שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

שהחיינו על אכילת אתרוג

ש: אתרוג שבירכו עליו "שהחיינו" בנטילת לולב בסוכות, ואוכלו בט"ו בשבט, האם יברך עליו שוב "שהחיינו"?

ת: לא נראה, כי ראהו (ע"פ רמ"א או"ח רכה, ג). [מובא בפסקי תשובה (סי' צט) משו"ת מהר"י אשכנזי להגה"צ מ' יואל אשכנזי ז"ל מזלאטשוב או"ח סי' ט: "נשאלתי מרקחת אתרוג שאוכלין אחר חג הסוכות, אם צריך לברך שהחיינו בשעת אכילה, הואיל שמברך שהחיינו בשעת נטילת לולב, על ד' מינים, אם יוצאין במה שמברך בשעת המצווה, או לא, כיון שצריך לברך בשעת אכילה דוקא, ובסוכות בירך על המצווה, ונסתפקו בזה הלומדים. נראה לפי מה דקיי"ל דאם בירך שהחיינו בשעת ראיה, אי"צ לברך בשעת אכילה, ה"נ כיון שבירך ברכת שהחיינו על האתרוג בשעת נטילתו למצווה חל הברכה גם על הראיה, וכעין שכתבו הפוסקים ליקח פרי חדשה לאכילה לגבי קידוש ליל ב' דר"ה, והזמן נקט לקידוש ויוצא בו ברכת פרי החדשה. בגלל כן ברור בעיני דלא יברך עוד אח"כ בשעת אכילת האתרוג ברכת שהחיינו". וראיתי בקובץ בית המדרש (שבט תשע"א אות יז), שהשיב הגרי"ש אלישיב לשאלה זו: "חלילה. ברכה לבטלה" – מ"צ].

שהחיינו על חבר טוב

ש: האם לברך בין המצרים שהחיינו על חבר טוב שלא ראיתי שלושים יום ואני שמח בראייתו?

ת: ודאי (וכללית, עיין שו"ת שאילת שלמה ג פג-פד, פו – מ"צ).

שהחיינו על טלוויזיה

ש: קניתי טלוויזיה חדשה. לברך שהחיינו?

ת: אין מברכים על פורענות (ברכות נד א-ב – מ"צ).

בגד חדש

ש: אם הוריי קנו לי בגד חדש ואיני נהנה ממנו, האם לברך שהחיינו?

ת: עצם הלבישה היא הנאה (וכן השיב החזו"א. דברי שי"ח ד כג – מ"צ).

שהחיינו בהשבעת הנשיא

ש: בהשבעתו, הנשיא ראובן ריבלין בירך שהחיינו בשם ומלכות. האם מותר?

ת: כתוב בשולחן ערוך (או"ח רכב א) שעל בשורה טובה יש לברך שהחיינו, ובוודאי בעבורו זו בשורה טובה שהוא זכה תפקיד הזה, תפקיד רם ונישא, כבוד המדינה וכבודו עבורו.

שהחיינו על מדי צה"ל

ש: האם חייל יברך שהחיינו על מדי צה"ל כל פעם שמקבל חדשים?

ת: התשובה מתחלקת לשני חלקים:

1. האם חייל מברך שהחיינו בפעם הראשונה שהוא מקבל המדים? אפשר לברך משום ארבעה טעמים: א. יש שפסקו שאדם המקיים מצווה פעם ראשונה בחייו, מברך שהחיינו (שו"ת אורח משפט עמ' רסח-רסט). ושירות בצה"ל היא מצווה משולשת: פיקוח נפש לעם ישראל, כיבוש הארץ וקידוש השם (מאמר "למצווה הארץ" של רבנו הרב צבי יהודה בלנתיבות ישראל ח"א).

ב. מצווה שאדם מקיים בשמחה, עליו לברך שהחיינו, כדברי התוספות (סוכה מו, א ד"ה העושה סוכה), "ונראה דמצווה שיש עליה שמחה תיקנו שהחיינו".

