שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלות ותשובות בענייני חתונה

מי מלווה את החתן וכלה?

שאלה: האם מותר בחתונה להורי החתן ללוות את החתן ולהורי הכלה ללוות את הכלה?

תשובה: המנהג בארץ ישראל אינו כזה. המנהג מצד הצניעות הינו ששני האבות לוקחים את החתן ושתי האמהות לוקחות את הכלה. כך נהוג היה בארץ ישראל בכל הדורות. כך היה המנהג גם באמריקה. בשו"ת משנה הלכות (ח"ג ס' קמ"ז וח"ב תנינא ס' רו), כותב הרב מנשה קליין שתי תשובות חריפות על מה שזה אינו בסדר שהתחילו לשנות את המנהג הזה. אעפ"י שבאמריקה יש שנהגו ככה, בארץ כמעט ולא נהגו. לכן, זה לא דבר טוב. על כל פנים, לא צריך לריב על שום דבר, אלא ישאלו את הרב שלהם ומה שיאמר הרב, יעשו. כשאנשים שואלים אותי אני אומר שצריך לנהוג ככולם. לפעמים נזדמן לי שלא שואלים אותי, ואני בא לערוך חופה וקידושין, ואני רואה שכל זוג הורים לוקחים את בנם או בתם. כמובן, אני לא אומר שום דבר, זה אינו הזמן ואינו המקום. לא צריך לריב, אבל כדאי להמליץ שכל אחד ישאל את רבו.

ישיבה נפרדת בחתונה

שאלה: מה עושים כשההורים אינם מסכימים לישיבה נפרדת בחתונת ילדיהם?

תשובה: קודם כל, זו אינה החתונה של ההורים, זו החתונה של בני הזוג. האיש מקדש את האישה, ולא ההורים מקדשים. למה צריך כל כך להתערב? תן להם לשמוח איך שהם רוצים לשמוח, בלי להתערב.

כעת אני עובר לבנים. אכן, באמת צריך להיות נפרד, אלו הלכות מפורשות אפילו בספרים הפשוטים כמו בקיצור שלחן ערוך (סימן קמט, א) שם מובא, שאם

יושבים מעורב, לא אומרים 'שהשמחה במעונו', אין שמחה במעונו של הקב"ה, אל יש צער כשהוא רואה דברים כאלה. אמנם הלבוש (לבוש החור, ליקוטי מנהגים לו) אמר שאע"פ שיושבים מעורב ניתן להגיד את ה'שבע ברכות' עם 'שהשמחה במעונו', כיון שהיום כבר רגילים בזה. כתבו האחרונים, כשהלבוש אמר דברים אלו, זה היה בדור של הלבוש שהיה צנוע – בלבוש! - אבל עכשיו, המצב נורא ואיום. לכן, אם הבנים עומדים על שלהם וזה אפשרי, מה טוב.

אם זה בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי. מה שעושים במקרה כזה, עושים אזור גברים, אזור נשים, אזור מעורב. מי שרוצה נפרד, יש נפרד. מי שרוצה מעורב, יש מעורב. גם כשרוקדים צריך מחיצה, שהרי אסור לנשים לרקוד לעיני גברים.

צלם לנשים בחתונה

שאלה: האם מותר לצלם לצלם נשים בחתונה? ומה תעשה אשה במקרה כגון זה?

תשובה: באופן כללי החרדים מקפידים שתהיה צלמת לנשים וצלם לאנשים. ברור שיש להקפיד על הדבר הזה, שהרי אסור לנשים לרקוד לעיני גברים, כיון שאסור לגבר להסתכל על נשים. איש שהולך למכולת והוא רואה שם את המוכרת לשנייה, זה לא נאסר. אבל אם נשים רוקדות בחתונה א"א להסתכל, והרי הצלם מסתכל. לא רק שהוא מסתכל, אלא זו גם עבודתו להסתכל שהרי אם הוא לא מסתכל הוא לא יכול למלא את תפקידו.

יש אומרים שהצלם דינו כרופא. כתוב שהרופא טרוד בעבודתו, והוא לא שם לב ליופי של אישה. אבל פה המצב הפוך, הצלם חייב לשים לב ליופי, שהרי הוא צריך לצלם דברים יפים. לכן, אם יש צלם צריך להפסיק לרקוד ולבקש ממנו בעדינות לצלם במקום אחר.

חובת "שבע ברכות"

שאלה: האם חייבים לעשות 'שבע ברכות'?

