שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

רב בחו"ל או יהודי פשוט בארץ

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־07:15, 30 באוקטובר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (רב בחו"ל או יהודי פשוט בארץ)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


[דברי רה"י בישיבה בארוחת צהרים, לכבוד יום השנה לעלייתו לארץ של הרב מרדכי ציון, ששימש בעבר כרב בבאפולו, ניו יורק]


שאלה: מה עדיף - להיות רב בחו"ל, או להיות יהודי רגיל בארץ ישראל?

שהרי ישנם רבנים רבים בחו"ל מתלבטים האם עדיף להם לכהן כרבנים בחו"ל או לעלות, שהרי בארץ לא חסרים רבנים.


תשובה: ישנם דברים שהם דין וישנם דברים שהם מעלה. למשל בשאלה מה עדיף להתפלל שחרית במניין או להתפלל ביחידות וללכת לשיעור תורה- תפילת שחרית במניין עדיפה שהרי זהו הדין והלימוד תורה זו רק מעלה. קודם כל צריך להיות יהודי נורמלי ולהתפלל במניין, ורק לאחר מכן אפשר להוסיף מעלות (עיין שו"ת שאילת שלמה ג, נא. פסקי שלמה ח"א עמ' 55).

קיימת מצווה על כל אחד ואחד לעלות לארץ (פתחי תשובה אה"ע סי' עה סק"ו בשם הרמב"ן). אך להיות רב זה לא חובה, זו מעלה. לכן קודם צריך להיות יהודי נורמלי, לעלות לארץ, ורק לאחר מכן אפשר להוסיף מעלה, להיות רב.

הג"ר יוסף חיים זוננפלד ומרן הרב קוק סברו שבעל מלאכה בארץ עדיף מת"ח בחו"ל. כפי שמסופר בס' האיש על החומה (ח"ב עמ' 158-157) על נכדו של הג"ר זוננפלד, שהייתה לו – כמו לרוב אברכים – מצוקת פרנסה, ועם זאת לא רצה לוותר על משאלתו האיתנה להמשיך בשקידת התורה. לאחר זמן קיבל הזמנה להתמנות כרב באחת מהעיירות המפורסמות בצ'כוסלובקיה ובזה יכל לפתור את שני בעיותיו. הוא הלך לסבו וסיפר לו את הדברים. תקע הג"ר זוננפלד עיניים של חיבה בנכדו ואמר לו: "לדעתי, עדיף להיות בעל מלאכה בארץ ישראל מאשר להיות רב בחו"ל" (ההצעה ירדה מהפרק).

כן מסופר בלשלשה באלול (ח"ב אות לב), לשאלת אחד התלמידים ע"ד נסיעה לאמריקה, ע"מ שיוכל להסתדר שם ברבנות באופן נוח, לא הסכים מרן הרב קוק, ואמר: "מוטב להסתדר במסחר בירושלים מאשר ברבנות באמריקה" (כן היה, והצליח).

מסופר גם באגרות לראי"ה, אגרת 28 מהרב מקוטנא, רבי יצחק יהודה טראנק, שכשהיה יחד עם רבנו הרב צבי יהודה בבית הסוהר לאחר שנעצרו בגרמניה במלחמת העולם הראשונה, ביקש הרב מקוטנא: כבודו יעזור לי לעלות לארץ. אני מפחד מההתבוללות. אני יודע שאני ירא שמיים, והבן שלי יהיה ירא שמיים, וכן הנכד, אבל הנין שלי? באותו הזמן היה בלתי אפשרי לעלות לארץ, וכן לא היה בארץ פרנסה. לכן כתב: אני ראש ישיבה, רב של מקום, אב"ד. ימצא לי כבודו עבודה בתור מלמד תינוקות ואני בא מיד. עדיף להיות מלמד תינוקות בארץ ישראל מאשר להיות רב חשוב בחו"ל.

אם כן מדוע האמוראים לא עלו לארץ? כבר ראינו זאת בגמרא במס' מגילה (טז, ב. עי' רש"י שם וכן בשיר השירים רבה ה, ה), כיצד עזרא לא עלה עם זרובבל? "שכל זמן שברוך בן נריה קיים – לא הניחו עזרא ועלה, ויעלה ברוך בן נריה? אלא אמרי ברוך בן נריה אדם גדול וישיש היה ואפילו בגלקטיקא לא היה יכול להטען", כלומר, היה חולה מאוד ולא ניתן היה ללוקחו אפילו בעגלה. יוצא שהגמרא והמדרש נותנים טעם להשארות רבים מגדולי ישראל בגלות, ולא נמצא בדבריהם חשש מדחיקת הקץ. כך גם מפרש בעל שו"ת תרומת הדשן (פסקים סי' פח) שת"ח התעכבו בגלות כדי ללמוד וללמד תורה שהרי אם מותר לצאת מא"י ללמוד תורה (רמב"ם, הלכות מלכים ה, ט) כל שכן שמותר להתעכב בחו"ל ע"מ ללמוד תורה.

