שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

רבנו הרצ"יה והרבי מסטמאר

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:40, 25 בינואר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף מעשה בשני חדרים ל־רבנו הרצ"יה והרבי מסטמאר)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מעשה בשני חדרים

[מאתר "סרוגים"]


ביום הקמת המדינה, ה' באייר תש"ח, הצטער הרבי מסטמאר בחדרו, התהלך אנה ואנה מרוב צער. אמרה לו הרבנית שאין רצונה לתאר לו איך נראית צורתו היום. ענה לה הרבי במר לבו: יודע אני כי הנני נראה כמי שמשתגע בדעתו, אך האמת לאמיתו היא שכל מי שאינו נראה כן היום מרוב צער ויגון הרי הוא אפיקורוס.

הרבי לא רצה לראות פני איש, מרוב עגמת נפשו והרגשת החורבן של כלל ישראל.


במסיבה המפורסמת בישיבת מרכז הרב ביום העצמאות בשנת תשכ"ז, שלוש שבועות לפני מלחמת ששת הימים, סיפר רבנו הרב צבי יהודה מה עבר עליו בט"ז בכסלו תש"ח בהחלטת האו"ם על חלוקת הארץ והקמת מדינת ישראל קטנה בחלקה המערבי: "לפני תשע עשרה שנה, בלילה הראשון הזה, כאשר הגיעה אלינו הידיעה על תוצאת דיוניהם של הגויים, 'אז יאמרו בגויים' (תהילים קכו, ב), לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי (על פי איכה ג, כח). באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר – 'ואת ארצי חילקו' (יואל ד, ב)! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום! לכן לא יכולתי אז, באותו מצב, שהייתי פצוע כולי וחתוך לגזרים. את ארצי חילקו! ארץ ד' חילקתם! חישובים פוליטיים... לא יכולתי לצאת לרקוד ולשמוח. כך היה המצב בלילה הזה ובשעות האלה".


לכן, ביום הכרזת המדינה, הרבי מסטמאר היה סגור ומסוגר בחדרו מעגמת נפשו. וביום החלטת האו"ם על חלוקת הארץ והקמת המדינה, רבנו הרב צבי יהודה היה סגור ומסוגר בחדרו מעגמת נפשו.

ואיך יצאו כל אחד מחדרו?


כמה ימים אחרי הקמת המדינה, הגיע לרבי מסטמאר גליון "החומה" והמאמר הראשי היה "טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך". ופתח הרבי את הדלת ואמר: "אם יש במקום הזה יהודים כמותם אז כדאי לחיות" (חוברת 'איש מלחמות ידיו לו רב' עמ' כג-כד).


לעומתו, המשיך רבנו הרב צבי יהודה בשיחתו: "למחרת או למחרתיים [אחרי החלטת האו"ם] בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום יתכן שלא היה בא?! ולאן יבוא אז אם לא לשם?! התיחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב'בית הרב' - מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: 'מאת ד' היתה זאת, היא נפלאת בעינינו'. נקבעה החותמת!" (שיחות הרב צבי יהודה – ארץ ישראל עמ' 260-259).


אף אחד מהם לא קיבל מה שהוא ציפה, אבל בסוף שניהם יצאו מחדרם. הרבי מסטמאר ראה בהקמת המדינה מעשה שטן, ורבנו הרב צבי יהודה ראה בהקמת המדינה שמאת ד' היתה זאת. הרבי מסטמאר לא היה יכול לקבל את ההנחה שזה רצונו של הקב"ה, ורבנו הרב צבי יהודה הצדיק את הדין. הרבי מסטמאר ראה את הקמת המדינה כעיכוב הגאולה, ורבנו הרב צבי יהודה ראה אותה כשלב בגאולה. הרבי מסטמאר הקדיש את חייו לחזק את יהודי הגלות, ורבנו הרב צבי יהודה הקדיש את חייו לחזק את יהודי א"י ולעודד יהודי הגלות לעלות לארץ.


בדרשת "כל נדרי" בשנת תש"ו הרבי מסטמאר זעק בקול מר כנגד כת הציונים ורעיונם הטמא לייסד מדינה לישראל שהיא מרידה במלכות שמים, ובתוך דבריו ביום הקדוש אמר הרבי בכאב כי הננו אומרים בתפלת היום "ומפני חטאינו גלינו מארצנו", אך היום צריך לומר להיפך "ומפני חטאינו גלינו לארצנו", כעת כאשר הציונים עומדים להקים את מדינתם הטמאה בארץ ישראל, ובחטאינו הגענו לארצנו היכן ששורר מבול של כפירה ומינות רחמנא ליצלן (חוברת "איש מלחמות ידיו לו רב" עמ' כג).

אמנם רבי ישראל משקלוב, תלמיד מובהק של הגר"א ובעל "פאת השולחן", היה רגיל לומר לפני שעלה לארץ ישראל: מפני חטאינו גלינו מארצנו, והלא צריכים אנו לתקן את החטאים האלה, אבל הלא חכמינו אמרו במסכת יומא (פו ב): היכי דמי בעל תשובה? מחוי רב יהודה – ובאותו מקום (באותו מקום שחטא, שם צריך לתקן את החטא): ומשום כך צריכים אנו לבוא ולעלות אל אותו המקום אשר שם חטאנו, ושם יכולים אנו לשוב ולתקן את אשר פגמנו... (שרי המאה ח"ב עמ' 138).


אעפ"י שחזון הנביאים לא הופיע בכל מלואו ויש סיבוכים במדינה, - אנו תלמידי רבנו הרב צבי יהודה, מצדיקים את הדין. אנו מודים על מה שיש. הארץ הולכת ופורחת אחרי כמעט אלפיים שנה של תרדמה, כמעט חציו של עם ישראל יושב בא"י כעת – יש קיבוץ גליות נפלא, התורה חזרה לארץ ישראל, קם כאן אחד מהצבאות החזקים בעולם, צמחה כאן כלכלה חזקה. נכון הדבר, יש סיבוכים, אבל אנו פועלים לתקן את הפגמים בארצנו.


בסוף הרבי מסטמאר ורבנו הרב צבי יהודה יצאו מחדרם. הרבי מסטמאר יצא מחדרו להילחם בכל תוקף נגד המדינה, ורבנו הרב צבי יהדוה יצא מחדרו לתמוך, לחזק ולבנות בכל תוקף את המדינה. ואנו תלמידי רבנו הרב צבי יהודה, אנו ממשיכים את דרכו לבנות ולהיבנות, לעודד ולהתעודד, לחזק ולהתחזק.


  • פורסם בשאילת שלמה 333