שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

רבנים ופוליטיקה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

רבנים ופוליטיקה

[אתר כיפה]


ש: האם לדעת הרב, מותר לרבנים להתערב בפוליטיקה?

ת: לא רק שמותר אלא שחייבים. הם חייב ים לעורר למידות טובות, ליראת שמים ולתורה, לא רק ביחס לחיי הפרט אלא גם ביחס לחיי הכלל.


הנה מה שרשום בפתח הספר "במערכה הציבורית", על שאלות שהופנו לרבנו הרב צבי יהודה:

"שאלה: רבנים המתערבים בפוליטיקה, האם זה יפה?

תשובה: זה יפה מאד מצד הרבנים! שעל-פי תורה מחויבים להתערב בפוליטיקה. אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה 'לא תגורו'".


שאלה: בעקבות דברי הרב נתעורר פולמוס בציבור, ורבים טענו כי רבנים אינם צריכים לעסוק בפוליטיקה?

תשובה: אינני מבקש רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת, אני מחויב להודיע ולפרסם על-פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה, היא קדושה".


ש: אז מה לענות לאנשים שטוענים שזה לא יפה?

ת: לענות לעמי הארץ, שיתעסקו בעניינים שלהם, ושירבו מידות טובות ויראת שמים ולא יתנו הוראות לרבנים כיצד למלא תפקידם. זו בעיה במדינתנו שכל אחד חושב שהוא מבין בכל. יש בדיחה שפעם אמר סטלין: אני נשיא של המדינה עם הכי הרבה שטח. אמר לו רוסוולט: ואני נשיא של המדינה עם הכי הרבה כסף. הגיב וויצמן: ואני נשיא של המדינה עם הכי הרבה נשיאים. אכן, יש בימינו בארץ 6 מיליון יהודים, ומתוכם 6 מיליון ראשי ממשלה, 6 מיליון רמטכ"לים, 6 מיליון רופאים, 6 מיליון פסיכולוגיים, וכמובן 6 מיליון רבנים. כל אחד יודע את הכל! לא כן, צריך קצת שכל וקצת ענווה.


ש: אבל גם רבנים לא למדו מדעי המדינה, אך כיצד הם מתבטאים בפוליטיקה?

ת: ב"ה, אנו לא נוצרים, שאמרו: תנו לשמים מה ששייך לשמים ותנו לקיסר מה ששייך לקיסר. התורה כוללת את הכל, כל המצבים וכל הדורות. כך מגדיר מרן הרב קוק: "תורה המורה את המציאות, המורה את החיים, המורה את הנשמה, מורה את הגויה, המורה את הפרט, המורה את הכלל, המורה את הדור, המורה את העולם, המורה דור דורים, המורה עולמי עולמים" (עולת ראיה ב קס).


ש: אבל אני חוזר על שאלתי. בכל זאת רבנים לא למדו מדעי המדינה?

ת: רבנים לא למדו רפואה, אבל פוסקים באתיקה רפואית. לא למדו כלכלה, אבל פוסקים באתיקה כלכלית על פיבבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. לא למדו במכללה לפיקוד ומטה, אבל פוסקים מהי מלחמת מצוה. כך, רבנים לא למדו פוליטיקה, אך פוסקים באתיקה פוליטית, או מה שנקרא פילוסופיה פוליטית.


ש: כיצד מוגדרת פילוסופיה פוליטית?

ת: היא מתחלקת לשלשה חלקים: א. הבנת מצבנו העכשווי מבחינה מעשית-רוחנית. ב. קביעת המטרה שאנו צריכים להגיע אליה. ג. התווית נתיב או נתיבות כיצד להגיע מההווה לאותו עתיד.


ש: טוב מאוד. אבל עובדה היא שיש אנשים שמטיחים ביקורת קשה מאוד על רבנים בגלל שמתערבים.

ת: אין זה פותר את הרבנים. נפסק בשולחן ערוך שמצות תוכחה היא עד נזיפה, עד קללה ועד הכאה (שו"ע או"ח תרח ב). כלומר הרב חייב להוכיח גם אם עקב זה נוזפים בו, מקללים אותו ואפילו מכים אותו או כמעט מכים אותו (עיין שם ביה"ל). אכן זו תופעה נפוצה שמקללים אותם ,ואני זוכר כמה מקרים שגם היכו ופצעו רבנים. אבל זה לא עצר אותם. היו בעבר גם נביאים שהרגו אותם.