תשובה: אין מצווה לעשות 'שבע ברכות'. 'שבע ברכות' נועד כדי לשמח חתן וכלה ולא צריך לקיים 'שבע ברכות' בכל סעודה, פעמיים ביום. לכן קנה המידה הוא שמחת החתן והכלה. לפעמים חתן וכלה רוצים לעשות 'שבע ברכות' פעם אחת עם המשפחה, פעם אחת עם חברי החתן, פעם אחת עם חברי הכלה וכו'. בזמנים עתיקים, מובא בשו"ת חתם סופר (אה"ע קכג ועיין פתחי תשובה, חושן משפט ס' ז ס"ק יג), היו נוהגים לעשות 'שבע ברכות' רק פעם אחת, בסעודה של החתונה. פעם חתן עשה 'שבע ברכות' בשבת, ולעזה עליו כל המדינה. במילים אחרות, לא חייבים לארגן 'שבע ברכות'. אלא, אם ישנם עשרה אנשים שיתקבצו יחדיו לשמח חתן וכלה, אז אומרים 'שבע ברכות'. קנה המידה הינו איך זה משמח את החתן והכלה. (עיין הליכות שלמה עמ' 325 הערה 27 – גם עיין ספרו של הג"ר אבינר רעים אהובים עמ' 167-169 שזוג יכול לוותר על 'שבע ברכות' אם הוא מעדיף ללכת לירח דבש).

קיבוץ נדבות לצרכי חתונה

שאלה: מי שאין לו כסף לשבת או לחתונה, האם לקבץ נדבות?

תשובה: בוודאי אין לקבץ נדבות. קיבוץ נדבות הינו דבר לגיטימי בעבור צרכים הכרחיים כמי שאין לו מה לאכול או כמי שאין לו תרופות, אבל לא לצורך דברים שהינם מעבר לדברים חיוניים. זה מובא בסוף משנה פאה (ח, ט): כל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. כלומר, יש לאנשים לב טוב. אם ישנם דברים חיוניים כמו מזון ותרופות יש לבקש. אבל, אם זה לצורך מותרות, דבר שלא נצרך מבחינה בריאותית., אין לבקש. כתוב בגמרא "עשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות" (שבת קיח, א. פסחים קיב-קיג). עדיף לאכול בשבת אוכל של חול, אוכל פשוט כמו לחם עם מלח, ולא לבקש כסף מהבריות. ברם, אם אין לאדם מה לאכול, ניתן לבקש.

אותו הדין לעניין חתונה. צריך להתחתן, אבל מי שאין לו כסף, לא צריך לעשות חתונה מפוארת. יש לי חברים שלא היה להם כסף: אחד עשה את החתונה באיזו רחבה והביא סנדוויצ'ים לחברים. כל החתונה עלתה לו חמישים שקל.. חבר אחר הזמין אותנו לרבנות, שם יש אולם קטן, היינו עשרה. שתינו בקבוק קוקה-קולה ואכלנו עוגה. עלתה לו כל החתונה עשרים שקל. להתחתן זו מצווה, אך אין דין לעשות חתונה מפוארת. בירושלים בישוב הישן, וגם בפולניה, אנשים היו עניים ולכן עשו חתונה שעה לפני כניסת השבת. אח"כ התפללו ערבית ואכלו סעודת שבת, וזו הייתה סעודת החתונה. אם אדם רוצה לחיות עם מותרות, זה חשבון אישי. אבל לחיות עם מותרות מכסף של אחרים, זה דבר שאין לו שחר.

מתנה בשמחה

שאלה: האם חייבים לתת מתנה כלשהיא כשמוזמנים לאיזו שמחה?

תשובה: לא, לא נפסק כדבר הזה. אעפ"י שכתב הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב (ח"א ס' כד) שהמתנה שאדם נותן כשהוא בא לחתונה חייבת להיות לפחות כגודל המנה שנותנים לו, כי הרי הוא בא לשמח את החתן והכלה ולא בא לאכול על חשבון חתן וכלה. אבל זה לא חייב להיות ככה. יש אנשים המוציאים המון כסף על חתונות ואי אפשר להגיד לאדם שמזמינים אותו: 'אתה תספוג את ההוצאות'. הוא יכול לומר: 'אני לא ביקשתי שיהיה כ"כ יקר. למה מחייבים אותי'? ישנם גם אנשים עניים שלא יכולים לתת מתנה גדולה. לכן, אי אפשר לחייב.

• תודה לאיתמר סג"ל על העריכה.