שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: האם חייבים לומר דברי תורה בארוחה או די בברכת המזון?

ת: חייבים בדברי תורה. עיין רע"ב בפרקי אבות ועתיו"ט (אבות ג ג). ויש לומר בתחילת הארוחה, וראוי אחר כך בין תבשיל לתבשיל (ע"ת פ' רט). ויוצאים באמירת מזמור לדוד ד' רועי ולא אחסר, או מזמור אחר. ויש עצה אחרת בשו"ת רבבות אפרים (ח, קסב), הגר"א גרינבלט מביא שלג"ר משה שטרנבוך יש עצה נפלאה, שבסוף הסעודה יכריז מים אחרונים חובה, ועי"ז אינו כאילו אוכלים מזבחי מתים שהלא אמר ד"ת, ע"כ.זה פתרון לשעת הדחק. וכעין זה מסופר על הגאון מווילנא, שפעם אמר תלמיד אחד לחבירו בתוך הסעודה, הרי אנו חייבים לומר על השולחן דברי תורה, שהרי כתוב "שלשה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים". שמע הגאון מווילנא את דבריהם, ואמר להם, עכשיו נפטרתם מלומר דברי תורה, שהרי מאמר זה עצמו הוא דברי תורה (ספר בדידי הוי עובדא להג"ר שמואל דוד הכהן פריעדפאן, מגיד שיעור בקהל שומרי אמונה ובקול הלשון ומח"ס שדה צופים על ש"ס, עמ' שיט-שכ).

ש: האם די בהרהור?

ת: כן. כך כתוב במגיד מישרים לב"י (פרשת בהר).

ש: יש להשאיר פת לזמן ברכת המזון? די בפירורים?

ת: כן (שו"ע או"ח קפ). די בפירורים גדולים (הגריש"א).

ש: מותר לזרוק פירורים לפח?

ת: לא (שו"ע שם ד), אבל אפשר בשקית (וזאת הברכה בשם הגריש"א).

ש: מים אחרונים חובה. למה? ואם הוא במדבר ואין מים?

ת: כן (שו"ע או"ח קפ א) משום מלח שיכול לסמא עיניים ומשום נקיות. אם אין מים אפשר בצרור או בחול, 
וכאשר יגיע למים, ינקה במים (מ"ב שם סק"ב). אם אוכל בסכין ומזלג וכף ואינו נוגע באוכל, יש מקילים 
לאשכנזים.

ש: על כמה מן היד יש ליטול? די בכמה טיפות?

ש: יש אומרים שני פרקי אצבעות, יש אומרים כל האצבעות עד כף היד (שו"ע או"ח קפא ד וביה"ל). אבל אם 
הידיים מלוכלכות במזון, יש לנקות את כל הלכלוך (עיין מ"ב סק"י).

ש: האם חייבים לנגב?

ת: מחלוקת. רמב"ם – כן, שו"ע – לא (מ"ב שם ס"ק יט).

ש: מותר להפסיק בדיבור בין מים אחרונים לברכת המזון?

ת: לא. אפילו דברי תורה. אם הפסיק, יטול שוב (עיין מ"ב שם סק"א. ס"ק כד).

ש: האם חייבים לעשות זימון על כוס יין?

ת: דעות שונות. למעשה לא חייבים (שו"ע או"ח קפב).

ש: יש חובת זימון?

ת: כן. יש אומרים מדרבנן, יש אומרים מדאורייתא (עיין מ"ב וחזו"א).

ש: האם אדם שלא אכל פת מצטרף לשנים שאכלו פת?

ת: כן (שו"ע קצג א-ד מ"ב).

ש: אם אדם ממהר ולא רוצה לחכות לאחרים, מה יעשה?

ת: יעשה תנאי לפני נטילה שאינו מצרטף (וזאת הברכה, פס"ת, ילקוט יוסף).

ש: האם באמצע ברכת המזון, מותר לענות לקדיש או קדושה או ברכו?

ת: לא. זה כמו שמונה עשרה (שו"ע), כולל ברכה רביעית שהיא דרבנן (מ"ב).

ש: מותר לברך אם פיו לא נקי?

ת: לא. יש לנקותו מרוק וממאכל.

ש: האם צריך כובע לברכת המזון?

ת: מי שרגיל לחבוש כובע, חייב. מי שחובש רק כיפה, אינו חייב.

ש: מותר לשבת רגל על רגל?

ת: לא. יש לשבת באימה (שו"ע או"ח קפז ט).

ש: מותר בזמן ברכת המזון לנגב ידיו?

ת: לא. כל פעולה אסורה, כגון להתלבש (שו"ע או"ח קצא ג) או לרמוז לחברו.

ש: האם חייבים לברך בקול רם?

ת: ראוי. אך אינו חייב אבל יש להשמיע לאוזניו מה שפיו מדבר (שו"ע או"ח קפה).

ש: מה לכוון בזמן ברכת המזון?

ת: פירוש המילים.

* פורסם בשאילת שלמה 597

==

























































==

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: ברכות - הלכה (מאמרים)]]