שיעורי הרב שלמה אבינר

רפואה מדעית או דמיונית

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: איפה עובר הגבול בין רפואה רגילה לבין רפואה חלופית? הרי אם היא תתקבל, היא תהפוך לרפואה רגילה?

תשובה: לא. גם אם תתקבל ברבים היא עדיין תהיה חלופית, אלא שרבים יולכו שולל. קנה המידה הוא: האם אותה שיטה רפואית הוכחה או לא הוכחה באופן מדעי, כלומר בעזרת ניסויים ותצפיות.

שאלה: אבל עובדה שרפואה חלופית פועלת במקרים רבים?

תשובה: מבחינה מדעית אין עובדה עירומה אלא יש עובדה עם פירוש. אנו שמחים שהאדם התרפא, אך יש לוודא אם אין סיבה אחרת לריפוי. למשל, לפני מאתיים שנה, בזמן המגפה השחורה, בטורקיה נהגו אמהות להוציא מוגלה ממורסה של חולה, למרוח על סכין ולשרוט את הילדים, כדי לבלבל את השטן שיחשוב שאותו ילד כבר נפגע על ידי המחלה ויניח לו. השיטה פעלה, אם כן עובדה שריפוי מול השטן פועל. אלא שהרופא ג'נר ערך ניסויים והוכיח את שיטת החיסון (שהיא על אותו עיקרון).

שאלה: מה אכפת אם ההסבר לא נכון, העיקר שהשיטה פועלת והאדם מבריא?

תשובה: יש עוד אפשרות של תוצאה פסיכולוגית, המכונה פלצבו, כלומר אמונת החולה בטיפול גורמת למוח להפריש משככי כאבים כך שמרגישים טוב. יש לבצע מחקר כפול סמיות, כלומר עם קבוצת ביקורת המקבלת תרופת דמה, כאשר לא החולה הנחקר ולא הרופא החוקר יודעים מי קיבל מה. ויש להוכיח שאותה שיטה פועלת יותר טוב מתרופת דמה.

שאלה: מה אכפת לי שזה פועל בדרך של תרופת דמה, העיקר שהאדם מרגיש טוב?

תשובה: כי מרפאים רק את הסימנים החיצוניים ולא את עצם המחלה, שהיא עלולה להחמיר, ומונעים בכך טיפול רפואי אמתי. למשל, משככים את הכאב שנגרם מסרטן אך הוא ממשיך להתפשט. ומעשה שהורשע בבית משפט רופא הומיאופתי כיוון שמנע את הטיפול הרצוי. וכן יש להוכיח שאין הטיפול גורם נזק.

שאלה: גם ברפואה המדעית לא הכל הוכח עד תום. עובדה שחלים בה שינויים?

תשובה: זה רק לגבי פרטים, אבל התיאוריה הכללית כן הוכחה. והעובדה שיש שינויים, אדרבה, מראה שהרפואה המדעית כל הזמן בודקת את עצמה, מבקרת את עצמה ומתקנת את עצמה. לא כן שלל של רפואות דמיוניות המבוססות על הנחה שקיימות אנרגיות של חיים, שמעולם לא הוכחה מציאותן, אלא הן ירושת אלילות המזרח הרחוק.

שאלה: אבל רפואה חלופית הוכנסה לקופות חולים ולבתי חולים, אם כן, בסופו של דבר הודו שהיא אמת.

תשובה: לא, זה חשבון של כלכלה ושל אחריות. זה מכניס כסף רב שאפשר להשתמש בו לטיפולים אמיתיים, וכן יש שם גישה אחראית שאין מפסיקים את הטיפול של הרפואה המדעית.

שאלה: יש טוענים שהרפואה המדעית בעצמה אינה כל כך מדעית, ושיטות אמיתיות נדחות מפני חשבונות של יוקרה ושל רווח כלכלי.

תשובה: אכן יש תופעות של רדיפת כסף ורדיפת כבוד ברפואה כמו בכל מקצוע אחר בעולם. אבל כיוון שהגישה המדעית בנויה על ביקורת מתמדת, עיוותים לא יתמידו זמן רב ולבסוף האמת תורה דרכה. מה שאין כן הרפואה הדמיונית המבוססת במשך מאות אלפי שנים על הנחות בדויות, כגון אנרגיות, שמעולם לא הוכחו בצורה אמתית, ובין השאר שהן מועילות יותר מהפלצבו, תרופת דמה.

שאלה: איך אפשר לטעון שיש כאן פלצבו, הרי זה פועל גם על בעלי חיים שאינם מבינים מימינם ומשמאלם?

