שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ריקוד "זכרני נא" עם נשק (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ריקוד זכרני נא בחתונות עם נשק

[רשם: הרב מרדכי ציון]


שאלה: האם מותר לרקוד בחתונות בשיר זכרני נא, או שזה שיר אלים? ומה הדין אם רוקדים עם נשקים?


תשובה:

א. השיר הזה הוא פסוק. הוא קדוש. וכי לנו לומר ביקורת על פסוק שהוא קדוש?!


ב. לא רק שהוא קדוש אלא הוא השיא של שמשון הגיבור, שמסר את נפשו לעם ישראל. הוא הפיל את הבנין, ובאותו יום הרג את יותר פלישתים מאשר כל ימי חייו. בעקבות זאת, היה שקט עשרים שנה. הפלישתים היו מפוחדים עשרים שנה. שמשון אמר הפסוק זה כשהוא מסר את נפשו לעם ישראל.


ג. ומה שמוזכרת בפסוק הזה נקמה, אמנם כתוב "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך" (ויקרא יט יח), - כלפי יהודים אסור לנקום אבל כלפי אויב מותר לנקום. צה"ל, אינו קורא לזה "פעולות נקם" אלא "פעולות תגמול", אך זה אותו דבר. כל הזמן צה"ל נוקם. לצערנו, יש גויים רעים ואכזריים, ואי אפשר לתת להם שיעורים יפים, אין דרך אלא ליקום בהם ואז הם יושבים בשקט.

אגב, גם ביחס ליהודי הרוצח בשוגג, יש דין גואל הדם. גואל אדם הוא הרתעה. יש מחלוקת אם גואל הדם הוא חובה או רשות.למשל אנשים שנוהגים בצורה פושעת, גורמים לתאונות דרכים, וכל שנה נהרגים 300 אנשים,השם ירחם . תיאורטית, אם אדם נוסע כמו משוגע והורג חברו,ויבוא גואל הדם בא וינקום בו, דבר אחד בטוח, שמספר ההרוגים ירד משלוש מאות לאפס. כמובן אנחנו לא מציעים חוק חדש של גואל אדם אלא אנו מסבירים שלפעמים שהרתעה, אפילו כלפי יהודי, יש לה ערך.

לכן, מותר לנקום. אבל מובן מאיליו שמלאכת הנקמה אינה שייכת לכל יהודי, בשביל זה יש צבא. בעניני מדינה לא כל יהודי יכול ליזום כל מה שהוא רוצה. לא כל אחד יכול לסלול כביש איפה שהוא רוצה. המדינה היא שסוללת כבישים. בביתו אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל ברשות הרבים צריך לשאול את הרבים. אדם פרטי לא יכול להחליט אם לעשות נקם או לא לעשות נקם. הוא לא יודע את כל השיקולים. הוא גם יכול לעשות נקם בערבי שלא עשה שום דבר. אסור סתם להרוג גוי. ואם הגוי הזה באמת חייב מיתה, זה לא לטיפולו של כל אחד, בשביל זה יש צבא, משטרה, בתי משפט וממשלה.

אבל שמא נטען: יש אנשים העלולים להבין את הפסוק הזה לא נכון. וכי בגלל זה נמחוק אותו? על כגון זה נאמר: כתוב והרוצה לטעות יטעה.

אך האמת היא שלא שמענו שמישהו טעה בגלל הפסוק הזה. ריקודים של חתונות עם נשקים, חלק אמיתיים חלק מפלסטי, עם הפסוק הזה, כבר קיימים חמש עשרה שנה, ואף אחד לא עשה דבר רע בעקבותיהם. ואם מישהו עושה דבר רע, הורג ערבי, ואחר כך הוא משתמש בפסוק הזה, לא מהפסוק הזה הוא למד להרוג ערבי. הוא רצח כי הוא רוצח ואין שום אשמה לפסוק.

לכן מותר לרקוד לשירת פסוק הזה. כמובן מותר לרקוד עם נשק רק אם זה חוקי, אבל נשק פלסטי ודאי מותר.

לא השיר הזה הוא הבעיה, אלא זה ההתפרצות תקשורתית, המכונה גימיק. ומה שהוא לא ג'ימיק אלא מאד חמור ורציני, הוא צריך ללמד באומה שאסור סתם ככה להרוג ערבים, אסור סתם לפגוע בערבים ואפילו אסור סתם להעליב ערבים. וגם צריך ללמד באומה שמי שמחליט בעניינים האלה, אינו כל פרט, אלא האומה, כלומר, המדינה, הממשלה והצבא.


נלקח משאילת שלמה 423