ג. כך גם מברכים שהחיינו על בגדים חדשים והרי חיילים מקבלים מדי צה"ל. אמנם הם ניתנים רק לשימוש צבאי, אך בכל זאת הם בבעלות החייל. יחד עם זאת החייל מקבל מגבת, נעליים, ועוד פרטי לבוש. אמנם מגבת אינה כה חשובה, או נעליים, אך יש לומר שהיותם בגדי צה"ל נותנת להם חשיבות, ואולי גם אפשר לומר את אותה הסברה על השאלתם לחייל לזמן ארוך (הרב שאר ישוב כוהן הגיע לחתונתו עם מדי צה"ל. היו שם מגדולי ירושלים שעיקמו את האף, ואמרו שאין זה מתאים שחתן יעמוד תחת החופה עם מדי צבא. בירושלים עיר הקודש נהוג שבאים עם בגדי שבת, בגדי קודש כמו השטריימל. הגיב על כך רבנו הרב צבי יהודה: בגד של איכר רוסי הוא קדוש, ומדים של צבא הגנה לישראל אינם קדושים?! קדושת הצבא בישראל היא קדושה עצמית מקורית). זכר לדבר, מי ששוכר בית בארץ ישראל מניח מזוזות לאלתר משום מצוות ישוב ארץ ישראל (מנחות מד, א), משום חשיבות ארץ ישראל (אמנם לא כפירוש רש"י). וכן מה ששבת קובעת למעשר ולקידוש (פסחים קה, א), "משום דהוי עונג, אפילו סעודת כל שהוא דידה, קבע הוא" (רשב"ם שם). חשיבות השבת הופכת עראי לקבע.

ד. שיטת הב"ח (או"ח ס' כט) שמותר לברך שהחיינו מספק, כי שונה היא מכל הברכות, כיוון שהיא באה על שמחת הלב, ואם הוא שמח ומברך לד' על שהחיינו וקיימנו על הזמן הזה, אין כאן משום "לא תשא" (או"ח ס' כט). ואף שיש חולקים עליו (פמ"ג ס' רכה), אפשר לסמוך על שיטתו. לכן חייל המתגייס ומקבל בגדי צה"ל ושמח בכך מאוד, רשאי לברך שהחיינו.

2. האם הוא מברך שהחיינו כל פעם?

אם חייל מקבל מדים באמצע שירות, נימוק א' וב' נופלים, ונשארים נימוק ג' וד' (אם הוא שמח שהוא מקבל מדים חדשים). ולכן צריך לבדוק לגופו של עניין, אם באמת המדים האלה נשארים אצלו לתמיד והוא שמח, יש לברך שהחיינו. אבל אם הם רק מושאלים והוא צריך להחזיר אותם, הוא לא צריך לברך שהחיינו.

"שהחיינו" על אכילת אתרוג

ש: אתרוג שבירכו עליו "שהחיינו" בנטילת לולב בסוכות, ואוכלו בט"ו בשבט. האם יברך עליו שוב "שהחיינו"?

ת: לא נראה, כי ראהו (ע"פ רמ"א או"ח רכה, ג).

[ראיתי בקובץ בית המדרש (שבט תשע"א אות יז), שהשיב הגרי"ש אלישיב לשאלה זו: "חלילה. ברכה לבטלה" - רשם מ"צ.]

שהחיינו על הבחירות

ש: האם מי שהולך להצביע ושמח יכול לברך שהחיינו?

ת: כן. פעם הראשונה שמקיים מצוה (שו"ת אורח משפט עמ' רסח-רסט). בשורה טובה. שיטת הב"ח הפותחת שער למי ששמח (או"ח סי' כט).

[אמנם מובא בשם הרב בקונטרס עולה חדש 54 שאין לברך ברכת שהחיינו על ההצבעה לפעם הראשונה משני טעמים: א. לא מברכים שהחיינו על מעין מצווה. מדינת ישראל אינה מלכותנו בשלמותה אלא מעין מלכות ישראל כמו שכתב מרן הרב קוק בשו"ת משפט כהן עמ' שסח. ב. כשאדם מצביע הוא לא עושה את כל המצווה, אלא חלק ממנה. אלא כאן הרב מאפשר לברך למי שרוצה – רשם מ"צ.]

שהחיינו על פרי אדמה

ש: האם לברך שהחיינו על מלון שהוא פרי אדמה?

ת: כן. על כל פרי שמתחדש בשנה. גם מלפפונים. מ"ב רכה יח.

דרגה בצה"ל

ש: מי שקיבל דרגה בצה"ל יכול לברך הטוב והמטיב כשם ומלכות?

ת: כן. טוב לו והמטיב לאחרים (שו"ע או"ח רכב א).

שחרור גלעד שליט

ש: האם לברך שהחיינו על שחרור שליט - הרי מחבלים משוחררים שוב ירצחו?

ת: על שחרורו - לברך שהחיינו, ועל הודעת המחבלים - לברך ברוך דיין האמת (ברכות נט. שו"ע או"ח רכב א-ב).

שהחיינו על לבנים חדשים

ש: האם מברכים שהחיינו על לבנים חדשים?

