שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־14:56, 30 באוקטובר 2019

ש: כולנו מכירים את מעלת הצניעות אצל נשים. האם גם גברים צריכים בגדים צנועים?

ת: בודאי. אמנם אצל נשים, זה יותר חשוב ועליון, אבל זה שייך גם לגברים. כך כותב הרמב"ם בהלכות דעות ש"צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמם: לא יתבזו ולא יגלו ראשם ולא גופם" (ה, ו).

ש: אבל אנחנו לא תלמידי חכמים אלא אנשים רגילים?

ת: אז אנו לא חייבים בצניעות גדולה אלא בצניעות רגילה. גם זה הרבה.

ש: האם גדרי צניעות לגברים זהים לאלה של נשים?

ת: חלקית. למשל, אין ללבוש בגד שקוף. זה לא נחשב כיסוי. כך מסביר הרמב"ם: "ולא יהא בשרו נראה מתחת מדיו, כמו בגדי הפשתן הקלים ביותר שעושים במצרים" (דעות ה, ט).

ש: גם זה לתלמידי חכמים...

ת: כן. כנ"ל. דבר שני: לא בגדים צמודים. בגד צמוד לא נחשב כיסוי, כיון שצורת הגוף ניכרת, כמו שכותב הש"ך בהלכות אבלות לגבי גופיה דבוקה לגוף.

ש: צבע אדום אסור?

ת: כן. אמנם הסיבה היא שכך נהגו גויים חשובים, ואז יש לזה גדר של חוקות הגויים. לכן כתבו הפוסקים שזה לא שייך בימינו. אבל זה בכל זאת אסור מסיבה אחרת, שזה צבע רועש, המושך את העין. וכן הוא בכל צבע רועש, כחול, ירוק, צהוב. צריך צבע שקט.

ש: אז כך יהיה הדין בכל בגד יפה?

ת: מותר ללבוש בגד יפה באורח בינוני ללא הגזמה. וזה לשון הרמב"ם: "ולא ילבש מלבוש מלכים, כגון בגד זהב וארגמן שהכל מסתכלים בהם, ולא מלבוש עניים שהוא מבזה את לובשיו, אלא בגדים בינוניים יפה" (שם).

ש: ומה עם כיתובים על חולצה, של דברים טובים, כגון פסוקים או דברי חז"ל?

ת: בעיה משולשת. א. גם זה מיועד למשוך תשומת הלב. ב. אסור להיכנס בזה לשירותים בלי לכסות. ג. אסור להתפלל מאחורי אדם כזה, כדין מתפלל מול ציורים.

באשר לאותם דברים טובים, יש לרשום אותם על הלב ועל האישיות ולא על החולצה. אנו לא יותר צדיקים מגדולי ישראל והם לא רשמו פסוקים על החולצה.

ש: אז יהיה גם אסור אם אדם ילבש בגד מאוד צנוע מדורות הקדמונים?

ת: נכון. או מארץ אחרת, שכיון שמושך את העין, אז ממילא אינו צנוע.

ש: וכמה יש לכסות בגוף?

ת: כמה שאפשר. חולצה שמכסה עד הצואר, חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסים ארוכים, גרביים בסנדלים, כיפה גדולה.

ש: ממש עד הצואר?

ת: אפשר כפתור עליון פתוח אך לא יותר מזה. יש חושבים ששני כפתורים או יותר שהם פתוחים משדרים גבריות. הבל.

ש: ומה אורך השרוולים?

ת: לפחות חצי זרוע, וראוי שרוולים ארוכים. הרמב"ם כותב "עד ראשי אצבעותיו" (שם). כך התלבשו בבית שאול שלא ראו לא עקב ולא גודל. ועל זה הוכיחה מיכל את דוד כשהוא רקד. כמובן זו חומרה. די בשרוול ארוך. רבנו הרב צבי יהודה רמז לתלמידים להתלבש כך ובמיוחד שליח ציבור.

ש: מה עם עקב? צריך גרביים?

ת: הכל כמנהג המקום. אבל בודאי עדיף. אגב, נפסק שיש לאדם לרחוץ ידיו פניו ורגליו לפני התפילה. אנו רק רוחצים ידיים, כי פנינו ורגלינו נקיות. אך אם הרגלים מגולות בסנדלים, תתעורר השאלה אם יצטרכו לרחוץ אותם.

ש: מכנסים קצרים בטיול?

ת: אולי מותר אם זה מנהג המקום, וכמובן בתנאי שאינם צמודים. אך למה להיכנס לספק. גם חייל לובש מכנסים ארוכות ולא קורה כלום.

ש: ובים?

ת: בים בודאי מותר ללבוש בגד ים, כי שם זה נקרא צנוע. כמובן, בגד ים צנוע. וכן בבריכת שחיה. וכמובן, כן במקלחת. אבל מיד כשיוצא מן הים, עליו ללבוש בגדים. וכן מיד אחרי מקלחת, יש להתנגב ולהתלבש.

ש: אבל במקלחת הוא לבד, אז מה שייכת צניעות?

ת: זו צניעות מול רבונו של עולם. נפסק שאדם צריך להיות צנוע גם לבדו בחדר וגם בחושך כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו (שו"ע או"ח ב. קצשו"ע ג). המשנה ברורה כותב שאפילו גרביים יש ללבוש תחת השמיכה ,אבל בזה אפשר להקל.

ש: ומה יהיה הדין לגבי מעין אם יש נשים מסביב?

ת: אז ודאי שיש לו להיות לבוש באופן מלא. וכן תמיד בנוכחות נשים.

ש: האם לנשים יש איסור הסתכלות על גברים?

ש: יש איסור הרהור. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחר עיניכם. כאשר הנערות השיבו באריכות יתירה לשאול (שמואל א ט), אחד ההסברים הוא שזה היה כדי להסתכל ביופיו, וחז"ל אומרים שזה היה מעשה אסור.

ש: אז יש כמה צדדים בצניעות: א. כלפי רבונו של עולם. ב. כלפי אנשים. כלפי נשים.

ת: כן. הדברים קשורים. בספר אורחות צדיקים, שער הגאוה, הוא כותב: "כל המקשט את גופו כדי להתגאות, הרי זה שוכח השם ברוך הוא... כי כל כוונתו על עצמו וקישט גופו הכָּלֶה... והמקשט גופו... כי יתראה לפני נשים לישא חן בעיניהם...".

ש: לסיום, יש טוענים שצניעות הוא ענין פנימי, ולא ענין חיצוני של בגדים?

ת: נכון. זה מתחיל בפנים ומתוך כך מתגלה מחוץ. זו תכונת נפש של ענווה, של הפנמה, של הכרה שהעיקר הוא הנשמה ולא החיצוניות הראוותנית.

בני ישראל, ענווים הביישנים (יבמות עח).

• פורסם בשאילת שלמה 620

==

==