת המינים שיובאו מחו"ל?

ת: יש להדר אחר פירות משבעת המינים. אולם עדיף פירות מארץ ישראל שאינם משבעת המינים משבעת המינים שיובאו מחו"ל. זאת משום שריבוי פירות בארץ קודשנו הוא סימן של הגאולה (סנהדרין צח א. רש"י) והשכינה שורה בארץ ישראל, והיא נספגת בפירות (ב"ח או"ח רח). לכן, רבנו הרב צבי יהודה קוק היה קורא לבננה מא"י: "הבננה הקדושה".

ש: האם חייבים ליטול ידיים לאכילת פירות ארץ ישראל?

ת: לא חייב ,אך הנהגת מרן הרב קוק: "לחיבת קדושת פירות ארץ ישראל, היה משתדל ליטול ידיו לאכילתם" (לשלשה באלול ס' עח).

ש: אילו פירות יש לאכול קודם?

ת: שבעת המינים.

ש: מה סדר אכילת שבעת המינים?

ת: זית, תמר, ענבים, תאנה ורימון (ע' שו"ע או"ח ריא א-ב).

ש: האוכל גם מפירות א"י וגם מפירות חו"ל, איך לברך בברכת מעין שלוש?

ת: יש לברך "על פירותיה", כי פירות ארץ ישראל חשובים יותר (ס' שיח הפסח עמ' קה בשם הגרי"י קניבסקי ה"סטייפלר" והגרי"ש אלישיב).

ש:יש עוד דברים שאפשר לעשות?

ת: יש שנהגו לנטוע פרי עץ בט"ו בשבט.

• פורסם בשאילת שלמה 530