שיעורי הרב שלמה אבינר

לפני אברהם אבינו

שאלה: האם מותר לקרוא לילד על שם של מישהו שחי לפני אברהם אבינו כגון אדם, חוה, נח, שם, עבר וכו'? הרי המבי"ט (א, רעו) כתב שראוי לא לנהוג כן.

תשובה: דנו בזה ולהלכה מותר. היו כמה גדולים בשמות אלו. למשל, רבי בנימין בר יפת, (גמ' ברכות לג, א) עקביא בן מהללאל (משנה עדיות ה, ו. משנה אבות ג, א. ועוד) ולרבו של הבעש"ט קראו אדם. [החיד"א ('שם גדולים' מערכת א, לד) כבר הביא הרבה קושיות על דברי המבי"ט. בשו"ת תשובות והנהגות (א, תרה) נשאל הגר"מ שטנרבך לגבי השם אדם, והשיב שלא שמע שקוראים בשם זה, אף שנהגו לקרוא לבת בשם חוה ומסתמא יש לזה איזה טעם, והזכיר דברי המבי"ט וקושיות החיד"א. אמנם לכתחילה אין נכון להיכנס לספקות, אבל אין בידינו לאסור ולהחמיר לאחרים.

עוד הוא מוסיף שלדעתו, כוונת המבי"ט היא שאין לקרוא על שם נח שהיה בזמן המבול, אלא ראוי לבחור שם מן הדורות שלאחר אברהם אבינו, אבל אם רוצה לקרוא לילד על שם קרוב משפחה בשם נח – אין בזה קפידא כלל. ויש שנהגו, לקרוא הנולד כשם הפרשה של אותו שבוע, ואם הפרשה היא פרשת נח, קוראים לנולד בשם נח.]

אברהם יצחק ויעקב

שאלה: האם יש להימנע לקרוא לילד בשם אברהם, יצחק, יעקב ומשה כפי שהזהיר בצוואתו רבי יהודה החסיד (אזהרות נוספות בכתב יד סעי' ב)?

תשובה: יש אומרים שצוואתו היא רק לבניו ומכל מקום בזה נהגו להתיר.

[בשו"ת מנחת יצחק (ט, קלז) נשאל הגרי"י ווייס ע"י אחד שדאג עליו ועל אחיו שנקראו אברהם, יצחק ויעקב, והשיב: "לא ידאג כלל, כי על כל כהאי גונא שדשו בה רבים, נאמר בזה "שומר פתאים ד'" (תהילים קטו, ו)."]

אברם

שאלה: האם מותר לקרוא לילד בשם אברם? הרי הגמרא בברכות (יג, א): "תני בר קפרא: כל הקורא לאברהם – אברם, עובר בעשה... רבי אליעזר אומר: עובר בלאו", וכן מובא במג"א (קנו, ב).

תשובה: אין איסור מפורש אבל ראוי שלא.

[כתב בשו"ת מנחת יצחק (ד, ל): "אמנם כנודע, גם אצל מדקדקים, אנו רואים שקורים לכינוי את בניהם בשם אברם לקיצור השם מאברהם, או אברמיל לשם געגועים וכיוצא בזה. והנראה לעניות דעתי בזה, דבודאי אין איסור לקרוא את בנו בשם עריסה, אברם... אבל בודאי מה שמקצרין השם, או קורין לגעגועים, בזה מכוונים רק לבניהם בעצמם, ולא לכוונה על אברהם אבינו ואין איסור בדבר".

ומובא בדרך שיחה (ח"א עמ' לב), שאמר הגר"ח קניבסקי, שבגמרא בגיטין (נ, א) יש "אברם חוזאה", ומה שכתוב בגמרא שהקורא לאברהם אברם עובר בעשה – זה נאמר רק על אברהם אבינו.]

ישמעאל

שאלה: האם מותר בזמננו לקרוא לילד בשם ישמעאל? הרי ישמעאל בן אברהם אבינו עשה תשובה (בבא בתרא טז, א. רש"י בראשית כה, ט).

תשובה: כן. היה רבי ישמעאל כהן גדול ועוד.