ש: זה לא דומה, הנביא מדבר בשם ד'...

ת: גם התורה היא דבר ד' לכל הדורות. אדרבה, התורה קובעת מי נביא, עיין הלכות יסודי התורה לרמב"ם, אך הנביאים לא קובעים את התורה. בהקדמה של ספר מנורת המאור, נר ראשון, כתוב "שבזה היו רגילים הנביאים והחסידים הראשונים בכל זמן וזמן והיו מוסרין עצמן למיתה בהוכיחם את העם".


ש: אז אם התורה היא שמדריכה אותנו בחיי הפוליטיקה, איך הרב מסביר שיש חילוקי דעות בין הרבנים?

ת: בכל תחומי התורה יש חילוקי דעות, ראה בגמרא. וזה מפני שאלה נושאים מורכבים, עם פנים לכאן ולכאן, כדברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה. מסיבה זו, יש גם חילוקי דעות בין רופאים, בין אנשי צבא, בין כלכלנים.


ש: אז מה יעשה היהודי הפשוט מול ריבוי הדעות?

ת: הוא ישבור את הראש או יקיים עשה לך רב.


ש: אז זה מה שהרב יגיד לתלמידיו, למשל בעד מי לבחור?

ת: תלמיד לא צריך שיגיד לו, הוא שומע את רבו יום יום. יתר על כן, אם הוא שואל שאלות כאלה, סימן שעוד לא הגיע לדרגת תלמיד, כי תלמיד אינו רק מי שיודע כל מה שרבו אמר, אלא שבשאלה שהרב לא דיבר עליה, הוא יודע מעצמו מה לעשות, כי הוא ירד לסוף דעת רבו. לכן, כל תלמיד בישיבתנו יודע שעליו להיות יַלַ"ל...


ש: מה זה יל"ל?

ת: ראשי תיבות: יודע להסתדר לבד. התלמיד יקשיב היטב לדברי רבותיו ואחר כך יחליט בעצמו בעד מי להצביע. הוא כמו חבר בבית-דין שחייב לומר דעתו הוא, אחרי שהקשיב לדברי הרבנים. אך הרבנים כשלעצמם חייבים לומר דעתם בכל נושא.


ש: זה אמור ביחס לרבנים ציונים או גם ביחס לרבנים חרדים שלא מסכימים עם עצם קיום המדינה?

ת: גם רבנים חרדים, וגם אם אינינו מסכימים בכל דבר, אנו מסכימים איתם על העיקר, כלומר לגבי המטרה, והמחלוקת היא לגבי האמצעים. לכן, בדברים שהרבנים מסכימים ביניהם, אם אדם ילך בדרך אחרת, ברור שהוא טועה.


ש: וכי לא יתכן שרב בעצמו טועה?

ת: הכל יתכן. אבל זה לאתפקידם של עמי-הארץ להתערב במחלוקות בין רבנים. הרבנים בעצמם יודעים היטב כיצד להגיב.


ש: אז לפי הרב, הרבנים ישלטו לנו על החיים?!

ת: לא. הם יכוונו את החיים. אלו דברים שאמר בנדון מרן הרב קוק ביחס להקמת הרבנות הראשית: "לעומת הטענה – שהושמעה אז – על ידי השמאלנים המתונים שהם מעונינים בתחית היהדות אבל לא באפוטרופסות היהדות על החיים, השיב הרב: היהדות היא האידיאל של האומה כולה .מעולם לא חשבתי ולא עלה על דעתי דבר שלטון הרבנות על כל החלקים החלוניים שלנו. כוונתי לאידיאל של היהדות – שהרבנים הם נושאיו – שיהיה המשפיע על כל חיינו. אני חושב ומאמין, כי באפיקורסות היהודית הגדולה ביותר, יש יותר אמונה מאשר בבתי-תפילה של עמים אחרים. אין אצלנו שני כחות, הננו כולנו גוי קדוש, ואני שואף לאותו היום שבו תתגדל ותתרומם קרן היהדות הרוחנית האידיאלית כמו שהיתה בתקופת הנביאים. ואז ממילא ילך כח הקדושה ויתפוס את כל חלקי החיים החילוניים באהבת רעים ובחבה פנימית טבעית, הנובעת מעומק הנשמה הישראלית המשותפת לכל בני ישראל" (מאמרי הראיה 457).


  • פורסם בשאילת שלמה 377