שיעורי הרב שלמה אבינר

מטרת תפלה

ש: מה מטרת התפלה?

ת: עבודת ד' ברגש. ולעבדו בכל לבבכם (עיין הקדמת תפילת עמך א 15-7).

מידותיו יתברך

ש: איך מבקשים בתפילה שיכבושו רחמיך את כעסך? האם אין בזה חירוף וגירוף והקטנה כלפי מעלה?

ת: אכן, בלימוד, אסור לומר כן, כי זו עבודת ד' שבשכל. אבל בתפילה, הותר לנו הדבר, כי זו עבודת ד' שברגש, וכך אנו מרגישים בלב טהור (עי' הקדמת תפלת עמך).

אלהא דמאיר ענני

ש: כשרבי מאיר אמר לשומר: "אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת" (גמרא עבודה זרה יח, א), האם היא אמירה ותפילה דווקא לשומר או לכל אחד ואחד?

ת: נראה שזה לכולם.

[עיין שדי חמד אסיפת דינים, מערכת ארץ ישראל אות ו, שיש לומר דווקא כלשון הגמרא "אלהא דמאיר ענני" ולא "אלהא דרבי מאיר ענני". ומנהגו של הגר"ע יוסף היה לומר בסליחות את הנוסח: עננו אלהא "דמאיר", ולא אומרים עננו אלהא "דרבי מאיר" (הליכות עולם ח"ח עמ' נג. פאר הדור עמ' נח) – רשם מ"צ.]

הכל נגזר ביום הכיפורים

ש: למה להתפלל אם כבר הכל נגזר ביום הכיפורים?

ת: תפלה מועילה גם אחר גזרה. ראש השנה יז.

מחלה

ש: למה אני מתפלל ומתפלל, וד' לא מרפא אותי ממחלתי?

ת: איננו יודעים. אבל השאלה היא הפוכה: למה מיד בעבירה הראשונה אנו לא נענשים בשיתוק איברים, כדברי הרמ"ק בתומר דבורה על מי אל כמוך.

תפלה תמיד מועיל

ש: התפללתי לשידוך מסויים והוא לא התקיים. לאן הלכו כל התפילות?

ת: תפלה פועלת, אך אינה קסם, ורבונו של עולם מחליט לאן להפנותה לברכה, ולא דווקא על פי שיקולנו אנו.

[פעם נשאל הסטייפלר, האם יש להתפלל על חולה שבדרך הטבע אין כל רפואה למכתו. והשיב הסטייפלר, שתפילה עוזרת תמיד. לפעמים לענין המבוקש ולפעמים לענין אחר, פעמים שמורה עבורו התפלה לעת הדין למעלה, ולפעמים היא שמורה עבורו לגלגול אחר. כל תפלה עוזרת, ולכל תפלה יש זמן. כשהוא מתפלל עבור חולה, אמר, הריהו מכוין שהקב"ה יקח את התפלה ויעשה בה מה שטוב לחולה. אשכבתיה דרבי ח"א עמ' קנו – רשם מ"צ.]

צדיק בן רשע

ש: רש"י אומר שתפילת יצחק צדיק בן צדיק התקבלה על פני תפילת רבקה צדיק בן רשע. אבל האם מי שבא מרחוק, עשה תשובה והתקרב לד', לא נמצא בעמדה רוחנית יותר גבוהה?

ת: בעלי המוסר הסבירו שדרכו של בן למרוד באביו ולהיות שונה ממנו, לכן היות צדיק בן צדיק הוא מסירות גדולה.

תפילת צדיק בן צדיק או צדיק בן רשע

ש: למה "אינה דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע" (יבמות סד א. המובא ברש"י על בראשית כה כא), הרי נראה שצריך להיות הפוך, ש"במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים" (ברכות לד, ב)?

ת: תפילת צדיק בן צדיק עדיפה מתפילת צדיק בן רשע, כי בדרך כלל ילדים מורדים בהוריהם, והצדיק בן רשע נוהג כמידותיו, אך הצדיק בן צדיק מעביר על מידותיו ונעשה כמו אביו, לכן הוא עדיף.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן

תפילת מגמגם

ש: האם יש ערך לתפילת אדם שמגמגם או אינו מצליח לבטא נכון את האותיות?

ת: בודאי. עיין ספר חסידים יח (ועיין מגילה כד ב. שי כהן של הג"ר שאר ישוב כהן א).

תפילה שלא מתמלאה

ש: למה אני מתפלל וד' אינו ממלא תפילתי?

ת: לא מתפללים כמי שדורש דבר המגיע לו, אלא כמו עני שמתחנן. תפילה לדוד הטה ד' אזנך ענני כי עני ואביון אני. שו"ע או"ח צג ג (מ"ב שם ח. ביה"ל ד"ה יתפלל. כה"ח שם – מ"צ).

תפילה

ש: אם קיבלתי על עצמי דבר טוב במעמד הפרשת חלה בפני 10 נשים בתנאי שד' יתן לי להצליח בדבר מסויים – למה הוא לא עשה?

ת: את התחייבת, אבל איפה החוזה בו ד' התחייב לך?

תפילה על חשבון דבר אחר

ש: אמרו לי שאם אני מתפלל על דבר מסוים זה בא על חשבון דבר אחר. זה נכון?

ת: לא נכון.

ואהבת לרעך

ש: האר"י ז"ל אמר לקבל מצות ואהבת לרעך כמוך, ויאהב כל ישראל בנפשו לפני התפילה. מה זה קשור לתפילה?

ת: כי התפילה היא יחוד עליון מכללות ישראל. חיד"א (פתח עיניים עוקצין פ"ג אות ד – מ"צ).

תפילה בלי חשק

ש: האם יש עניין להתפלל מנחה או ערבית כשאני מרגיש שאני מתפלל בלי שמחה ומחכה שהתפילה תיגמר?

ת: כן, יש עניין, ויותר מעניין, יש חובה, חובת האדם בעולמו לקיים המצוות. מסילת ישרים פרק א. אבל באמת המילים של התפילה הן הכי מתוקות שבעולם, מראש עד סוף, כמעט אפשר להתעלף.

לדבר עם ד'

ש: יש לי חברה ברסלבית שמדברת עם ד'. חברה אחרת אומרת שאדם שמדבר עם עצמו הוא משוגע. איני יודעת מה לחשוב?

ת: אין זה שגעון אלא דבר שנהגו בו גדולי ישראל, כגון החפץ חיים שהיה מדבר שיחה פרטית אל רבונו של עולם. לנתיבות ישראל ב ו. וכן כתב במשנה ברורה שמדרכי התשובה: "וידבר לאל יתברך כאשר ידבר העבד אל רבו ובן אל אביו". ביה"ל תקעא.

דיבור עם ד'

ש: מותר לי לדבר עם ד' במשך היום כמו אל חבר?

ת: כמו אל ריבונו של עולם, כלומר בחרדת קודש. גם באהבה, "אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: צמאה נפשי לאלוהים לאל חי"; וגם ביראה, "נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד: כי אראה שמיך... מה אנוש, כי תזכרנו". רמב"ם יסודי התורה ב ב.