הגר

שאלה: האם מותר לקרוא לבת בשם הגר? הדעות בין הרבנים חלוקות מאוד. מצד אחד – הגר חזרה בתשובה והייתה אשתו של אברהם אבינו, מצד שני – היא הייתה אמו של ישמעאל, אויבנו המר והנצחי. כמו כן, איך יתכן שהיה כהן גדול בשם ישמעאל?

תשובה: אין קוראים לילדים או ילדות בשמם של רשעים (גמרא יומא לח, ב). אבל כתוב בזוהר שאברהם החזיר את הגר בתשובה, היא הייתה צדיקה, ונקרא שמה קטורה בגלל שהייתה קטורה במעשים טובים (עיין בראשית כה, א ורש"י). לכן, מכיוון שישמעאל והגר חזרו בתשובה, הם כבר לא שמות של רשעים ומותר לקרוא לילדים על שמם.

אבא ובן בשם יעקב וישראל

שאלה: לאשכנזים שמקפידים לא לקרוא אבא ובן באותו שם, האם מותר לאבא בשם יעקב לקרוא לבנו ישראל או להפך?

תשובה: כן. זה לא אותו שם.

רחל

שאלה: יש לי צרות רבות ואמרו לי שזה בגלל שמי: רחל. האם לשנות?

תשובה: זהו שם מעולה. אין לשנות.

[וכשנשאל הגר"ח קניבסקי אותה שאלה, ענה: דברי הבל. המקור לאלו החושבים כך הוא ממה שמבואר בחזקוני שלרחל לא היו ילדים כיון שהיה חסר לה האות ה"א, ולכן נתנה את בלהה, שלה היה ב' ה"א והאחד יהיה בשבילה. אבל אין זה כלום. חדא, האי מעשים בכל יום שיש ילדים לנשים הנקראות רחל, ומה גם שבגמרא (שבת קנד, ב. בכורות ג, ב. ועוד) מובא "רב מרי בר רחל" ובאבות דרבי נתן (פ"ו) איתא: "רחל אשתו של ר"ע" (דרך שיחה ח"א עמ' לד)].

מרים

שאלה: אנו רוצים לקרוא לבת שלנו בשם מרים, אך הזהירו אותנו שנשים הנקראות בשם זה הן קשות ומרות.

תשובה: אין בעיה כזו. זה שם טוב מאד.

שמות משותפים

שאלה: האם מותר לקרוא לילד בשם משותף לבנים ובנות, כגון טל, אביה, שמחה, יונה וכדומה?

תשובה: מעיקר הדין אין איסור לתת שם בן לבת או להפך. הג"ר חיים קניבסקי מביא בספרו 'טעמא דקרא' (עמ' קיט-קכא) שכתב ב'שו"ת דברי מלכיאל' (ג, עה) שאין לקרוא לזכר בשם של נקבה או להפך, ויש בזה כמה חששות. זכר לדבר "לא ילבש גבר שמלת אשה" (וכן הביאו בשם ס' המצרף ס' פד). אבל כתב הגרח"ק, שנראה מדברי הפסוקים, חז"ל וראשונים, שלא חששו לזה, ומביא שישים וחמש מקרים, בתנ"ך, גמרא ופוסקים, שכן נהגו לקרוא לבן בשם בת ולהפך.

אמנם היום נהגו שלא, וכן ראוי לנהוג. אבל אם זה שם משותף לבן ובת, אין כפיה. כן נהגו לגבי השמות שמחה, יונה, מיכל וכו', אם כי יש תמיד לשקול שמא זה עלול להיות לא נוח לילד שיש עמימות בזיהוי אם הוא בן או בת.

קריאת בת על שם איש

שאלה: ראיתי שאמר הגרש"ז אוירבך בס' 'ועלהו לא יבול' (ח"ב עמ' קמב) שאין לא טעם ולא ריח לתת שם לבת על שם איש, וכתב ב'שו"ת ציץ אליעזר' (ז, מט אות יג): "לפי עניות דעתי דבעל נפש יחוש לעצמו ולא יקרא לנקבה אחרי שם של זכר".

מה דעת הרב אם יש לאיש שם משותף, או אם אפשר להפוך אותו לשם של בת, כגון נחום-נחמה, יוסף-יוספה, ציון-ציונה?

תשובה: הרי שזו חומרה למחמירים, אבל מן הדין מותר.

קריאת בן ובת בשם דומה

שאלה: האם מותר לקרוא לבן ולבת בשמות דומים כגון יוסף-יוספה?