אמנם לכאורה זה סותר את מה שאמרנו בתחילה שעדיף להיות יהודי רגיל בארץ מרב בחו"ל? אלא שזאת לא השאלה ששאלנו. לא שאלנו אם עדיף להיות בחו"ל וללמוד תורה או להיות בארץ ובכלל לא ללמוד תורה, שאלנו האם עדיף להיות רב בחו"ל או להיות בארץ ולא להיות רב, אך עדיין ללמוד תורה. בזמן האמוראים לא היתה כלל אפשרות ללמוד תורה בארץ ישראל. אמנם רבי יוחנן ואילפא למדו כאן בישיבה, אך הם חיו בניסים, לא היה כאן אוכל, אז אמרו נקיים בעצמנו "אפס כי לא יהיה בך אביון" (דברים טו ד), הלכו בדרך, וישבו מתחת לקיר רעוע, פתאום שמע רבי יוחנן מלאך אחד אומר לחבירו: הוא עזב את הישיבה, בוא נפיל עליו את הקיר. ר' יוחנן הבין שזה מכוון אליו וחזר לישיבה למרות שבאמת לא היה מה לאכול.

כך גם מה שאמרו לרב יהודה שהעולה מבבל לארץ ישראל "ויתנו את הילד בזונה" (יואל ד, ג. גיטין ו, ב). כלומר מי שהיה עולה לארץ כדי ללמוד תורה היה משאיר את משפחתו בחו"ל מכיון שלא היה בארץ כיצד לפרנס משפחה (ע"ש).

כלומר, מה שהתכוון תרומת הדשן שבאמת אי אפשר ללמוד פה תורה משום הדחק והעוני. אבל עכשיו ב"ה אפשר ללמוד פה תורה, וא"א לקבל את הסברא שלו כיום.


אך אם כל הרבנים מחו"ל יעלו לארץ לא יהיה תורה בחו"ל?

פעם הייתי בכנס של RCA, מועצה אמריקאית של רבנים ארותודקסיים-ציוניים. במקרה הייתי שם, והזמינו אותי להיות משקיף. לא דיברתי. הג"ר הרשל שכטר נתן שם שיעור: מה עדיף, לעלות לארץ או להיות רב של קהילה? נתן שיעור ארוך והגיע למסקנה, עדיף לעלות לארץ (וכן כתב הג"ר שכטר במורשת ח"א, א'. אמנם עיין בס' נפש הרב עמ' צח-צט). בסוף הוא אמר בענוותנותו: “אני לא יודע מה אני עושה פה". שאלתי אותו לתומי: "אם הרב יעזוב את הקהילה, הם יהיו בלי רב"? והשיב לי שעל כל רב קהילה באמריקה יש חמישים שעומדים בתור... (ועיין עם זה תנאי שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנד ובשו"ת תשובות והנהגות ב, תסה. ג, רפא).

אנו לא מדברים על גדולי ישראל שיש להם שיקולים להישאר, כמו שכתב הג"ר חיים עוזר גרודזנסקי למרן הרב קוק, אחרי שהציע שיסדר לו רבנות בארץ: "בדור היתום קשה לעזוב בגלילותינו והישיבות" (חיי הראיה עמ' שפז-שפח. עיין שו"ת מהר"ם שיק יו"ד רכה, רכז שהרבה מקומות בגלות הם כספינה טובעת וצריך להציל את הנוסעים וא"א שהקצין יעזוב את הספינה). דומה לכך סיפר הג"ר צבי הירש קלישר בספרו שיבת ציון (כתבי הגרצ"ה מכתב ב): "מעיד אני שאדמו"ר רשכבה"ג הגאון החסיד מו"ה עקיבא איגר זצוקל"ה רצה בסוף ימיו לעלות אל ארץ הקודש. עד שסבבוהו כל תלמידיו וגם אנוכי הייתי אז ביניהם, ואמרנו לו כי ידענו שכאשר יעזוב את ארצינו יהיה הדור פרוע לשמצה בקמיהם, ובאמת כן היה, כי אחרי מותו נעשה הדור פרוץ ברבנים לא טובים". גם שמענו על הג"ר שכטר עצמו, שפעם נפגש עם הרב הראשי לישראל, הג"ר אברהם שפירא, ואחרי שהג"ר שכטר מנה בפניו את כל תפקידיו, הגר"א שפירא אמר שהוא חייב להישאר באמריקה.

תלמיד חכם אחד מאמריקה שאל את רבנו הרב צבי יהודה האם עליו לעלות מיד לארץ, או שמא עדיף, שיעסוק בחינוך באמריקה, שבשפתה הוא שולט, ואת הנוער שלה הוא מכיר ושם יצליח יותר בעבודה החינוכית? ענהו רבנו הרב צבי יהודה: "עלה לארץ ישראל, ואז תשאלני". ואכן, כך עשה אותו תלמיד חכם, עלה והתיישב בארץ. לאחר זמן התייצב לפני הרב ושוב שאלו: "מה לעשות עתה"? השיב לו רבנו: "הבסיס והבית של כל אדם מישראל, זו ארץ חיינו. כאשר הינך קבוע פה, יש מקום לחשוב על אפשרות של יציאה לחו"ל לשנים אחדות כדי להפיץ תורה ולעסוק בחינוך ברחבי העולם..." (משמיע ישועה עמ' 243).

לכן באופן פשוט ודאי שעדיף להיות יהודי רגיל בארץ ישראל מאשר רב בחו"ל. כמו שכתוב בפרקי דרבי אליעזר (פ"ח): "אפילו צדיקים וחכמים בחוצה לארץ ורועי צאן ובקר בארץ ישראל, ואפילו נביאים בחוצה לארץ והדיוטות שהן בארץ ישראל, אין מעברין את השנה אלא ע"י הדיוטים שבארץ ישראל", וכפי שנאמר בירושלמי (נדרים ו, ג): "אמר הקב"ה חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל מסנהדרין שבחו"ל".


  • פורסם בשאילת שלמה 286

==























==