ת: אם שמחים בהם. וכן כל קנייה משמחת (שו"ע או"ח רכג ג).

שהחיינו על טלפון סלולרי

ש: האם לברך שהחיינו על טלפון סלולרי?

ת: כן. זה משמח (שו"ע או"ח רכג ג).

רכב חדש

ש: קנינו רכב חדש אני ואשתי. מה מברכים?

ת: הטוב והמטיב (שו"ע או"ח רכג ה).

תעודת זהות

ש: האם עולה חדש שקיבל תעודת זהות מברך שהחיינו?

ת: כן. בשורה טובה (שו"ע או"ח רכב א)!

שהחיינו על ישיבה

ש: סוף סוף אני מתחיל ללמוד בישיבה אחרי מאווים של שנים ואני מאוד שמח. לברך שהחיינו?

ת: כן. זו בשורה טובה (שו"ע או"ח רכב א).

שהחיינו על גט

ש: האם אשה שחיכתה לגט זמן רב וקיבלה יכולה לברך שהחיינו?

ת: כן, על הבשורה הטובה שיצאה לחופשי.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

נעליים ושהחיינו

ש: האם אני יכול לומר שהחיינו על נעליים חדשות?

ת: כן. רק לא אומרים: תבלה ותתחדש (שו"ע או"ח רכג ו. הגה שם).

שהחיינו על בת

ש: מתי מברכים על לידת בת?

ת: שהחיינו כשרואים אותה לראשונה (מ"ב רכג ב).

טעות בברכה על תינוק שנולד

ש: נולד לי בן וכיוון שהתרגשתי טעיתי ובירכתי "שהחיינו" במקום "הטוב והמטיב". האם אני צריך לברך עוד פעם?

ת: לא צריך. גם הנביאים טעו בתאריך של שבעה עשר בתמוז בגלל התרגשות (ירושלמי תענית ד, ד ותוס' על ראש השנה יח, ב), אך בניגוד לאותם נביאים, ההתרגשות שלך נוצרה מסיבה משמחת.

שהחיינו על גיל שבעים

ש: האם יש לומר שהחיינו בהגיע לגיל 70?

ת: אין לזה מקור ברור (כתב בשו"ת חוות יאיר [ס' ע] שמי שמגיע לגיל 70 יברך שהחיינו. ובס' משנת יעקב [ב רכה. מובא בפס"ת רכג 50] כותב שכן נהג הח"ח לפני גדולי תלמידיו). בגיל 60 כתוב בגמרא על יום טוב כיון שיצא מכרת שנים (מועד קטן כח א. וכן מוזכר בבא"ח ראה ט ובכה"ח רכג כט). אך לא מוזכר גיל 70 (פמ"ג מ"ז תמד ט. וכתב החת"ס או"ח רכה א שיש לברך בלי שם ומלכות). וכשנשאל הגר"ח קניבסקי: האם יש עניין לעשות סעודה כשיגיע לשישים שנה או שבעים? השיב: לא שמענו שנוהגים (הליכות חיים ח"ב פרק יז אות קכז). אמנם בספר תולדות יעקב (עמ' רפו), מובא בשם הגרי"י קניבסקי ה"סטייפלר", כי לאחר שבעים שנה שהם שנותיו של אדם, כל יום נוסף הוא מתנה מאת הקב"ה, וצריך הודאה מיוחדת על כך. ויש שהציעו ללבוש בגד חדש. זה תמיד אפשרי.

[מעשה בהג"ר שלמה גורן, בהיותו הרב הראשי של ת"א. ביום העצמאות, אמר בליל בבית הכנסת ברכת שהחיינו כשיטתו. ערער א' המתפללים והרב הניף את עניבתו כאומר, זה היה על עניבה חדשה. לאחר התפלה נזף בו הג"ר גורן. על עניבה חדשה פשוט לך שניתן לומר שהחיינו ואילו על מדינה חדשה לא ניתן לומר שהחיינו?! אמנם ביום הולדת השבעים של הרב, לא בירך שהחיינו – רשם מ"צ.]

שהחיינו על חבר

ש: מי שפוגש חברו אחרי כמה שנים ושמח, מה יברך, שהחיינו או מחייה המתים?

ת: שהחיינו, כי מחייה המתים זה רק אם לא שמע אליו שנה, וזה נדיר בימינו (ע' שו"ת שאילת שלמה ג פג-פד, פו).

שהחיינו על מטפחת ראש

ש: האם מברכים על מטפחת ראש חדשה?

ת: כן. אם היא משמחת (שו"ע או"ח רכג ג – מ"צ).