שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שאלות מיוחדות - תלמידי חכמים (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


תואר רב לרפואתו או לעילוי נשמתו

ש: אם מתפללים לרפואת רב או לעילוי נשמתו האם לומר הרב או רק שמו?

ת: רק שמו, כי אין גבהות בפני המקום. כתב בספר חסידים (סי' תת): "המתפלל על אביו החולה, לא יאמר רפא את אבי מורי או אדוני אבי, ששלמה אמר בדברו עם השם 'דוד אבי', מלכים א ג ו, וכן אלישע אמר 'איה ד' אלוהי אליהו', מלכים ב ב יד, ולא אמר אדוני". טעם הדבר כתב בספר מנחת חינוך סי' רנז בשם מעבר יבוק שנגדו יתברך אין לקרוא לשום אדם אדון, כמבואר בגמרא שבת נו א, שאוריה החתי נחשב כמורד במלכות משום שאמר לפני דוד "ואדוני יואב", שמואל ב יא יא. וכ"כ בברכי יוסף (יו"ד רמ סק"ד). והוא דין גם אביו גם רבו. ופעם קיבלתי תשובה מהגרא"ד אוירבך, אב"ד דטבריה, וכתוב בה: "נא לבקש רחמים עבור שלמה זלמן בן צביה לרפו"ש", בלי תואר 'הרב'.

[וכ"כ הגרש"ז אוירבך שאין מזכירים תוארים בתפילת 'אל מלא רחמים' ו'מי שברך', אך הוסיף: "עכ"ז הלא נהגו כל ישראל לקרוא לתורה לכל אדם בתואר 'ר' פלוני בן ר' פלוני, ומנהג ישראל תורה היא". הליכות שלמה - תפילה עמ' שע. ועיין קוראי שמו להרב מישאל רובין 232-231. ובישיבה יוניברסיטי באזכרה להגר"ע יוסף זצ"ל, הג"ר צבי שכטר אמר האזכרה בלי התואר רב – מ"צ].


ייעוד של ת"ח

ש: איך אדם יודע שייעודו בחיים הוא להיות תלמיד חכם?

ת: אם יש לו רצון. כתר תורה מונח וכל הרוצה יבוא ויטול. רמב"ם, הלכות תלמוד תורה ג א (יש בדיחה מתלמידי הגאון מוילנא: אתה רוצה להיות גאון – ויל-נא, רק תרצה, ביידיש. ואמר רבי שמחה בונם מפסישחה, תלמידו של המגיד ממזריטש, שאם אין לו רצון, שירצה לרצות – מ"צ).


ל"ו צדיקים

ש: הרב כתב של"ו צדיקים זו אגדה מאוחדת. האם הכוונה להיותם צדיקים נסתרים דווקא?

ת: אביי בגמרא הזכיר ל"ו צדיקים, ורק תנועת החסידות הזכירה את היותם נסתרים.


ברכת רב לילדים

ש: היה זוג אחד ללא ילדים. ביקר אצלהם רב שהוא חסיד חב"ד ובירך אותם בבן זכר. בנוסף, ביקש שישלחו לו פרוסת חלה מברית המילה. בתוך שנה נולד להם בן במזל טוב אך אותו רב נפטר. הזוג שמר פרוסת חלה מברית המילה. מה עליהם לעשות – לשלוח לאשתו, להביא לקברו בהר הזיתים וכו'?

ת: הסברא נותנת שהוא התכוון שישלחו לו את פרוסת החלה, ולא לאשתו. אמנם, אשתו כגופו, ואפשר לשלוח לה. צריך לשאול אותה אם היא מעוניינת, ואם כן, יש לשלוח לה. אם לא, לא להביא לקבר, זה לא מכבוד המת. הוא רצה שישלחו לו כדי לשמוח בשמחתם. אם אשתו אינה רוצה, יש לתרום לגופים העוסקים בעניינים אלו: כגון מכון פוע"ה או אפרת.


שלום עליך רבי ומורי

ש: 'תוך כדי דיבור' הוא זמן אמירת "שלום עליך רבי" או "שלום עליך רבי ומורי”. למה איננו אומרים בגוף שלישי, כמו שאנו פונים אל רבנים: "שלום עליו”?

ת: כי אומר "רבי ומורי”.

[הגר"א נבנצל כתב לי: "הדרך ארץ של חז"ל היה לדבר בגוף שני".

והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "לא יהא כבוד רבו יותר מכבוד השי"ת, שפונים אליו ברוך אתה ד'. ולכן כשאומר רבי ומורי הרי זה דרך כבוד גם שאומר לו בלשון נוכח".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: זה כבוד יותר" - רשם מ"צ.]


תמונות תועבה

ש: ראיתי בסלולרי של אחד הרבנים שלנו תמונות מאוד לא צנועות. אני מזועזע ואיני יודע מה לחשוב עליו.

ת: הוא צדיק, אך אינו מלאך – אדם נידון על פי רובו (רמב"ם, הלכות תשובה ג א).


שאו שערים ראשיכם

ש: האם לשיר שאו שערים ראשיכם כאשר נכנס תלמיד חכם?

ת: לא. פסוק זה נאמר על ד'. יש לירא תלמידי חכמים אך לעבוד רק את ד'. ויש שתרצו הכוונה לשכינה שחופפת עליו. אך יש להימנע. עי' שו"ת יחוה דעת (ג עג).


רבנים ופלאים

ש: האם זה נכון שרבנים עושים פלאים?

ת: ודאי. על הפסוק איש כי יפליא לנדור נדר, מסביר רבי אברהם אבן עזרא, שאנשים רודפים הנאות, ואם אדם בורח מהן, זהו פלא. וכך רבנים בורחים מהנאות העולם הזה וזה פלא.


ש: התכוונתי שפותרים בעיות בעזרת נס?

ת: על מי שפתר בעזרת נס בעיה שאפשר לפתור דרך הטבע, אומרת הגמרא: כמה גרוע אדם זה שהטריח את הקדוש ברוך הוא. שבת נג. הקדמת עולת ראיה. פגיעה בהוד החכמה העליונה. עין איה ריש ברכות פרק ו.


רוח הקודש

ש: היכן כתוב בגמרא שיש לתלמידי חכמים רוח הקודש בזמן הזה? רק בלימוד תורה או גם בעניני העולם הזה?

ת: מיום שחרב בית המקדש, אף על פי שניטלה נבואה מן הנביאים, מן החכמים לא נטלה. בבא בתרא יב א. "סברת הלב היא הבאה לו בנבואה וזכה להסכים להלכה למשה מסיני" (רש"י שם). לא בענייני העולם הזה. אגרות קודש בסוף ספר התניא, אגרת כב.