תשובה: עקב האמון שהם נותנים בבעליהם. התנהלותם הבריאותית של בעלי חיים מושפעת על ידי מצבם הנפשי של בעליהם.

שאלה: אז גם בתינוקות יצטרכו לחקור את הוריהם כדי לנטרל פלצבו?

תשובה: אכן כך עושים. וכמובן, תרופת דמה פשוטה זולה לאין ערוך מכל רפואה דמיונית, שגם עלולה לגרום נזקים.

שאלה: נכון שיש מקרים שהרפואה החלופית אינה מצליחה, אך יש סיבות לכך...

תשובה: עיקרון גדול שיש בחקירה המדעית והוא עיקרון המופרכות. כלומר החוקר שמעלה השערה חייב להציע ניסוי מכריע, שאם אינו מצליח, אז התיאוריה אינה נכונה. אך הרפואה הדמיונית תמיד צודקת בעיניה ויש לה תמיד תירוץ על כל דבר והיא לא ניתנת להפרכה באופן מהותי. למשל, כך מקובל בהומיאופתיה:

- המצב השתפר - סימן שהטיפול פועל.

- הטיפול החמיר - זה סימן טוב, כי הגוף מתנקה מרעלים.

- אין שינוי לטובה - אך לפחות הטיפול עצר הידרדרות.

- החולה מת - כי הטיפול החלופי הגיע מאוחר מדי, אחרי שהרפואה המדעית קלקלה את הכל.

שאלה: לפני מאתיים שנה פרצה מגפת הכולירע באירופה, בבתי חולים הומאופתיים מתו רק 18% לעומת פי שלושה בבתי חולים רגילים.

תשובה: ידוע. זה בגלל חוסר היגיינה בבתי החולים הרגילים שהעבירה מחלות מחולה לחולה. עכשיו בתי חולים רגילים הם נקיים. מתים מהמחלה 0%, ובתי חולים הומיאותפיים נשארו עם 18%.

שאלה: איך אפשר לקבוע שהרפואה החלופית היא דמיונית אם לא נחקרה?

תשובה: הכל נחקר. כל טיפול רפואי שבכל רחבי העולם, כולל רפואה עממית, נחקר.

המרשם של נוסטרדמוס נגד דֶבֶר נחקר על ידי מכון פסטר בפריז. חוקרים מסכנים נפשם באזורים פראיים בעולם כדי לשמוע מרופאי אליל כיצד הם מרפאים בעזרת צמחים, כדי לוודא שמא יש אמת. שום דבר לא נדחה על הסף. אך שום דבר אינו מתקבל בלי הוכחה. בשנת תשמ"ה שרת הבריאות של צרפת נתנה הוראה לחקור את יעילותו של טיפול הומיאופתי אחרי ניתוח בתוך חלל הבטן. 600 חולים מ-12 בתי חולים חולקו לארבע קבוצות. שתי התרופות שבחרו ההומיאופתים, תרופה אחת פלצבו, לא כלום, כאשר הניסוי היה עם עיוורון כפול. לא היה שום הבדל בין ארבע הקבוצות!

שאלה: כתוב בתורה שחייבים להשתמש ברפואה מדעית?

תשובה: רבנו הגדול, הרמב"ם, מסביר שיש שלושה מקורות אמינים לידיעותיו של האדם: א. השכל ב. הניסיון. ג. נבואה ורוח הקודש (אגרות הרמב"ם, מהדורת הרב שילת עמ' תעט). וכן בגמרא כתוב כמה פעמים: "למה לי קרא, סברא היא?", למה אני צריך פסוק, הרי זה הגיוני? כיוון שאין לנו בשולחן ערוך רפואה מן השמים, נותרו לנו השכל והניסיון. אם לא, הרי זה איסור תורה של "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח ג), כלומר, "דרכי האמורי" (תוס' סנהדרין נב ב ד"ה אלא. תוס' ע"ז יא ד"ה ואי). ואכן יש בערך 150 שיטות של רפואה חלופית וכמעט כולן מבוססות על אמונות שליליות עתיקות של המזרח הרחוק, סין, הודו וטיבט, גם אם תורגמו למונחים מודרניים ולא בוססו על מחקרים ניסויים מבוקרים. כותב הרמב"ם שדרכי האמורי הם דברים שלא יגזרם העיון הטבעי, אלא הם סעיפים ממעשה הכישוף (מורה נבוכים ג לז). ד' ישמרנו.