תשובה: מותר. אין מקור לאסור.

[פסק הגר"ע יוסף בספרו 'שובע שמחות' (ח"ב עמ' פד): "מותר לקרוא לבנו ולבתו באותו שם בשינוי מועט, כגון לבנו יוסף ולבתו יוספה וכיוצא בזה". וכ"כ ב'שו"ת ציץ אליעזר' (יא, נו) שמותר לקרוא לבנו ליב ולבתו ליבא.

אחרי פטירתו של הג"ר מיכל יהודה ליפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, אברך אחד שאל את הג"ר חיים קניבסקי, האם הוא יכול לקרוא לבן, שנולד לו במזל טוב, בשם מיכל יהודה, כשיש לו בת שקוראים לה מיכל? הגרח"ק ענה: "אין שום בעיה. מדובר בשני שמות שונים. אחד לבן ואחד לבת. אדרבה, תקראו, וזכותו של ראש הישיבה תעמוד לבנכם עד עולם".]

שם של רשע

שאלה: האם מותר לקרוא לילד בשם של רשע?

תשובה: מעיקר הדין מותר לקרוא בשם שהשתמש בו רשע. וכי מפני שהרשע השתמש בשם, נאסר השם על-ידי כך? הרי אין הוא קרוי על שמו של הרשע, אלא משתמש בשמו של הרשע. מה שכתוב "שם רשעים ירקב", הכוונה שאסור להזכיר את הרשע עצמו.

אך נהגו מידת חסידות לא להזכיר גם את שם הרשע, כפי שחידשו התוספות, כי יכול להיות מזה גם זכר לרשע. לכן, אשכנזים וספרדים נהגו שלא לקרוא בשם של רשע. למשל, לא קוראים בשם אבשלום, כפי שמעירים התוספות. בגמרא מסופר על רב אחד שנקרא בשם אבשלום. תוספות אומרים שם (יומא לח, ב וכתובות קד-קה) שלא נקרא אבשלום, אלא אבישלום, כי אסור לקרוא בשם אבשלום. אך מעיקר הדין אין איסור, וזו רק מידת חסידות. לכן מצאנו בירושלמי שמות כמו אבשלום וטיטוס (תרומות ה, ג). יש ראשונים שלא הזכירו כלל איסור בכך, אפילו מחמת מידת חסידות, כמו הרמב"ם, ה'טור' וה'שולחן ערוך', ואכן יש עדות בישראל שלא נמנעו מלהשתמש בשם אבשלום.

תימנים לא חוששים. אם זה שם שמופיע גם אצל רשע וגם בהקשר אחר, אז מותר, כי קוראים על שם ההקשר האחר. למשל, אבשלום כשלעצמו הוא שם יפה - אב של שלום, ואין זה משנה אם פעם אחת היה אבשלום רשע.

נדב ואביהוא

שאלה: האם מותר לקרוא לילד בשם נדב או אביהוא? הרי מתו בחטאתם. אמנם כתוב בפסקי תוס' (סוטה כ) שמי שחטא פעם אחת אינו נחשב לרשע שאסור לקרוא בשמו, אבל ראיתי בדרך שיחה (ח"א עמ' לא) שאמר הגר"ח קניבסקי על נתינת השם נדב: "הרי מצאנו שהיה עליו טענה וחטא, אף שהיה גדול מאוד. אף שבגמרא (ערכין טז, ב) מצאנו "רבי שמואל בר נדב", אבל אין צריך לעשות מה שאין רגילים אנשים לעשות, ואף שהיו עוד שחטאו, אבל אחרים מצאנו גם מעשים טובים שלהם, ונדב ואביהוא נזכרו רק על החטא, למרות שכתוב "ויקריבו בני אהרן" וגו' וגם הם בכלל. ואמנם אין בזה קפידא, אבל למה לתת שם זה?".

תשובה: אם כן, מציע להחמיר, אך מן הדין מותר. היו כמה גדולים בשמות אלה, למשל, רבי שמואל בר נדב (ערכין טז, א) ורבי אביהוא (ויקרא רבה כג, ה).

קריאה על שם מי שנהרג על קידוש השם

שאלה: האם מותר לקרוא לילד על שם מי שנהרג על קידוש השם?

