שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־09:11, 2 באפריל 2019

ש: אפשר לערוך חופה בין השמשות?

ת: לא לכתחילה. אם אין ברירה, לכתוב בכתובה את התאריך המאוחר (שו"ע הגר"ז חו"מ עדות ושטרות יז כג).

ש: אם יש גר או גיורת ומתביישים שידעו, אפשר לדלג על זה בכתובה?

ת: כן. רק לא לכתוב פלוני בן פלוני אלא שם פרטי ושם משפחה.

ש: אם האב גוי?

ת: כנ"ל שם פרטי ושם משפחה (אוצה"פ סו קיז).

ש: מה כותבים אם הוא מאומץ?

ת: שם אביו הביולוגי. ויאם האב המאמץ מתנגד, אז: בן פלוני שגדלו.

ש: איזה סכום יש לכתוב בכתובה?

ת: אין הגדרה. אך לא להגזים (הרב נוהג לרשום אלף גרם זהב טהור).

ש: האם קרוב משפחה יכול להיות עד?

ת: לא. כמובן יש בזה פרטים לפי הקירבה. אך ראוי לא לכבד אף קרוב משפחה.

ש: האם יהודי לא שומר מצוות יכול להיות עד? ולברך אחת משבע ברכות?

ת: לא (שו"ע חו"מ לד). גם לא.

ש: קנין סודר של החתן, של מי הסודר?

ת: לא משנה, העיקר שלא יהיה של החתן, ויש מקפידים שיהיה של העדים (הנישואין כהלכתם יא ריז).

ש: האם חייבים לעשות חופה תחת כיפת השמיים?

ת: כך נוהגים אשכנזים (אגרות הראיה א קנד). אלא אם כן מזג האוויר אינו מרשה כלל (שו"ת אגרות משה אה"ע א צג). ספרדים, לא צריכים (שו"ע שצא ג. שו"ת יביע אומר ג אה"ע י. כתב הראשון לציון הג"ר יצחק יוסף, שתלמיד חכם העיד, כי פעם אחת הגרא"מ שך זצ"ל הוזמן לסדר קידושין לאחד מתלמידיו, בחור ספרדי, וכאשר ראה שהכינו הכל לערוך את החופה תחת כיפת השמים, ביקש לחזור ולהעביר את הכל לתוך האולם, כדי שלא לזלזל במנהג אבותיו שלא נהגו בדבר זה. עין יצחק ח"ג עמ' שנז).

ש: מה המקור לכך שכלה צריכה להוריד תכשיטיה לפני החופה?

ת: אין מקור קדום, רק לגבי העטרה (שו"ע או"ח תקס ד. ועיין שו"ע אה"ע סה ב על תכשיטי כלה).

ש: מי מוביל את החתן והכלה?

ת: שתי האבות את החתן, שתי האמהות את הכלה (שו"ת משנה הלכות ט רפז. הג"ר צבי שכטר, מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק, סיפר שבתו התחתנה עם תלמיד מרכז הרב והגר"א שפירא היה מסדר הקידושין. הכלה רצתה שהוריה ילוו אותה לחופה, אז הגר"א שפירא אמר שאם כן ,הוא לא יכול להיות מסדר הקידושין כי הוא לא יכול לעבור על מנהג ירושלים שהאבות מלווים את החתן והאמהות את הכלה).

ש: ראיתי מנהג שיושבים לפני החופה, קמים כשנכנסים החתן והכלה ושוב יושבים. מה המקור?

ת: זה מנהג גויים. אין עומדים בפני החתן. אבל עומדים כאשר נכנסים תלמידי חכמים. וכן בזמן אמירת הברכות (וכן פסק הגר"ח קניבסקי. מבקשי תורה קובץ נא).

ש: האם החתן והכלה צריכים לעמוד מול ירושלים?

ת: כן, אם אין זה מהווה בעיה, אך אין זה מעכב.

ש: האם אפשר לברך תחת החופה ברמקול?

ת: בלית ברירה, כי לפחות עשרה אנשים צריכים לשמוע את הקול ישירות (שו"ת תשובות והנהגות ד, רפז אות יד. עיין תפארת שמואל עמ' סח, שכן הג"ר שמואל אוירבך מאוד הקפיד על זה).

ש: אם הכלה או שאר נשים תחת החופה אינן צנועות, כיצד אפשר לברך?

ת: בעיניים סגורות, או בתקיעת עיניים בסידור, או בהפניית הגוף לכיוון אחר.

ש: האם מותר שטבעת נישואים תהיה משובצת אבנים?

ת: מותר, כאשר הכלה יודעת מחירה, ועדיף שתהיה חלקה (הנשואין כהלכתם א ריד).

ש: על איזו אצבע שמים טבעת נישואים?

ת: תחת החופה באצבע שניה של יד ימין (הנשואין כהלכתם ז כג), ואחר כך איפה שרוצים.

ש: מותר לכלה לתת טבעת לחתן?

ת: לא תחת החופה (שו"ת אגרות משה אה"ע ד לב ב).

ש: אם הטבעת נפלה יש בזה עין הרע?

ת: לא (נר באישון לילה 151. ומעשה שנפלה טבעת ואנשים התלחשו: סימנא מילתא. הרגיעם ראש הישיבה: פשוט עוד לא הגיע הזמן...).

ש: אם יש בכתובה דברים שגורמים מבוכה, מה לעשות?

ת: לא חייבים לקרוא. אפשר לדלג.

ש: האם החתן צריך להתעטף בטלית חדשה?

ת: יש נוהגים. ויברך שהחיינו (שו"ע או"ח רכג ג-ד). ואם זה יום, גם על הטלית.

