שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

רווק מחפש (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:19, 14 בפברואר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[הרב שלמה אבינר]

יש במדינת ישראל שש מאות אלף רווקים ורווקות מעל גיל 19. לא אמרתי להתחתן בגיל 19, אך זה הנתון הסטטיסטי. אגב, יש יותר רווקים מרווקות.

רווקוּת אינה פרט זניח בחיים אלא בעיה מרכזית אצל האדם. כל השרוי בלא אשה, שרוי בלא ברכה, בלא שמחה, בלא תורה, בלא... (יבמות סב,ב).

זו בעיה של הפרט, שכל כלל ישראל צריך לדאוג לפתרונה. כמו לבעיות אחרות, כגון בריאות, עוני ביטחון, חינוך. אין זו בדיחה, היה ראוי למנות שר בכנסת הממונה על כך, עם תקציבים רחבים, כמו שעשו במדינת סינגפור, כי חשו שזה אסון לאומי וכך פתרו את הבעיה. אך בינתיים כולנו צריכים להתגייס. נכון שעל כך עמלים הרבה: הורים, שדכנים, רבניות ורבנים. אך אין הקומץ משביע את הארי.

לכן זה הפתרון: אתם זוג נשוי. אשריכם ששידוך הוא עליכם. כן! אשריכם. לכן אנא עשו בחייכם שני שידוכים. אם כך ינהג כל זוג, לא יישאר רווק אחד.

רק שניים! עליכם להוציא על זה זמן רב, אנרגיה, כסף (וזה יוכל גם להיחשב כמעשר כספים, שהרי עני ייקרא גם האדם הבודד. יתר על כן, יש שטָבעו מטבע של "מעשר זמן" למטרות צדקה וחסד. בוודאי שזה מעשר זמן. ונוכל לומר דבר חדש: מי שאין לו כסף למעשר כספים יוכל להמירו במעשר זמן למטרה זו. בכלל יש לפעול במסירות נפש. אל תשכחו איך אתם הייתם לפני שהתחתנתם, כיצד טעמתם את טעם העצב והבדידות. אנא התמסרו לזה. וכמובן תנו קדימוּת לקרובי משפחה ואחר כך לחברים. התמידו בזה גם אם הרווק מגיב במורת רוח. אין אדם נתפס בשעת צערו. גם אחרי שהוא נפגש, אנא לוו אותו, הקשיבו לו, עִזרו לו להבחין בין עיקר לטפל, סייעו לו לעגל פינות.

---

ואתה רווק יקר- או רווקה יקרה - שהולך לחתונת חבריך עם רגשות מעורבים של שמחה ועצב וקנאה, אל תתייאש! אל תתייאש! הרבה התחתנו בגיל 25, 30, 35 ואף יותר, וחיים באושר. אל תגיד: אין לי כבר חלק בנישואים. היה אופטימי. אופטימיות אינה סתם מילה ריקה, רגש כהה. אופטימיות היא דבר הגיוני, שכלי ומושרש בניסיון החיים.

לא אמרתי שזה לא קשה, רק אמרתי שזה אפשרי ויש להתעקש. לא מהיום ידוע לנו שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף (סוטה ב א). קשה למצוא בן זוג, ואגב, גם אחרי שמתחתנים יש להמשיך להתאמץ ולהשקיע כדי שהנישואים לא יתמוססו. עיין מסילת ישרים, שצריך עמל כדי לרכוש תכונת נפש טובה, אך נצרך עמל כדי לא להפסיק אותה. אל תסמוך על כך שהכלה או החתן יפלו מן השמים. לפעמים זה קורה בחסדי ד' עלינו, אך אין סומכים על הנס. אלא התעקש, התעקש! זה שווה.

אל תגיד: כבר ניסיתי מאה פעמים, כנראה יש לי מזל רע, אני מכושף, אני לא נורמלי, אני לוּזר מלידה. הבל הבלים, אתה נורמלי, הכל נורמלי. רק לפעמים קשה. אז היה אתה עוד יותר קשה והתעקש. דבר אחד ברור: אם אתה משדר ייאוש, אף בחורה לא תרצה אותך.

על דברים של מה בכך יש לוותר ולא להיכנס למלחמת עולם שלישית. אך על דבר חשוב אין מוותרים. חז"ל מביאים פתגם עממי: הברווז הולך עם ראש למטה אך עיניו משוטטות למעלה (בבא קמא צב ב). הוא בעל חיים עניו אך מסתכל בנחישות לכל עבר למצוא טרף עבור בני ביתו. רש"י מסביר שעל האדם להיות עקשן ביחס לדברים חיוניים כגון פרנסה, לימוד תורה או נישואים. זה נלמד מאביגיל, שכמובן היתה ענווה גדולה, שהרי נביאה היתה, ואין נבואה שורה אלא על אדם עניו, ובכל זאת אזרה עוז והציעה את עצמה לנישואים לדוד המלך ואמרה לו: "וזכרת את אמתך" (שם).

ועוד עצה צנועה, אל תהיה בררן מדי, אל תקפיד יותר מדי על עניינים חיצוניים. לא אמרתי שבן הזוג לא צריך למצוא חן בעיניך, ודאי צריך וצריך, אך אל תהיה מפונק. המראה החיצוני הוא דבר משני. העיקר אצל האדם הוא הנשמה. איך מדברים החבר'ה: "נשמה! תביא לי את המיץ"! הגוף חשוב מאד, אך שני במדרגה, כמו שמסיימים "אדון עולם": "ועם רוחי - גוויתי".

אל תגיד: אני לא מצליח לאהוב אותה, כי היא לא די יפה - שהרי ממילא עוד עשר, עשרים, שלושים שנה, היא תתקמט. מה תעשה אז? תחליף אותה או תיכנס לדיכאון?!

אל תגיד: אני אוהב אותה כי היא יפה. הפוך: כיוון שאתה אוהב אותה, היא הכי יפה בעולם (עיין מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב האמת, על כתובות יז). כי אתה אוהב את הנשמה.

בסדר. גם החיצוני שוקל. אך אל תשכח את הנשמה. אז תתחתן בקרוב ואנא שלח לי הזמנה.