תשובה: מותר. אפילו יש בזה מצווה. רבנו הרב צבי יהודה היה אומר שמותר, משום שהעושה מצווה לא יאונה לו דבר רע.

[מובא בספר דרך שיחה (ח"ב עמ' שטז), שנשאל הגר"ח קניבסקי, האם אפשר ליתן שם ע"ש הגאון ר' אלחנן בונם ווסרמן זצ"ל הי"ד, היות ונהרג בשואה, והשיב: אבא ז"ל (הגרי"י קניבסקי, ה"סטייפלר") סבר שהיות ולא היה זה אסון פרטי, רק כללי, אפשר ליתן שם ע"ש מי שנהרג בשואה.]

שם לזכר נרצח בפיגוע

שאלה: חשבנו לקרוא לבן שלנו בשם תלמיד חכם שנרצח בטרור. האם מותר לקרוא על שם מי שמת בדמי ימיו?

תשובה: נהגו שלא לתת שם על מי שמת צעיר, אבל מי שמת מסיבה כללית ולא פרטית, מותר. [עיין 'שו"ת אגרות משה' יו"ד ב, קכב]

שמות עם שם ד'

שאלה: האם יש בעיה להזכיר שם של מישהו כשהשם כולל שם ד'?

תשובה: לא, כי זה לא שם ד'. כשאדם נקרא אריאל, אין הכוונה לומר שמי שעומד לפנינו הוא אריה של האל. השם הוא שם רגיל, לכן מותר לומר אותו בשירותים, מותר לכתוב אותו רגיל בלי מקף, מותר לזרוק אותו לפח וכן הלאה (וכן דעת הג"ר יעקב קמנצקי בס' 'במחיצת רבנו' עמ' רכא-רכב). מי שרוצה להחמיר - יכול להחמיר, אבל מן הדין לא חייבים. גם שם הישוב בו אני גר - בית אל - זה לא בית של אל. האל לא גר בבית אל, האל גר בכל מקום. לכן, לא צריך לקרוא לזה בית קל. כמו הסיפור על בחור ששאל בחורה בשידוך: "איך קוראים לך?". היא ענתה: "קוראים לי בתקה, ואני מבית קל.". "ואתה?" שאלה. והוא ענה: "לי קוראים קליקקו".

[והג"ר דוד כהן, ה"נזיר", שאל את מרן הרב קוק, האם מותר לקרוא בתו בשם צפיה, ומרן הרב הסכים. הרי היא הרבנית צפיה גורן, אשתו של הג"ר שלמה גורן.]

סיומת אל

שאלה: אם בשמי יש סיומת אל, האם עליי לצרף גרש?

תשובה: לא חייב. אפשר לכתוב רגיל. זה שם שלך ולא שם ד'.

קריאת שמות חדשים לילדים

שאלה: האם יש לקרוא לילדים דווקא בשמות מסורתיים או שאפשר להמציא שמות חדשים?

תשובה: חז"ל אמרו: "ולעבר יולד שני בנים. שם האחד: פלג, כי בימיו נפלגה הארץ... רבי יוסי אומר: הראשונים, על ידי שהיו מכירים את ייחוסיהם, היו מוציאין לשם המאורע. אבל אנו, שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו. רשב"ג אומר: הראשונים, על ידי שהיו משתמשים ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו, שאין משתמשים ברוח הקודש, אנו מוציאין לשם אבותינו. אר"י בן חלפתא: נביא גדול היה עבר שהוציא לשם המאורע" (בראשית רבה לז, י).

עבר היה נביא, לכן קרא לבנו פלג, על שם דור הפלגה שיהיה בימיו. הדורות הראשונים היו נביאים, לכן ידעו מראש מה יעשה הילד הנולד וקראו אותו על שם מה שיעשה. או שהכירו את הייחוס שלהם, לכן ידעו תפקיד כל דור ודור ותפקיד הילד הנולד, ונתנו לו שם השייך לתפקידו.

לפי זה אנחנו חייבים לתת שמות על שם אבותינו, ולא להמציא שמות חדשים.