ש: האם אישה יכולה לקרוא את הכתובה תחת החופה?

ת: ודאי לא. קריאת כתובה היא כדי שיהיה הפסק בין האירוסים והנישואים (רמ"א אה"ע סא ט. ולכן גאון באמריקה, הג"ר אליעזר סילבר, היה קורא את הכתובה מאוד לאט ומאוד דרמטי. הג"ר צבי שכטר. ועיין בספרו עקבי הצאן עמ' רסח. והג"ר מאיר הלוי סולוביצ'יק, ראש ישיבת בריסק בירושלים, אמר כי בבריסק לא היה כזה 'כיבוד' של קריאת הכתובה, והשמש הוא היה זה שקורא את הכתובה. דחזיתיה לרבי מאיר ח"א עמ' 174), ולכן תאורטית אפשר להזמין פילוסוף שיקריא אפלטון ביוונית. אבל אין לשנות (ובאמריקה, פעם התבטא הג"ר צבי שכטר שבעיקרון אפילו קוף יכול לקרוא את הכתובה כדי ליצור הפסק. יש שכעסו עליו כאילו יש כאן ביטוי מעליב כלפי נשים. אלא זה שימוש בביטוי בהלכה "מעשה קוף", כגון מה שכתב החת"ס שמותר לקוף להיות שליח להביא משלוח מנות. חת"ס גיטין כב ב. או מזון שהוכן ע"י קוף עדיין נחשב כ"בישול עכו"ם". שו"ת שבט הלוי ט קסד).

ש:מה המקור לשיר ולנגן אם אשכחך ירושלים ועוד שיר?

ת: חידוש הג"ר משה צבי נריה זצ"ל (מוזכר בט"ז תקס סק"ד לומר). אך אפשר, אבל בלי תזמורת שלמה ומקהלה שלמה, הרי זה לזכר החורבן.

ש: יש לנגן בין הברכות?

ת: להימנע. הפסק (הגר"א שפירא, כאשר התחילו לנגן, היה מורה בידו לחדול. הרי כל הדורות שמחו מאוד וניגנו שעות, אך לא תחת החופה (עיין שו"ע או"ח סב ב. ספר הנישואים כהלכתם רסו. וכן הג"ר יהושע נויבירט, מח"ס שמירת שבת כהלכתה, לא היה ניחא לו ממנהג ההמון השרים בין הברכות בחתונה. וכן בברכה אחריתא הקפיד שהמברך יאמר: "ברוך את ד'... אשר ברא" ואז יפסיק לשירת הקהל, ולא יפסיק בטרם התחיל את תוכן הברכה. שו"ת מבשן אשיב לרב יהושע שלמה ון דייק, רב של רמת מגשימים, סי' סח).

ש: אשה יכולה לומר אחת מז' ברכות? ולומר דברי תורה?

ת: ודאי לא (וכן פסקו הגרז"נ גולדברג בשו"ת בנין אריאל עמ' 135 והג"ר יעקב אריאל בשו"ת באהלה של תורה ו לא). גם לא.

ש: למה אומרים מזל טוב על שבירת כוס תחת החופה?

ת: זו טעות, כי שבירת הכוס היא זכר לחורבן (וכן בשד"ח צווח על זה. אסיפת דינים מערכת ז אות יב). אבל אחרי שבירת צלחת בתנאים, יש מסבירים שאומרים מזל טוב, כי הסתיים העניין (ערוה"ש אה"ע נ כו). ואולי כן הוא בחופה.

ש: האם ספרדים נוהגים בחדר יחוד?

ת: לא (שו"ת יביע אומר ה אה"ע ח). אם רוצים קצת לנוח, לא יסגרו הדלת לגמרי.

ש: כמה זמן חתן וכלה צריכים להישאר בחדר יחוד?

ת: זמן לצלות ביצת תרנגולת, כלומר כמה דקות (הג"ר ישראל זאב גוסטמאן, ר"מ ישיבת נצח ישראל רמיילעס ווילנא-ירושלים ומלפנים דיין בביד"ץ של הג"ר חיים עוזר, אמר שנהגו בווילנא בחתונה שזמן של יחד והמתנת העדים אחר החופה אצל הפתח בחוץ לחדר היחוד הוא ט' דקות, וכן נהג הגרח"ע. הליכות ישראל - הלכות נדה ח"א עמ' רנה. והאדמו"ר אמרי סופר מערלוי היה מורה לעדי יחוד שיעמדו כשש או שבע דקות מחוץ לחדר. הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' רנה. ופעם סיפר הג"ר צבי שכטר: בחתונתו של ר' אהרן ליכטנשטיין, לימים ראש ישיבת הר עציון, ובתו של הגרי"ד סולוביצ'יק, כשנכנסו לחדר יחוד נשבר המנעול ולא יכלו לצאת. הגרי"ד סולוביצ'יק סיפר לעדי יחוד שאחרי שמונה דקות אפשר כבר ללכת. דפקו בדלת והלכו. גם הצלם דפק בדלת ולא יצאו. הם צעקו שהם לא יכולים לצאת אבל לא שמעו. בסוף הגרי"ד הגיע להגיד להם לצאת, ואז שמעו את הצעקות שלא יכלו לצאת... שלחו למישהו מהמלון לפתוח את הדלת).

ש: איפה שומרים את הכתובה?

ת: יש נוהגים שמטמינים אותה אצל הזוג הנשוי, ויש נוהגים למסור למשמרת לאם הכלה (שו"ת אגרות משה ג כו. שו"ת משנה הלכות ט רצה).

• פורסם בשאילת שלמה 563

==

==