אמנם בספר 'זוכר הברית' (כד סק"ב) כתב: "אין קורין שם חדש על מה שלא נקראו בו אבותינו. אבל לקרוא על שם המאורע, בשם שכבר היה לעולמים, ודאי אין קפידא". כלומר, אם אבותינו המציאו שם חדש על שם מאורע, כיוון שהיו בעלי רוח הקודש, כגון פלג או נח או שאר-ישוב, מותר לנו להשתמש באותו שם, שהרי איננו מתכוונים למאורע שיהיה בעתיד, אלא לשם אבותינו.

אבל אנחנו רואים שבמהלך כל הדורות המציאו שמות חדשים: תנאים הקרויים בשמות שאינם מופיעים בתנ"ך, כגון יוחנן, זכאי, סומכוס וכדומה. אמוראים, כגון אביי ורבא. ראשונים, כגון רבנו פטר שהיה אחד מבעלי התוספות. בתקופות מאוחרות באשכנז, כגון דב בער, אריה ליב וכדו'. אצל נשים, כגון שיינדלע, פייגלע וכדו'. אצל הספרדים: כדיר, זוליכה וכדו'. השם שלום אינו מופיע במקרא בתור שם של אדם ועוד. נראה שלא חששו לשמות חדשים.

לכן, צריך לפרש את המדרש, שאינו בא לשלול אלא קריאה על שם מאורע עתידי, כיוון שאיננו בעלי רוח הקודש ואיננו יכולים לנבא מאורעות. לכן, אם אנו רוצים לתלות את השם במשהו, אין לנו אלא לתלות אותו באבותינו.

אך יש פוסקים שמתנגדים לשמות חדשים כגון הגרש"ז אוירבך ('ועלהו לא יבול' ח"ב עמ' קמב) והג"ר משה שטרנבך ('שו"ת תשובות והנהגות' ג, רצז), אבל כתב הג"ר מנשה קליין ב'שו"ת משנה הלכות' (ט, שח): "לא שמענו שיקפידו לזה מאבותינו ורבותינו הקדושים, וגם אין מבואר כן בדברי חז"ל, ואולי יש בזה שום שייכות לרוח הזמן. ואמנם אדרבה מצינו להראשונים שלא הקפידו על זה וכמעט להיפוך. ומראש צורים אראנו, אשר כמעט לא מצינו בזמן התנאים תנא בשם אברהם, ושם משה לא נמצא בכל הש"ס, לא בתנאים ולא באמוראים. והיו רוב מהשמות שלא נמצאו בתורה. ובדורות אחרונים כתוספות רבינו פטר, שניאור, סעדיה, חסדאי ועוד. גם מנשים באהל תבורך היו שמותיהם לועזות. והיו צדיקים וצדקניות. והמפורסם אין צריך ראיה."

אך אם נרצה להמציא שם חדש, אין לזה עיכוב. העיקר שלא נתלה אותו במאורע עתידי. כמובן, מותר לקרוא בשם כגון גאולה, שהרי יודעים אנו בבירור שתהיה גאולה, ואיננו תולים זאת ברוח הקודש שלנו.

ודאי שיש עניין של כבוד אב ואם לקרוא על שם אבותיו, אך זו שאלה אחרת, כי המובן של אבותיו במדרש אינו לאבותיו ממש אלא לאבותיו שבכל הדורות.

שם חדש המכיל אחד משמותיו של ד'

שאלה: האם יש להימנע מלקרוא ילד בשם חדש שאינו מופיע בתנ"ך וכולל בתוכו שם ד', כגון אוראל, בתאל, אליחי וכו'?

תשובה: מותר.

שני שמות

שאלה: האם יש להקפיד, כמו שמובא בשם החזון איש, שלא לקרוא לילד בשני שמות אם לא ייקרא כך גם בהמשך? כי אם אינו נקרא לאחר מכן בשני השמות אין לשם הנסתר משמעות, ואף נכנס לבעיות הלכתיות, כגון שמו בגט ('פאר הדור' ח"ד עמ' ר. 'תשובות והנהגות' א, תרח)?

תשובה: אפשר שם אחד או שניים או שלושה. לא משנה. מרן הרב קוק ב'עזרת כהן' (ס' כח) כותב שאין בעיה, שהרי משה רבינו היו לו הרבה שמות ונקרא רק באחד, וכן יתרו, וכן שלמה המלך. גם לאחיינו של החזון איש, הג"ר חיים קניבסקי, יש שלושה שמות: שמריהו יוסף חיים.

==

==